וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לקצץ כספים קואליציוניים? תתחילו מהפנסיות של הקצינים הבכירים

עודכן לאחרונה: 14.6.2024 / 7:00

בחודשים האחרונים חלה התאוששות במשק שהתבטאה בעליית ההכנסות מגביית מסים, אבל אוי לנו אם הממשלה תתבשם ממנה ולא תקצץ היכן שצריך, למשל בפנסיות השערורייתיות של אנשי הקבע, שבני גנץ סחט מהמדינה עוד בימי ממשלת בנט

כלי טייס של חייל האויר חיסלו כמה מחבלים במרכז רצועת עזה/דובר צה"ל

הימים הם ימי הזרמות תקציביות אדירות של הממשלה לפעילותה השוטפת, כולל למימון המלחמה, 1.65 מיליארד שקלים ליום - כולל שבתות וחגים. זאת במקביל להתגברות אקזיטים של חברות הייטק בחודשים האחרונים, ככל הנראה בהיקף של מעל לשני מיליארד דולר מתחילת השנה, תופעה שמעלה בשיעור חד את כמות הכסף וההון בידי הציבור ובמקביל את תחושת העושר שלו.

במקביל יש לא מעט בעלי עסקים שפשטו את הרגל בגלל שנקראו למילואים ולא היה מי שיתפעל את עסקיהם.

הציבור הכללי, בדיכאונו, מגדיל את הוצאותיו: צריכה מוגברת של שירותים, הוצאות בסופרמרקטים ולאחרונה אף חזר לצאת לחופשות מחוץ לישראל. התגברות הפעילות המשקית העכשווית מביאה לעליה בגביית מיסים.

האוצר מצא כי גביית המיסים, שהייתה בשפל באמצע 2022 ואף התרסקה לשפל עמוק יותר ברבע האחרון של 2023 בגלל המלחמה, שינתה כיוון באופן בולט. לא רק שנעצרה הירידה בגביית מסים, על פי האוצר, אלה שמאז תחילת ינואר השנה המגמה התהפכה לעליה בשיעור גביית מיסים, על פי נתוני המגמה, בשיעור ריאלי שנתי של 5%.

עליה זו בהכנסות המדינה ממסים כוללת גם מסים עקיפים בגלל התגברות הקניות והרכישות והבילויים במסעדות, בתי אוכל, ברים ועוד להופעות תרבות. עוד מקור למיסים היא הברכה שבאה מניכוי המיסים הישירים מהאקזיטים שהוזכרו לעיל בענף ההייטק.

משרד האוצר מציין בפירוש כי בחודש מאי הייתה עליה בגביית מסים מעצמאיים, כולל בעלי מניות, בשיעור של 19%, הנובעת ברובה משני תשלומים שמנים מרווחי הון של בעלי מניות.

גם בניכויים של מס הכנסה חלה בחודש מאי עלייה של 10% לעומת מאי אשתקד, בעיקר מהבנקים וסקטור ההייטק. מתחילת השנה הניכויים האמורים עלו בשעור ריאלי של 7%. כמובן שעליות אלה בהכנסות ממסים מהוות ברכה למימון התקציב והגרעון.

עזריאלי תל אביב, יום הבחירות המקומיות. יח"צ,
קניון עזריאלי. הציבור הכללי, בדיכאונו, מגדיל את הוצאותיו - מהסופרמרקט ועד חופשות/יח"צ

מצפון תיפתח הרעה?

מאז שפרצה המלחמה הארורה בטבח של השבעה לאוקטובר אשתקד ועד סוף חודש מאי השנה, הסתכמו הוצאות המלחמה ב-69.7 מיליארד שקל ועוד 14 מיליארד שקל מקרן פיצויים שבניהול האוצר, כלומר 83.7 מיליארד שקל שהם הוצאה יומית של כ-353 מיליון שקל בממוצע לכל יום מלחמה.

מאז תחילת שנת 2024 הוצאות המשרדים הבטחוניים עומדות על 70.1 מיליארד שקל. הוצאות אלה כוללות את צה"ל וחייליו הגיבורים, שב"כ ומוסד בתחבולותיהם המוצלחות, לוחמי הימ"מ הנועזים, משטרת ישראל שנאלצת להתמודד עם אירועים ביטחוניים ללא סוף ובין אלה לאלה, גם עם הפגנות.

