הרואדראנר M של הסטארטאפ הביטחוני המסתורי אנדוריל לא נראה כמו אף מערכת הגנה אווירית שראיתם. הוא ממתין למטרה בתוך ארגז בגודל מקרר גדול. כשהוא מקבל פקודת שידור נפתח הארגז, צמד מנועי הסילון שלו מוצתים והוא ממריא אנכית לעבר טרפו.
אם הוא מחטיא ואין מטרות אחרות, הוא יכול לחזור לכיוון הקופסה, לתמרן למצב אנכי, וכמו טיל הפלקון 9 של ספייס X מבית אילון מאסק, לשלוף רגלי נחיתה ולגלוש באיטיות אל הקרקע, מוכן לשימוש חוזר.
"זה איפשהו בין טיל לשימוש חוזר לבין מטוס אוטונומי בקנה מידה מלא עם היכולת לפרוס מראש בשטח מספר גדול של מיירטים. קנו לעצמכם זמן, ואז צרכו רק את התחמושת הנדרשת כדי להביס את כל האיום תוך החזרת כל השאר", הסביר פאלמר לאקי, מנכ"ל ומייסד אנדוריל כאשר חשף את המערכת בדצמבר האחרון.
זה היה אחרי שנתיים של פיתוח, אחרי שכל העולם ראה אלפי כטב"מים חמושים איראנים משוגרים מרוסיה לאוקראינה, ועוד מאות מאז 7 באוקטובר, משוגרים מלבנון, איראן, תימן, סוריה ועזה לעבר ישראל. כטב"ם השאהד האיראני הוא אחד הכלים שה"אצן" האמריקאי מיועד ליירט, גם כשהם תוקפים בלהקות.
רק לפני חודשיים היממה אנדוריל את התעשייה הביטחונית האמריקאית הוותיקה כאשר זכתה ביחד עם ג'נרל אטומיקס לעלות לשלב הבא של מכרז מל"ט הקרב הסילוני החדש של הפנטגון. אנדוריל הוקמה בקליפורניה רק לפני שבע שנים בידי פאלמר לאקי (32), אחרי שפוטר מפייסבוק, לה מכר ב-2016 את יצרנית משקפי המציאות המדומה אוקלוס ב-2.3 מיליארד דולר. שנה אחר כך פוטר בידי מארק צוקרברג על רקע תמיכה שהביע בדונלד טראמפ בבחירות לנשיאות.
בשנה האחרונה נכנסה גם לתחום ההגנה האווירית, עם חוזה ראשון על סך 12.5 מיליון דולר לרואדראנר עם פיקוד הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב. לפי לאקי, מחירו של כל מיירט יהיה כמה מאות אלפי דולרים בודדים, סכום נמוך לטילי נ"מ, והוא יוכל בזכות כושר התמרון שלו, ולמרות שמהירותו מגיע רק ל-800-900 קמ"ש, להתמודד גם עם מטוסי קרב תוקפים. משום שאינו טיל קלאסי, הוא יכול גם לשוטט באוויר בהמתנה למטרה, מקבל הכוונה ממערכות מכ"ם קיימות, ומזהה אותה באמצעות החיישנים האופטיים שלו.
לפי נתוני משרד הביטחון שנחשפו השבוע, 36% מהייצוא הביטחוני הישראלי ב-2023, שהגיע לשיא כל הזמנים של 13.1 מיליארד דולר, היו של מערכות הגנה אווירית, על רקע העניין העולמי הגובר בתחום. ולמרות היכולות המוכחות של התעשיות הישראליות, המשרד וצה"ל שהזניחו בשנים האחרונות את איום הכטב"מים, מחפשים כעת לשפר את יכולות הזיהוי והיירוט של כטב"מים, ולו כדי למנוע את הסרטונים המביכים שצילם כטב"ם חיזבאללה ללא מפרע בשמי ישראל.
וכמו בסרטים המצויירים של לוני טונס, גם בתחום הזה ה'אויב' של הרואד ראנר הוא הקויוטי, הפעם מערכת יירוט כטב"מים של ריית'און, יצרנית הפטריוט. הקויוטי כולל מספר מיירטים שונים שהם סוג של כטב"ם בעצמם, חשמליים או סילונים. צבא ארה"ב מתכוון להזמין 6,000 כאלה עד 2029, במחיר של כ-100 אלף דולר למיירט.
התעשיות הביטחוניות מישראל הציעו וכבר מייצרות מערכות יירוט כטב"מים באמצעות שיבוש אלקטרוני, שפחות יעיל כשמדובר בכטב"מ אוטונומי שלא נזקק לשליטת המפעיל. כמה חברות קטנות שביניהן אקסטנד וסקיילוק הציגו מערכות רחפני יירוט פשוטות וזולות יותר, אבל שיעילות נגד כלים קטנים יותר. משרד הביטחון ידע במהלך המלחמה לייבא מארה"ב רכבי לחימה טאקטיים בדחיפות כדי לפתור מחסור בצה"ל, אולי עוד נראה את הרואד ראנר והקויוטי רודפים פה אחרי כטב"מים של חיזבאללה.