חברות האנרגיה הסולארית הישראליות מסכמות שנה מעוננת המלאה בממטרים פיננסיים כדוגמת הריבית והאינפלציה הגבוהות. אם לא די בכך, חלק מהפרויקטים המקומיים שלהן סופגים אש מהמשקיעים עקב הימצאותם באזורי קווי העימות בישראל.
מניות 5 החברות הבולטות בתחום הנסחרות בבורסה בתל אביב ירדו בכ-10.5% בממוצע מתחילת השנה. חישוב הממוצע ללא העלייה החריגה שהציגה חברת אנרג'יקס (ראו טבלה) מעמיק את הירידה של 4 הנותרות ל-16.7% לאותה התקופה.
זאת לעומת מדד ת"א 125, לדוגמה, שעלה ב-0.6% מאז תחילת ינואר האחרון.
עיקר הירידה נחוותה על ידי חברת דוראל אנרגיה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-1.1 מיליארד שקל לאחר שמנייתה ירדה בכ-24.3% מתחילת השנה ועד לתאריך שנבחן.
לעומתה, ולעומת כל שאר החברות כאמור, מניית חברת אנרג'יקס הציגה עלייה של 14.63% לאותה התקופה, והובילה את החברה להיסחר באחוזת בית בשווי של כ-6.6 מיליארד שקל.
האחוזים מערפלים מעט את גודל הפגיעה, שצמצמה את כיס המשקיעים המחזיקים במניות החברות במיליארדי שקלים.
רועי שביט, אנליסט טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת בבית ההשקעות IBI, אומר כי "הירידה שמניות סקטור האנרגיה המתחדשת חוות מתחילת השנה קשורה בעיקר בעליית האינפלציה ובריבית המנסה לאזן אותה.
"עליית האינפלציה העלתה את עלות חומרי הגלם, השינוע ושכר העבודה ולעלויות אלו נוספה גם עליית הריבית, שהעלתה את עלות מימון הפרויקטים. כל אלו יחד הובילו לסימני שאלה מעל כדאיות כלכלית של מספר לא מבוטל של פרויקטים, שחלקם הפכו לפחות כלכליים ואף בוטלו או נדחו.
"ביטול הקמה של פרויקט אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח או דחייתו החלישו את צבר הפרויקטים של החברות ובכך פגעו גם בשווי החברות הנגזר, בין היתר, גם מכמות הפרויקטים. בנוסף, יש לזכור כי החברות פועלות במספר גיאוגרפיות ולפיכך לשערי המטבע יש גם חלק בשינויים שהחברות חוות בתוצאות העסקיות שלהן, לעתים לחיוב ולעיתים לשלילה.
"השפעה נוספת על התוצאות העסקיות נבעה מהחורף היחסית קל שנחווה באירופה, אשר הוריד את מחירי החשמל בה. בהיבט זה יש להבין את דרכי הגישה של החברות לפרויקטים כאשר חלקן מחזיקות צבר גדול יותר של פרויקטים לייצור חשמל סולארי במחיר קבוע וחלקן במחיר שוק, כלומר במחיר המשתנה בהתאם להיצע והביקוש במדינת הפעילות".
לדברי שביט, "באזורי פעילות כדוגמת פרויקטים של החברות במדינת ספרד נחוותה ירידה בהכנסות הפרויקטים וזאת בשל ירידה במחירי החשמל, כי בספרד תמחור החשמל פועל בהתאם לבורסה. כלומר המחיר זז כל העת בהתאם לכמות ההיצע והביקוש בכל רגע נתון.
"חורף 2022 היה צפוי להיות קר יותר משהיה בפועל, והוביל בכך לביקושים נמוכים יותר לחשמל לטובת חימום מחד, ולעליית היצע החשמל מאידך. עיקר ייצור החשמל בעולם נעשה באמצעות פחם וגז טבעי, ומלאי הגז הטבעי שהיה אמור לשמש לייצור חשמל נשאר גבוה ועם הביקוש הנמוך יותר הוביל לירידה האמורה במחיר.