ההוצאות של הגופים הביטחוניים עלו ריאלית בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-121% לעומת חמשת החודשים הראשונים של שנת 2023.

נזכיר כי חמשת החודשים הראשונים אשתקד של 2023 אופיינו בעיקר בפלגנות, שנאת האחר, גאוותנות של עשירים ומקבלי פנסיות גבוהות, הסתה, בוז לאחר, פסילת השונה, הכנת חוק להשתמטות מגיוס בחסות ההסכם הקואליציוני, חוק שלא צלח בסתיו אשתקד בגלל שפרצה המלחמה, הפגנות, בעיקר נגד הממשלה והמהפכה המשפטית שניסתה להוביל.

אם תתרחב המלחמה מול החיזבאללה למלחמה קרקעית כוללת, הוצאות הביטחון והטיפול באוכלוסיית הנפגעים פיזית ונפשית ועלויות השיקום של הממשלה ינסקו והקרע בעם אף עלול לעלות.

עוד בוואלה!

רוצים להוזיל הוצאות משפחתיות? חבילת סלולר משתלמת במיוחד!

לכתבה המלאה
כוחות אוגדה 98 השתתפו במבצע ׳ארנון׳, השלימו את משימתם במרכז רצועת עזה. דובר צה"ל
חיילי אוגדה 98 שהשתתפו בלחימה בעזה. מתחילת 2024 הוצאות המשרדים הבטחוניים עומדות על 70.1 מיליארד שקל/דובר צה"ל

אין ארוחות חינם. בכדי לממן הוצאות אדירות אלה, הממשלה גייסה בחמשת החודשים הראשונים של השנה סכום נטו (כלומר גיוס פחות פירעונות של חובות שהגיעו לפדיון), בהיקף של 97 מיליארד שקל מהם גויסו 28.8 מיליארד שקל בחו"ל, כלומר הגיוס נטו של הממשלה עומד על 642 מיליון שקל ביום, כולל שבתות וחגים.

האוצר לא לוקח סיכון, מה שבטוח, בטוח. קודם שיהיה מספיק כסף לעוד ימי מלחמה ולאחר מכן גם כדי לכסות את הגרעון התקציבי שהולך ומתנפח והגיע בשנה האחרונה לפני מאי ל-7.2% (לעומת גרעון מזערי במאי אשתקד).

נרחיב: ההכנסות הממשלה ממסים שבתחילת המלחמה ירדו, שבו לטפס, השנה הן כבר עלו בשיעור ריאלי של 0.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות האוצר ממע"מ מקומי עלו ריאלית מתחילת השנה ב-2.1% ובחודש מאי בלבד עלו ב-59.1% לעומת מאי אשתקד. חלק מזה מקורו בדחייה בתשלומים שהיו צריכים להיפרע באפריל לחודש מאי, עיקר העלייה היא בעקבות התגברות הצריכה הפרטית המקומית כתחלופה לצריכה בחו"ל.

נרשמת גם עליה ריאלית של 16% בגביית מע"מ במאי לעומת מאי אשתקד. ההכנסות ממע"מ על ייבוא עלו מתחילת השנה ב-5.2% ובמאי ב-64.2%!, הכל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך גם סך כל המסים העקיפים עלו מתחילת השנה ב-2% ובחודש מאי ב-44.3%. גם במסים ישירים יש בוננזה לאוצר, אלה ירדו מתחילת השנה בשעור ריאלי של 0.9% ובחודש מאי עלו ב-3% לעומת מאי אשתקד.

מחאת הימין, כיתוב- "שמאלנים בוגדים" ,צומת כרכור.  18 במרץ 2023. ללא, אתר רשמי
הפגנות שאופיינו בעיקר בפלגנות, שנאת האחר וגאוותנות של עשירים/אתר רשמי, ללא

מארס טורקי

התוצאה של הזרמות הממשלה והאקזיטים היא אינפלציה, פעילות מוגברת זו של הציבור גוררת לכך ששיעור האינפלציה אינו יורד למרות שהריבית עדין גבוהה: ריבית בנק ישראל היא 4.5% וריבית הפריים 6%. הריבית הגבוהה הביאה להצטננות שוק הדיור. קבלנים רבים מכריזים על הנחות בריש גלי. קבלנים אחרים אומרים - שלמו עכשיו מעין מקדמה זעירה של מספר אחוזים ואת השאר בכניסה לדירה, העיקר שתרכשו דירה וזה יופיע בספרי החברה הקבלנית.

