לפעמים קשה לדעת מהם סדרי העדיפויות של הממשלה: ראש הממשלה אומר שהוא נגד התיישבות בעזה, אבל תומכיו הקרובים ביותר פוצחים במחולות למען חידושה. ישראל מאשרת מתווה לשחרור החטופים תמורת השעיה של הלחימה, אבל בלשכת ראש הממשלה מכחישים.
תומכי ממשלת הימין-על-מלא מפגינים ביחד עם משפחות החטופים בעבר כרם שלום כדי למנוע כניסת משאיות עם סחורות, שהממשלה בה חברים נבחרי הציבור שלהם אישרה והתחייבה להכניס - וזו רק רשימה חלקית של הניגודים, כי יש לפעמים שהסתירות מתקיימות בדבריו של אותו גורם ממש.
ראש הממשלה למשל, הסביר לתקשורת כי הפגנות משפחות החטופים מקשיחות את עמדות חמאס. בואו ונניח לרגע שכל מילה אמת: חמאס רואה את החשיבות שמייחסת בחברה בישראל לחטופים - ומוסיף עוד תנאי לרשימה.
הבעיה היא שאם עוקבים אחר חוט המחשבה הזה, מדוע מכריז ראש הממשלה (ובכירים נוספים בממשלתו) מעל כל במה, שאחת משתי מטרות העל של המלחמה היא שחרור החטופים? הרי ההיגיון אומר שהיה צריך להגיד כבר ביום הראשון למלחמה, עוד בטרם התברר מספרים, משהו כמו: "בשבילי הם כולם חשובים כמתים, לא נעצור את הלחימה אפילו אם יבטיחו לנו להשיב את כולם".
קיצוני נכון? אבל אם הבעת עניין בחטופים, לשיטתך, מקשיחה את לב סינוואר, אדרבא - היה אתה המתוחכם והפגן חוסר עניין בולט בנושא! מסוגל? כי אם לא, למה אתה מאשים את המשפחות שעושות ככל שביכולתן למען יקיריהן?
מכיוון שבינתיים אין לנו דרך לדעת מה חושב סינוואר באמת (אם כי בחדשות 12 הוסיפו לרשימת הפריטים שלו שנמצאו, לצד הנעליים, גם פתק הנחיות לתקשורת הפלסטינית, טוב שלא נטען שזה כתב ידו), או מה חושבת ממשלת נתניהו לגבי המלחמה, החטופים, היום שאחרי ועוד כל מני זוטות, אין לנו אלא לבחון אותה לפי התכל'ס - מה שמתבצע בשטח.
שם, לפחות בזירה הכלכלית, מתברר חלק מהנושאים שעל סדר יומה של הממשלה: הנה מקומות שבהם יחולו קיצוצים חדים, כדי לסייע למאמץ המלחמתי: החינוך הממלכתי - כלומר מערכת החינוך הרלוונטית לכלל ילדי ישראל שעלולה להתמודד עם קיצוץ של 800 מיליון שקל.
כן יאבדו יותר מחצי מיליארד שקל (ביחד) תחומים כמו רווחה והשכלה גבוהה, כלומר - לא רק שיהיה קשה עוד יותר להיות עני בישראל, מי שיבקש להיחלץ ממעגל העוני באמצעות לימודים, מבית הספר ועד לאקדמיה, יגלה כי הורעו תנאיו עד מאוד (מי שהממון מצוי בכיסיהם של הוריו, יסתדר כמובן).
את הקיצוץ החמור ביותר, כרגע מדובר על 2 מיליארד שקל, תספוג התכנית למלחמה בפשע בחברה הערבית. כאן מדובר בחלם קלאסי. לכאורה הקיצוץ הזה יתקבל בהבנה על ידי ה"בייס", הנה - לוקחים כסף מהערבים. למעשה היא תביא להתחזקות הפשיעה במגזר באופן שיחרוג הרבה מגבולותיו - לא ירחק היום והחיסולים "יטפטפו" גם אל חפים מפשע בציבור היהודי.
לא חינוכי
יהיה מי שיאמר בוודאי שאין מה לעשות, מלחמות עולות כסף - ולמרות שראש הממשלה בקולו טען "יש מספיק גם לזה וגם לזה" - ואחר כך ביצע סיבוב פרסה מרהיב כשטען שהתייחס בכלל לתקציב 2023 ולא לזה של 2024 (ואני לתומי חשבתי שכסף שחסר בקופת המדינה לא ממש מתרשם מהעובדה שה-31 בדצמבר הפך ל-1 בינואר, אבל ניחא), הרי שמוכרחים לחתוך בבשר החי.
וואלה? קניתי. אז בואו נבדוק איפה לא חותכים בבשר החי: למשל תוספת של יותר מ-600 מיליון שקלים לחינוך החרדי ועוד סכום כזה לקצבאות האברכים.
בכל פעם שמנגחים העברות כספים לציבור החרדי הם זועקים לאפליה. על זה יש להשיב רק שתיים: ראשית, כל עוד מתקיימת אפליה בבקו"ם, אין סיבה שהיא לא תתקיים גם במקומות אחרים (אפשר לפטור חרדים וערבים מגיוס, תמורת פרק זמן דומה בשירות לאומי מחייב - חסרים סניטרים בבתי החולים, חסרים לוחמי אש, חסרים שוטרים וחסרים גם פועלים בבניין ובחקלאות - יהיה מספיק מקום למי שלא רוצים להילחם באחיהם או למי שמפחדים שקרבה לחיילות צעירות תעביר אותם על אמונתם).