"יש לציין כי השיח של החברות הסולאריות על המחירים הגבוהים בפרויקטים שלהם לשנים העתידיות לא נאמר בחלל ריק, ובוודאי אם בוחנים חורף ממוצע באירופה. אך התמזל מזלה של אירופה, לצד חוסר מזלן של החברות הסולאריות, והחורף ביבשת היה חם יותר. לכן חברות שנכנסו למכרזים בפרויקטים עם מחירים קבועים הרוויחו, במיוחד לאור מחירי השוק הנמוכים יחסית, והאחרים פחות, עד כדי הפסד תפעולי בפרויקטים ספציפיים.
"לצד זאת, בראייה קדימה, יש כי לעת זו מחיר הגז מדוכא משמעותית לעומת הממוצע בשנים האחרונות, וניכר כי המחירים רוצים להישאר מטה. מאז הקורונה גם מחירי הנפט נמצאים בירידה ומחיר חבית מתייצב סביב ה-70 דולר לעומת ה-80 עד 100 דולר בשנים האחרונות.
"כל אלה מייצרים תחרות על מקור האנרגיה, והופכים את האנרגיה הפוסילית (דלק מאובנים כדוגמת נפט) למבוקשת יותר בשל היותה זולה יותר, לצד יצירת בעיה לפרוייקטים של חברות האנרגיה המתחדשת הנטועים במחירי השוק".
אם לא די במאבק ההגנה של חברות סקטור האנרגיה הסולארית הישראליות בגרמי השמיים הפיננסיים מאז תחילת השנה, אזי החל מה-7 לאוקטובר הן החלו להתמגן גם מטילים החמאס.
שביט: "חברות שעיקר הפרויקטים הקיימים שלהן נמצא בישראל ספגו את הנזק הגדול ביותר, שכן רוב הפרויקטים נמצאים בגבולות הדרומיים והצפוניים של מדינת ישראל. פרויקטים אלה צריכים להיות מנותקים כדי לא להיפגע וגם אם הם עובדים אז החשש לפגיעה בהם מוביל את חששות השוק.
"לצד זאת יש להדגיש כי למרות הירידה שחוו החברות ב-8 באוקטובר, חלקן השלימו את הפער בהמשך ואף עלו עליו. אלו שעדיין נשארו עם הסיכון המקומי לא חזרו כמו השאר, ובהקשר זה הפיזור הגיאוגרפי של פרויקטי החברות עשה לבעלות הפיזור הגדול ביותר יותר טוב.
"בראייה קדימה רואים כבר השתחררות צווארי בקבוק בנתיבי שינוע מסוימים, וההערכות הן שמרגע ירידת הריביות, או אפילו איתות לירידת הריביות, הסקטור יתחיל לזוז חזרה מעלה. שכן למרות שאי הוודאות בישראל עדיין משפיע לאור המלחמה, מהצד המימוני נראה שהריביות בארה"ב ובעולם מתחילות לרדת, וזה יוזיל את עלויות המימון".
שביט מעריך כי "סביר שהמכפילים יראו התרחבות מסוימת לקראת 2024-2025, אבל סביר גם שבשנה הקרובה לא נראה צמיחה משמעותית בהתייחסות החברות לפרויקטים חדשים. בעיקר כי אי אפשר לדעת מה יקרה גיאופוליטית כרגע. לדוגמה, מה יעשו הבנקים המרכזיים אם משהו יקרה בין טאיוון לסין, כאשר האחרונה היא עיקר מקור הייצור של הפוליסיליקון, ממנו מייצרים את הפנאלים הסולאריים.
"אך אם לא יהיו שינויים גיאופוליטיים משמעותיים, ומחירי השינוע ימשיכו לרדת לצד המשך התייצבות האינפלציה, יתחילו שוב לזרום מאות מיליארדי דולרים לתעשייה, בעיקר מסובסידיות של הממשלות.
"בנוסף כדאי לזכור כי עיקר החברות בסקטור האנרגיה המתחדשת שקרסו הן החברות הקטנות, בשווי של מיליארד שקל ומטה, שחלקן אף נפלו 50% ויותר. החברות אמנם הראו שנה חלשה, אך אם נבחן אותן החל משנת 2019 או 2020 ועד עתה, נראה שהן בביצועי יתר על השוק. הסקטור עבר תיקונים קלים, וההערכות הן כי הוא עדיין צפוי להציג צמיחה גבוהה יחסית בעתיד".