ביום שבו נפתחת בפרברי פריז תערוכת הנשק יורו סאטורי 2024, שבה נאסרה באופן חריג השתתפות התעשיות הביטחוניות מישראל בהוראתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, מפרסם משרד הביטחון את דו"ח הייצוא הביטחוני ל-2023.
הנתונים מצוינים: בפעם השלישית ברציפות נשבר שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל, והוא הגיע ל-13.71 מיליארד דולר, כ-49 מיליארד שקל. שר הביטחון, יואב גלנט, מסר כי "גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים. עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך.
נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות ייצוא משמעותיות, ובכך מאפשרות את מימושו של המאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני תוך פתיחתו לשווקים חדשים".
איזור אסיה והפאסיפיק, שכולל לקוחות גדולות של מערכות נשק ישראליות, כמו הודו, ולפי מקורות זרים גם אזרבייג'אן וסינגפור, ממשיך להוביל את הרכישות עם 48% מהייצוא הביטחוני בשנה החולפת, לעומת 30% בשנה שלפני כן. אירופה שומרת המקום השני, עם גידול מ-29% ל-35%.
יותר משליש מהייצוא מגיע מתחומי ההגנה האווירית, טילים ורקטות, עם עסקאות הענק בשנה האחרונה למכירת מערכת החץ לגרמניה (3.5 מיליארד דולר), מכירת ברק-8 לאזרבייג'אן לפי דיווחים במדינה (1.2 מיליארד דולר), ועסקאות מצטברות במאות מיליונים למכירת רקטות של אלביט להולנד ומדינות נוספות. ב-2022 עמד חלקן של מערכות כאלה מסך הייצוא על 19% בלבד.
עוד בלטו: עסקות לייצוא מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (11%), אמצעי ירייה ושיגור (11%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תחמושת וחימוש (8%), תצפית ואופטרוניקה (5%), כלי רכב ורכב קרבי משוריין (5%), מודיעין מידע וסייבר (4%), מל"טים ורחפנים (4%), מערכות תקשוב וקשר (4%), לוויינות וחלל (2%) ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%).
רכישות מערכות ההגנה האווירית והרקטות הביאו לכך ש-40% מעסקאות הייצוא היו בשווי של מעל 100 מיליון דולר, לעומת 48% ב-2022. גידול של כמעט 50% נרשם בעסקאות בשווי 50-100 מיליון דולר, שהגיעו ל-17% מסך הייצוא.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, ציין כי "מדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמה, בכל המימדים ורוכשות נשק ישראלי כדי להגן על אזרחיהן. מפרוץ המלחמה משקיע משרד הביטחון עשרות מיליארדים ברכש 'כחול לבן' ובמחקר ופיתוח, בהרחבת קווי ייצור ובפיתוח יכולות חדשות, במטרה להרחיב את עצמאות הייצור בתחומים קריטיים ולצמצם תלות בשרשראות האספקה בעולם. השקעה זו תביא להערכתנו גם להרחבה נוספת בייצוא הביטחוני. משרד הביטחון ימשיך לתמוך ולחזק את תעשיית הביטחון הישראלית, את הייצוא הביטחוני ואת כשירותו של צה"ל להתמודד עם האתגרים הרב זירתיים המתרחבים העומדים לפנינו".
אולם מול האופטימיות הזאת יש בדוח גם כמה סימני אזהרה לעתיד. בולטת צניחה בייצוא הביטחוני למדינות ברית אברהם, איחוד האמירויות, בחריין, ומרוקו, שב-2022 זינקו ל-29% מהייצוא בשנה החולפת צנחו ל-3% בלבד, פחות אפילו מאשר ב-2021, לפני חתימת הסכמי השלום, כאשר הן היוו 8% מהרכישות.
חלק מהצניחה מיוחס למשל לביטול עסקאות מתוכננות כמו, לפי מקורות זרים, מכירת טנקי מרכבה ותיקים למרוקו, שבוטלה לאחר שהוחלט להחזירם לשירות בצה"ל לאחר שהמלחמה המחישה שכוחות השריון קוצצו מדי בשנים האחרונות. אבל נראה שיש כאן עצירה גם מלמעלה, שמעידה על התקררות היחסים בין המדינות, על רקע מלחמת חרבות ברזל. האמירויות, למשל, שרכשה לפי מקורות זרים מישראל מערכות ברק-8 וגם את מערכת הגנה האווירית הניידת ספיידר מרפאל, לא ביצעה בינתיים עסקאות המשך, ודווקא חתמה על הסכם ענק לרכישת מערכות הגנה אווירית מדרום קוריאה.
בנוסף ממשיך לרדת חלקו של הייצוא לארה"ב ולקנדה, שעמד על 9% בשנה האחרונה, לעומת 12% ב-2021. קנדה כבר הכריזה על אמברגו ביטחוני על ישראל בעקבות המלחמה, ולא סביר שתבצע כעת עסקאות גדולות בארץ, ובארה"ב מתקשות התעשיות הישראליות לזכות בעסקאות גדולות חדשות על רקע התחרות הגוברת מהתעשייה המקומית.
זאת ועוד: נתוני התעשיות הביטחוניות הגדולות לרבעון הראשון של 2024, התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, מלמדים על קיפאון ולעתים ירידה בייצוא שלהן השנה. המערכות הביטחוניות בעולם מביעות הערכה ליכולות התעשיות הישראליות, וגם למחירים ולזמני האספקה התחרותיים שלהן, אבל המערכות הפוליטיות שמעליהן מגלות קושי גובר והולך לאשר רכש ביטחוני מישראל, כל עוד צה"ל בעזה והפלסטינים עושים עבודת הסברה טובה יותר מישראל לגבי המלחמה.
במקביל מאיצות ארה"ב ואירופה מחדש את כושר ייצור הפגזים, הטילים והרקטות, כך שעסקאות שהגיעו בשנים האחרונות לחברות ישראליות ממדינות אירופיות שביקשו להתחמש מול האיום הרוסי, עלולות להישאר בפעם הבאה באירופה או בארה"ב.