גם על זה נשלם ביוקר: מאחורי החות'ים מסתתרת מפלצת שמאיימת על הכלכלה העולמית

הנה חדשה טובה אחת, בתוך בסוף שבוע שרובו בשורות איוב: חברות ענק מתחום השינוע הימי, בראשן מרסק, הודיעו כי יפסיקו להעביר מטענים דרך ים סוף.

איך ידיעה כזאת היא חיובית? מפני שהיא תעורר אולי את העולם להיות מודע לתוקפנות האיראנית, אולי אפילו להגיב לה בטרם תדרדר עוד יותר את הסחר העולמי.

מי שירצה, יוכל למצוא בסיפור מתקפת החות'ים על נתיבי השייט הבינלאומיים, נחמה לגבי הסברת עמדותיה של מדינת ישראל בקרב העמים, בדגש על המערב. מהרגע הראשון זעקו כאן שמדובר בבעיה בינלאומית שדורשת התייחסות בהתאם, אבל בעולם - בדגש על אירופה, העדיפו לראות בה עוד פרק במערכה בין ישראל לערבים.

יבוא יום ואולי יבינו שאין זה אלא משל, בזעיר אנפין, למערכה שמנהלת ישראל כיום בעזה, לאחר שהתברר שמתקפת ה-7 באוקטובר אינה עוד פרק בסכסוך מדמם, אלא אירוע יוצא מן הכלל, שנכתב לא על ידי ארגון טרור במסווה של ארגון שחרור, אלא על ידי מפלצות שחרגו מכל קוד של התנהגות אנושית.

ברשותכם, נניח רגע לדימוי ונתמקד בשאלה בסיסית הרבה יותר: מה הקשר בין ארגון הטרור שמנהל, בחסות איראנית, מלחמה בחצי האי ערב ובין מחירי הסחורות בחנויות בישראל.

חלק גדול מהסחורות, בעיקר מוצרי צריכה עם חיי מדף ארוכים: מצעצועים, דרך כלי מטבח, כלי עבודה, טלפונים סלולריים, פריטי אופנה - וכך הלאה, עד למכוניות מגיע לישראל בדרך הים, כלומר - דרך ים סוף.

מדובר בתוצרתן של שלוש מדינות עיקריות: סין, יפן וקוריאה ולא רק בסחורה שעושה דרכה צפונה במפרץ אילת ונפרקת בנמל הדרומי, אלא גם באוניות סוחר שעוקפות את חצי האי סיני ומצפינות, דרך תעלת סואץ, אל האגן המזרחי או הדרומי של הים התיכון.

לצמצום השייט בנתיבי הסחר הללו - וכמובן להפסקתו כליל (ואנחנו נמצאים במעבר בין צמצום להפסקה מוחלטת) יש השלכות מיידיות, הן בדמות מחסור (למשל בכלי רכב חדשים) שיוצר עיכוב באספקה ומביא לעליית מחירים, והן בייקור עלויות השינוע (בדומה למה שאירע בקורונה) בשל התייקרות פרמיית הביטוח של חברות הספנות - מצב שיביא לעליית מחירים כמעט מיידית.

לכאורה למשחק הזה בשודדי ים שמונחתים ממסוקים על גבי אוניות סוחר, לא אמורה להיות השפעה על מחירי מוצרי המזון בסופרמרקט (למשל), אבל למעשה יש לו קשר הדוק.

אחת הסיבות שהציבור הצליח לעמוד בעליית המחירים של מוצרי מזון בסופרמרקט, הייתה ירידה במחירם של פריטים אחרים בסל הצריכה שלנו: הלבשה והנעלה, ריהוט, מוצרי אלקטרוניקה כגון מסכי טלוויזיה וצגי מחשב - וכך הלאה.

מחירם של כל אלה הוזל, בין היתר בעקבות הצפה של השוק בסחורה זולה שמקורה בסין וביתר ארצות המזרח הרחוק (אפילו מותגים אירופים או אמריקאים, כמו שלמדנו, מיוצרים למעשה במזרח, היכן שכוח העבודה זול).

זה אולי לא איזן לגמרי את עליית המחירים, אבל הפך אותה לנסבלת: משפחה ישראלית לא צריכה להתלבט בין מילוי העגלה בסופרמרקט בכל טוב, לבין חידוש מלתחת החורף של הילדים לקראת הימים הקרים.

מכאן שהבשורות הרעות בתחום הצרכנות רובצות לפתחנו: הסגר הימי שהוטל על סחורות שמגיעות לישראל מדרום, יגרום לעליית מחירים של הסחורות ונמנו ועוד רבות מתחומים אחרים.

אלא שישראל הפעם היא ממש לא לבד: גם אירופה נפגעת כתוצאה מסגירת נתיבי השייט. כן, אירופה שגם בה האמיר יוקר המחיה, אירופה שמתמודדת עם משבר כלכלי שנמשך כבר 15 שנים, מאז שלהי 2008, אירופה שבה עולים לשלטון גופים שנחשבו עד לא מזמן לקיצוניים, אירופה הקלאסית שמזדרזת כל כך שלא להבין אותנו, בין היתר על ידי כך שהיא מדחיקה את העובדה שלא מדובר עוד בבעיה ישראלית, אלא כלל מערבית.