התוצאה היא שהכנסות המדינה ממסי מקרקעין ירדו בחמשת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של 20% ל-6.14 מיליארד שקל. האינפלציה אינה בכיוון של ירידה, היא תישאר גבוהה במשך תקופה ארוכה. ממנה נגזרת ריבית גבוהה שמכבידה ותכביד עוד יותר על עסקים, משקי בית וכן, גם על נוטלי המשכנתה, שחלק מהם יבין בהמשך שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו בגינה.

הריבית הגבוהה נגרמת גם מכך שהממשלה שאינה מצליחה להפחית את האינפלציה, משלמת ריבית גבוהה עבור חובה המתנפח. בחמשת החודשים הראשונים של השנה תשלומי הריבית של הממשלה העפילו ל-18.1 מיליארד שקל. מעבר לגירעון הממשלתי המתנפח, האינפלציה ניזונה מהחרמות של מדינות בעולם נגד ישראל וכן מחירי ההובלה הימית הנוסקים, מעלים עליות הייבוא והשינוע. החרם של טורקיה, מדינה שיצרה עבור ישראל סחורות באיכות גבוהה, במחיר זול יחסים ובמרחק ממש קצר מישראל, פוגע וייפגע בישראל.

נכון, יש שיטות לעקוף את הגבלות הייצוא מטורקיה, אבל העלויות גדלות. איסור ייצוא הפחם מקולומביה לישראל אומנם לא מהותי, אבל עלותו תייקר, אפילו בשוליים, את הפקת החשמל בישראל. אלה הגבלות מוכרזות. בשטח ישנן הגבלות לא מוכרזות רשמית כגון ייצוא מתכות מסוימות לישראל מצרפת, שאף הדירה פומבית את התעשייה הביטחונית של ישראל מיריד התעשיות הבטחוניות בפריז.

מדד תעריפי ההובלה הימית מאמיר בגלל חסימת באב אל מנדב על ידי המורדים החות'ים בתימן. מינואר השנה תעריפי ההובלה מסין לאגן הים התיכון נסקו ב-76%! מדד כלל תעריפי ההובלה הימית העולמית עלה מתחילת השנה ב-101%!

הממשלה הנוכחית וכל הממשלות בעבר הגנו על היבואנים שלא יודעים שובע, באמצעות מיתוג מוצריהם הצליחו להעלות מחירים לישראלים. בעבר הישראלים טסו בהמוניהם לחו"ל וקנו פה ושם בזול, היום רובם עדיין כלואים לשלם לתוצרת הממותגת.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. שגיא שלפר,
ירון. אמר שיידרשו צעדים נוספים על מנת לייצב את המשק/שגיא שלפר

הוצאות המלחמה וסביבת האינפלציה העולמית מהווים נטל על ישראל. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה השבוע כי בתנאים אלה של מלחמה, אי-ודאות לגבי משך המלחמה והשפעותיה, וחשש להתרחבות המלחמה לזירות נוספות, כבר גוררים התעמקות ובחינה מקרוב של חברות דירוג האשראי בעולם לנעשה במשק הישראלי. לכן יהיה חובה לקראת בניית התקציב לשנת 2025 להתכנס, לפחות כדי לייצב את יחס החוב לתוצר. מעבר להעלאת המע"מ יהיה צורך בצעדים נוספים בתקציב הנבנה בימים אלה.

הנגיד תוקף את הוצאות הממשלה בגין ההסכמים הקואליציוניים שהפכו לסכומים "לא מבוטלים המופנים לנושאים שאינם בהכרח מעודדי צמיחה", כלומר בזבוז כספים בימי מצוקה אלה בהם נדרשים תקציבים לחינוך איכותי רלוונטי למשק מודרני, השקעה בתחבורה ציבורית ועוד, הכל בכדי להגדיל ההון האנושי ובכך להעלות את פריון העבודה, בכדי שנקבל צמיחה בת קיימא לאורך שנים.

היות שעלויות המלחמה בעתיד אינן ידועות, תקציב הביטחון צפוי לגדול באופן קבוע לאורך שנים (לאחר מחדל השבעה לאוקטובר), כולל בניית עוד גייסות, עוד יחידות קומנדו ומחנות צבא, וכלי מלחמה כולל טנקים ומובילי גייסות אחרים. כל אלה, נזכיר, במקביל לעלייה חדה בימי מילואים לאורך שנים.