שנית: למה שילדו של מי שהתייצב לשירות מילואים ילמד בכיתה צפופה יותר, עם מורים איכותיים פחות ויאבד שעות תגבור חשובות, בשעה שילדי מי שהשתמטו אפילו משירות סדיר, יקבלו יותר - אבל לא ילמדו יותר מדעים, אנגלית ומתמטיקה, שנחוצים כל כך למדינת ישראל? החלטתם להוסיף? נהדר - למה לא לפחות להתנות את זה בלימוד כמה מקצועות נחוצים?
מהי "זהות יהודית"?
מי עוד ייהנה מהקצאות נוספות של מאות מיליוני שקלים (במצטבר)? מאחזים בשטחי יהודה ושומרון (אלא אם כן יוחלט בינתיים על הקמת התנחלויות בעזה), בדגש על הלא-חוקיים שבהם.
גם כאן: או שתהפכו לחוקי או שתמנעו תקצוב - לא יכול להיות שמדינה תתקצב באופן רשמי וגלוי פעילות שמוגדרת כלא חוקית... ולצידה של ההתיישבות הלא חוקית תלבלב גם חיזוק הזהות היהודית.
יובהר מיד: אני בעד חיזוק זהות יהודית, אבל בתנאי שתסבירו לי קודם כל מה זה אומר. רוצים לחזק זהות יהודית? בואו ונברר קודם מהי יהדות. כל עוד לא ברור בדיוק מהי אותה זהות יהודית חמקמקה, הרי שכל הכסף שמופנה לערוץ הזה הוא תעמולה למפלגות הימין.
אגב תעמולה, מתברר כי מאז זיהו בקואליציה את העובדה שהציבור אינו אוהד, בלשון המעטה, את המונח "כספים קואליציוניים" הרי שהם עושים כל מאמץ כדי לשנות את ההגדרות, כך שכל השלמונים יוסלקו תחת סעיפים שיהיה להם שם מכובס.
ברגעים כאלה עולה בדמיון דמותו השגיבה של השר דודי אמסלם: הוא לפחות לא מספר לנו שזה גשם - ולא מסתיר את כוונותיו למנות מקורבים לתפקידים בכירים בדירקטוריונים חסרי חשיבות או במשרדים מיותרים, מאחורי מילים יפות כמו "זהות יהודית". אם לתמצת את האג'נדה שלו למשפט אחד, הרי שזה יהיה: המפא"יניקים גנבו מספיק, עכשיו תורי.
ואם לתמצת את השינויים, הרי שמי שיחטפו את המהלומות כתוצאה מגזרות התקציב החדש הן השכבות החלשות (במקרה של קיצוץ בתקציבי הרווחה, הכוונה היא למהלומות ממש ולא כדימוי).
כשמירי רגב אמרה בשעתו שלא תחוש כאבי בטן לא לנשים מוכות ולא לניצולי שואה וקשישים, חשבנו שזו רק טקטיקה כדי לשוב לשלטון, לא שזו תהיה המדיניות המוצהרת גם אחרי כינון הממשלה!
מי עוד יחטוף? חיילים שישובו הביתה משירות מילואים ארוך ויגלו שהעובדה שלא פוטרו (אגב כך: מתחילת המלחמה נרשמה עלייה של פי 8 במספר הבקשות לפיטורים של אנשי מילואים. מטורף) לא אומרת שהתפקיד או הפרויקט שלמענם עמלו קשה במשך שנים, ניתן לאחר ששירות המילואים שלו היה קצר יותר (אם בכלל), או שהעסק שלהם קרס - כי גם בימים כתיקונם קשה להיות עצמאי במדינת ישראל.
יפגעו המפונים מיישובי הצפון והדרום שיוסיפו לגור, משפחות שלמות, בחדרי בתי המלון (או יאלצו לשוב לבתיהם למרות שלא ברור האם הם בטוחים). ייפגע מי ששירת, תרם, התנדב והחזיק את מדינת ישראל כשהוא נכנס לוואקום שהותירה מאחוריה הממשלה שפשוט נעלמה מהשטח (בעיקר בשבועות הראשונים).
מסע אלונקות בלי פריסה
כמו שנטען בפתיח, קשה לפעמים לדעת מה חושבת ממשלת ישראל שמחליטה כך ואומרת אחרת (או להיפך), אבל באשר למה שהיא עושה במחשכים? אלוהים ישמור. רגע, אבל למה במחשכים - והרי התקציב מונח בשקיפות מלאה על שולחן הכנסת, נכון?
אז זהו - שזה רק לכאורה (ולמען הסר ספק, בזה אשמות כל ממשלות ישראל לדורותיהן), כשמונח מסמך של אלפי סעיפים, שחיברו מאות פקידים במשך עשרות ימים, על שולחנם של מי שאומרים לאשר או לדחות אותו בתוך כמה שעות (במקרה של פיליבסטר, כמה ימים), אין סיכוי שמישהו מהמחליטים הספיק לעיין בו, לא כל שכן להבינו, על כל סעיפיו. מה עושים? מצביעים לפי הנטייה המפלגתית. כן כן, ככה מחולקים כספי המיסים של תושבי מדינת ישראל.
לא אתיימר גם אני לקבוע כי קראתי את כל הסעיפים (מה גם שחלקם עדיין בדיונים) והבנתי את התקציב על בוריו, אבל לפעמים אתה לא מוכרח לקרוא את מילות הבית השלישי כדי לפזם את הפזמון הקליט. מה אומרות המילים בפזמון? ובכן, הן משדרות לכל מי שהתייצב "מתחת לאלונקה", עם או בלי מירכאות: חביבי, אתה אמנם סחבת את האלונקה במשך יותר ממאה ימים, אבל את הכומתה והפריסה, יקבל מישהו אחר.