עם כל הכבוד לאירופים, דווקא האמריקאים הם שנמצאים בקו החזית בדמות כלי שייט של הצי החמישי באזור הים האדום. אמנם לפי שעה הם מתספקים בעשייה מועטה (גם אם מבורכת כמו יירוט כטב"מים ששוגרו לכיוון ישראל), אבל ככל שיעלה תג המחיר שבצד השבתת הפעילות הימית, כן תגדל נכונותם להתערב, בגיבוי אירופי מוחלט (ואולי אף במסגרת כוח רב לאומי).

שחקן חשוב בזירה הם הסינים. הם אמנם פרחו כלכלית וצמחו בזמן שאירופה ירדה מנכסיה, אבל מאז הקורונה הכלכלה הסינית אינה מצליחה להתאושש. מה שהחל כנזק מצטבר שגרמה האכיפה האכזרית של תקנות הקורונה, התפשט מהתעשייה לענץ הנדל"ן - וכשכל זה קורה במקביל להאטה כלכלית בקרב המדינות שרוכשות את מוצרי הייצור מסין, כך גברה גם ההאטה בתחומה.

קשה שלא להביט בסינים שלא מתוך סיפוק מסויים: חובבי גאי ריצ'י יכולים להיזכר במשפט האלמותי מתוך "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים" לפיו "כשאתה רוקד עם השטן, אתה מוכרח לחכות עד שהמוזיקה תיפסק" - ובתרגום לסינית: בחרתם לחמש את השטן? ובכן, התברר שהחרב שנתתם בידו היא חרב-פיפיות.

כן, הערוץ הסיני הוא אחד הערוצים שמספקים חמצן לאיראן ולארגוני הטרור שפועלים במימונה והשראתה - ואם הפגיעה בסחר עם ישראל אינה אפילו מכה קלה בכנף, הרי שפגיעה בסחר עם מדינת אירופה, היא כבר חבטה קשה יותר, במיוחד כשהיא באה על רקע של מצב כלכלי הולך ורע, שהממשלה הסינית, ריכוזית כפי שלא הייתה כבר עשרות שנים, מתקשה לשקם.

כבר נכתב כאן שהמצב עם החות'ים והשייט בים סוף מזכיר מעט את מצבה של ישראל נוכח מתקפת חמאס לפני כחודשיים וחצי: הדחף הראשון של העולם הנאור הוא לראות באירועים עוד פרק מדמם בסכסוך בין הערבים לישראל, סכסוך שמתקיים בעצימות משתנה כבר יותר ממאה שנים.

יחד עם זאת, אט אט מתפתחת ההבנה לפיה הפעם מדובר בהכרזת מלחמה של האסלאם הקיצוני על תרבות המערב - שישראל היא הראשונה לשלם את מחירה, רק בשל מיקומה הגיאוגרפי ולא בשל העובדה שפועלים פלסטינים מהגדה (למשל) צריכים אישורי עבודה כדי לעבוד בתחומה. כלומר, גם מי שרואים ב"כיבוש" (אם או בלי מירכאות) בבחינת אבי כל חטאת, יתקשו הפעם למתוח חוט מקשר (לא כל שכן חות'ים) בינו ובין המערכה הנוכחית.

מה כן יש פה? ובכן, זה דומה יותר לאגדות הפיראטים שעליהן גדלנו, או אם תרצו, למעשה ההיסטורי שהחל עם סר פרנסיס דרייק, שספינותיו ארבו לספינות הספרדיות ששבו, עמוסות אוצרות, מהעולם החדש - ולימים הפך את בריטניה לאימפריה שעליה השמש לא שקעה לעולם. אז אולי אין סכנה שהחות'ים יתעצמו עד כדי כך, אבל מוטב להכות בהם עכשיו, כשכוחם עדיין מוגבל.

ואחרי כל זאת, מוכרחים לזכור שהנפגעת הראשונה במערכה הימית הזאת תהיה משפחת ישראלי. אמנם בניגוד למלפפונים ועגבניות, את הרכישה של מכשיר חשמלי או רכב חדש, קל יותר לדחות, אבל בינתיים נפגעת כל שרשרת הסחר שבדרך: מהיצרן בקוריאה ועד חברת הליסינג בישראל.

זאת הסיבה שממשלת ישראל, שנדמה שעד כה העדיפה להתעלם מהבעיה (כפי שהעדיפה להתעלם מאיומים קרובים יותר כמו חיזבאללה וחמאס), צריכה לנקוט פעולה מיידית. זה לא חייב להיות (חלילה) ברמה של שליחת כוחות מיוחדים להילחם על אדמת תימן, אבל זה כן צריך להתבטא בהצהרה ישראלית חד משמעית שלא תסבול שום סגר ימי על גבולותיה. אחר כך אפשר לתת לדמיון המערבי לעבוד שעות נוספות.

איום משתמע דומה, יותר מכל זוועה שנחשפה לעיניהם, הוא זה שהניע רכבת אווירית שעליה החשובים שבמנהיגי העולם (ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה) שמיהרו לחוש לכאן עם תחילת המלחמה כדי לאפשר לנו מרווח פעולה - ובלבד שהמלחמה לא תסלים לכדי מלחמת עולם (בעיני רבים היא כבר כזאת, גם אם בעצימות נמוכה).

הפעם לא יהיה די בתמיכה בישראל ובזכותה להתגונן: אם המערב חפץ חיים, מנהיגיו יהיו מוכרחים לקפוץ למים העמוקים, תרתי משמע, שעליהם מושל כרגע ארגון טרור, יתוש טורדני שבניגוד לכל היגיון, מסתיר מאחורי גבו מפלצת שמאיימת על כלכלת העולם.