לכן הפעם חייבים לשים סוף להתחמקות החרדים מפעילות משקית מלאה והשתתפות בכוחה הצבאי של ישראל. הפור נפל, נסיונות הממשלה הנוכחית הם רק פרפורי גסיסה לימים שהיו טובים לחרדים ולא יחזרו. במצב החדש טוב ששר האוצר מבקש לעבור לתקציב חד-שנתי כמו כל אומות העולם, הרי מי יודע מה יהיו צורכי המשק והצבא בשנת 2026?

גם הכוונה לא לתקצב אוטומטית את משרדי הממשלה שנה אחר שנה, כפי שהיה, רעיון טוב, כל שנה לבחון באופן יסודי לפחות רבע מתקציב של משרד זה אור אחר, מה שנקרא תקציב אפס, רעיון מבורך. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ינסה לשנות את מבנה הכנת התקציב כך שהכח האבסולוטי שניתן לאגף תקציבים בשנת 1985, לפיו כלכלני אגף התקציבים טיפלו בכל המשרדים למעט משרד הבטחון, יפסק, וחלק מהכח יחזור למשרדי הממשלה המקצועיים. החלטת הממשלה ביולי 1985 באה לאחר העשור האבוד של המשק הישראלי בעקבות מלחמת יום כיפור, מלחמה שהרסה המשק לשנים ארוכות.

החרגת משרד הביטחון מפיקוח אגף התקציבים דווקא אינה מעודדת בכיוון של העברת הכח למשרדי הממשלה כפי שסמוטריץ' מבקש. הרעיון כי כל משרד יטפל בתקציבו לא בהכרח יצלח. כך לדוגמה, החרגת משרד הבטחון לא בהכרח הייתה חכמה, למעשה היא הייתה גרועה.

בני גנץ במליאה לפני ההצבעה על החלת דין רציפות על חוק הגיוס, 11 ביוני 2024. דני שם טוב, דוברות הכנסת
גנץ. עזיבתו היא הזדמנות לתקן את עיוות "תוספת הרמטכ"ל"/דוברות הכנסת, דני שם טוב

אין ביטחון

משרד הביטחון הגדיל תקציבים ומשכורות ועשה דין לעצמו, תוך הסתרה ועבירה ברגל גסה על החוק במתן תוספות שכר ייחודיות, "תוספת הרמטכ"ל" לפורשים מצה"ל. רק התערבות בג"ץ אילצה את הממשלה של נפתלי בנט להציע חוק שעבר בשנת 2022, שהלבין את העבירות של צה"ל בתחום הפנסיה ל-98% ממשרתי הקבע, בעלות שנתית של 1.5 מיליארד שקל. שר הביטחון דאז בממשלת בנט, בני גנץ איים כי לא יצביע בעד התקציב ללא אישור ההחרגה הלא חוקית, איומו עבד והתוספת הלא חוקית אושרה בממשלה ובכנסת.

היום כאשר התקציב מתוח עד קצה היכולת, ישנה דרישה לבטל את הכספים הקואליציוניים. הגיע הזמן גם לבטל בחקיקה הסחיטה של שר הביטחון בממשלת בנט, בני גנץ שכאמור אילץ את הממשלה להוסיף 1.5 מיליארד לשנה בגין תוספת הרמטכ"ל. התפטרותו השבוע של בני גנץ מממשלת נתניהו היא הזדמנות לתקן עיוות "תוספת הרמטכ"ל" שגנץ המיט על המשק הישראלי. סדר וצדק תרדוף לכל הסקטורים. תוספת הרמטכ"ל בלאו הכי לא הוכיח עצמה ובעלי הדרגות הגבוהות רק היו ליהירים יותר, מה שהוביל לאסון הטבח בשבעה לאוקטובר 2023.

שינוים אלה הם חובה לפני שבונים את תקציב 2025 וכן הסריקה החלקית ששר האוצר מציע לכל תקציבי כל משרד הממשלה. לפי שעה הממשלה מוציאה הון למלחמה, מגייסת סכומי עתק ומנסה לצמצם הוצאות לא חיוניות, אך אל לנו להתבשם מהעלייה העתידית בגביית מסים שאין בה מטבע הדברים די לייצוב משק פורח לשנים ארוכות. אי הוודאות עודנה אדירה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully