אין ספק ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתגלה כפוליטיקאי שנון ומהיר שליפה, אם כי מדינאי קטן וציני. שר ההתנחלויות מתעניין בצאן מרעיתו, וכשהרועה הולך לאיבוד הוא משלח את המתנחלים להפעלת לחץ פיסי בלתי מתון על חברי הכנסת.
למרות התואר שקרן בן שקרן שהדביק לנתניהו, ראש הממשלה חי בשלום עם העובדה שסמוטריץ' נהפך לסחטן בן סחטן. הבן יקיר לו אפרים זכה בישיבת הממשלה השבוע בכבוד ויקר להדליק ולברך על נר חמישי של חנוכה וזימר כנער בר מצווה העולה לתורה. גרנדמייזר היתה גאה.
הצ'פחות שמחליפים השניים מעלות את הרושם שביבי מתחיל לחבב אותו. סמוטריץ' הודיע השבוע שיסיק מסקנות אם עמדותיו בעניין קיזוז הכספים לרשות הפלסטינית ומניעת הכנסת עובדים משטחים לא יתקבלו. כמובן שידע שמדובר באיום סרק כי הוא האחרון שיילך לבחירות.
מיותר לציין שעמדותיו מנוגדות לחלוטין לעמדת ראשי מערכת הביטחון שהטריחו עצמם לירושלים ובזבזו זמן יקר לישיבת פרוטוקול ריקה מתוכן. אלא שאת נתניהו ושר האוצר זה ממש לא מעניין אלא פוליטיקה ועוד פוליטיקה.
סמוטריץ' התנהל בצורה צינית גם בדיוני ישיבת הכספים. בניסיון להלבנת כספים קואליציוניים ולנפח את תקציב משרדה המומצא של אורית סטרוק הוא התעלל בתקציב ומרח את הדיונים בתקווה שמישהו יתייאש. מדובר במסלול עוקף להגדלת תקציב ההתנחלויות.
נתניהו שותק כי אינו רוצה לאבד את חדר ההלבשה. מבחינתו מנהלת תקומה שהוקמה השבוע לטיפול במפוני העוטף נועדה להפוך לשכפ"ץ קרמי לשימור קואליציית ה-64. בינתיים שרים בליכוד מפסיקים לשתוק ופולטים כדורים בתוך הנגמ"ש.
יותר ויותר מתוכם מתרעמים ממופעי הציניות של סמוטריץ' שתפס גובה ובחדרי חדרים בזים לתרגיליו בוועדת הכספים. במקרים אחרים כבר אינם חוששים לפתוח פה.
ניר ברקת שהפך למכבסה הפלוגתית בטיפול בכביסה המלוכלכת, זכה ב-240 מיליון שקל שדרש לאחר שסמוטריץ' ניסה למנוע זאת ממנו. ביקורת על ההתנהלות התקציבית נשמעת גם מכיוונו של יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת לשעבר.
קשה גם להתעלם מהדיון שנערך השבוע בוועדת העבודה בנושא אי פיצוי מעסיקים בגין תשלומים סוציאליים ל-300 אלף משרתי המילואים. הפיצוי מהביטוח הלאומי משולם רק על השכר אבל מתוספות סוציאליות של 25% מתוכו הם יכולים לשכוח.
"לא הצלחנו להגיע לפתרון הבעיה שנוכל להציג בוועדה", טען אריאל הבר מאגף התקציבים באוצר. בעקבות כך התרעמו אתי עטיה וחנוך מיליביצקי, חברי כנסת מעומק השטח של הליכוד.
"אני חבר כנסת חדש אבל ראיתי שכשרוצים יש כסף. באוצר טוענים שזה מצריך ישיבה עם השר אבל יש 400 מיליון שקל לתקציב למשימות לאומיות של אורית סטרוק ולכל מיני מקומות. אם לא יהיה פתרון למעסיקים לא אצביע בעד התקציב", איים.
התסכול של חברי כנסת בליכוד המתפקדים כסטטיסטים בתיאטרון האבסורד הולך וגדל ואתו חוסר שביעות הרצון מהתנהלות נתניהו, במיוחד בנוגע לכספים הקואליציוניים. ועדיין לא קם חבר הכנסת האמיץ שיגיד עד כאן.
נדגיש שהתוספת של 29 מיליארד שקל לתקציב 2023 שאושר אתמול הוא רק הפרומו לתקציב 2024. המאבק במקרה זה יהיה קשוח עם הרבה נפגעים בשטח ואין ספור שאלות: האם יזרקו לפח את המלצות הנגיד פרופ' אמיר ירון שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה?
האם משרדי הממשלה ייסגרו ותקציביהם יחתכו אוטומטית? האם המסים יעלו או שרק הגירעון התקציבי יתנפח ובעקבותיו הורדת דירוג האשראי? מגוון אפשרויות מהגיהנום שכל אחת מהן עלולה להאיץ את הקדמת הבחירות.
ונתניהו? הוא מצדו ממשיך להתנהל כפוליטיקאי צעיר שרק נכנס לפוליטיקה ונמצא כאן כדי להישאר לפחות עד להשלמת יעדי המלחמה הכוללים את הכרעת החמאס וסיום המלחמה, החזרת החטופים ושיקום ההתיישבות בעוטף.
כמה זמן משימות אלה ייקחו? גם אם מדובר בכל משימה בנפרד זה לא ייארך שבוע, לא חודש ואפילו לא שנה. מבחינתו הוא חייב להישאר עד סוף הקדנציה וגם אם המשימות יאזלו הוא כבר ימציא קונץ פטנט חדש.
שלא כמו קברניט הטיטניק חביבו, נתניהו שכבר התרסק לקרחון רוצה הזדמנות היחלצות נוספת ולהעלות את המדינה על מבדוק. אפילו לנשיא הציוני הראשון, ג'ו ביידן כבר נמאס מהתרכובת המוזרה המכונה קואליציית "ימין על מלא" הכולל את סמוטריץ', בן גביר ואורית סטרוק.
נתניהו ממשיך לרצות את סמוטריץ', בן גביר והחרדים כי בממשלה זו כל ממזר מלך. זוכרים את המערכון הפוליטי "כן ולא" על שמעון פרס? אז גם את זה למד ביבי לחקות. כן לכספים לרשות הפלסטינית אבל לא לשלטונה בעזה ביום שאחרי. כן להיתרי עבודה לפועלים פלסטינאים בישראל, אך לא לעידוד עבודה כחול לבן.
במקביל הוא נכנס לחליפת ההיסטוריון והתחיל בסקירה היסטורית על כל מחדלי ישראל בעידן המודרני. הוא מאשים את האחראים להסכמי אוסלו, את קברניטי התנתקות (כן, זו שהצביע בעדה) ואם צריך יחזור להקמת המדינה וגם להצהרת בלפור.
יש לקוות שבני גנץ יו"ר המחנה הממלכתי הספיק להפנים שהאלונקה ננטשה לטובת הפוליטיקה והוא התמים היחיד שנותר תחתיה.