שר אוצר אמיתי, לו אך היה כזה במדינת ישראל, היה צריך להיות מראשי הדורשים הפסקת אש. עד כדי כך הוא היה צריך לדרוש אותה, עד שאפילו החטופים ששר האוצר שלנו עוין כל כך אותם ואת משפחותיהם האומללות, היו בעיניו רק הבונוס שלה. הרווח המיידי היה הצלת כלכלת ישראל מהתרסקות שהופכת ודאית מיום ליום.
נעצור כאן ונבהיר שאין זאת אומרת שמדינת ישראל צריכה לדחוף להפסקת אש בכל תנאי, בטח אם היא סבורה שבכוחה להכריע את המערכה (מיום ליום מתגברים סימני השאלה האם אנו מסוגלים, אבל לא זה ענייננו הפעם), אבל בתוך מקהלת הקולות שמקיפה את ראש הממשלה, בין שרי הביטחון, החוץ, האוצר, החינוך, הפנים - וכך הלאה, צריך שר האוצר, זה שהאינטרס היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניו הוא הכלכלה, לייצג את הקול שמתריע: הפסקת אש היא אינטרס חיוני לכלכלת ישראל.
בואו ונחזור לרגע לידיעה המרכזית של הלילה וננסה לעמוד על משמעותה העיקרית, מאחר שהרבה אנשים שבורים בטעות שעם דירוג אשראי לא קונים בסופרמרקט - והבעיה היא שכן.
שוו בנפשכם שאתם זקוקים להרבה כסף, למשל (לא עלינו) לניתוח מציל חיים - הדימוי הקרוב ביותר למצבה של מדינה שיוצאת למלחמת אין-ברירה. אתם צריכים לגייס את הכסף - מחברים, קרובי משפחה או מוסדות פיננסים דוגמת בנקים, כדי שילוו לכם את הסכום הדרוש לצאת לאותו ניתוח בבית החולים הטוב והמתקדם בעולם.
במצב של סכנת חיים, תהיו מוכנים ללוות מכל אחד ובכל תנאי. הבעיה היא שבמקרה הטוב, אם תתאוששו מהניתוח (ובדוגמה המקבילה - אם וכאשר תביס ישראל את אויביה), תידרשו להחזיר את הכסף הזה.
אם דירוג האשראי שלכם טוב, תוכלו לקבל מהבנק הלוואה טובה בריבית סבירה ובמספר תשלומים שיותאמו ליכולת ההחזר שלכם. אם הדירוג גרוע, משמע, הסיכון של הבנק המלווה הופך גבוה יותר, הרי שהריבית שתושת עליכם תהיה כבדה, או במילים אחרות: כדי לקבל חמישה מיליון שקלים עכשיו ומיד, תיאלצו להחזיר עשרה מיליון שקלים בחזרה לאורך עשר שנים מהיום.
לא יהיה לנו לתרופות
זה עובד ככה ברמת הפרט - וזה עובד בדיוק באותה הדרך ברמת המדינה. מאחר שמיותר לציין שהחולה במשל הזה היא מדינת ישראל, נמשוך את הדוגמה עוד צעד אחד הלאה:
מקורות המימון של אדם פרטי הם כאמור משפחתו וחבריו (מעגל שאפשר להרחיב למשל בעזרת גיוס המונים שכמוהו כקיבוץ נדבות, אבל כשצריך, צריך) ואחר כך המוסדות הפיננסיים. מקורות המימון של מדינה גם הם, לפחות בהתחלה, "משפחה וחברים", בדמות גיוס תרומות למשל מיהדות העולם או הגדלה דרמטית של הסיוע הביטחוני מארצות הברית - ולאחר מכן מוסדות פיננסים ברחבי העולם, מהם היא נוטלת הלוואות. מהם מקורות ההחזר לאלה? כספי המיסים שהיא גובה מאתנו, אזרחי ישראל.
על כן שלא יהיה לאיש ספק: הורדת דירוג האשראי משמעותו שמדינת ישראל תגייס את הכספים הדרושים לה למלחמה בתנאים גרועים יותר ולפיכך תיאלץ לגבות מאתנו יותר. במילים אחרות: אם רק בשבוע שעבר הביט כל שכיר במדינת ישראל בעיניים כלות באובדן יום "הבראה" בתלוש השכר שלו, כדי לממן את רווחת חיילי המילואים, הרי שיש סיכוי שנתגעגע לכך. מתי? בקרוב מאוד, כשיעלה פה המע"מ, אולי גם שיעורי מס ההכנסה, יבוטלו או יופחתו ההטבות למפקידים בקרן השתלמות (מכה קשה לעצמאים קטנים) - וכך הלאה.
היתרון של מדינה שתקציבה ממומן על ידי מיליונים, הוא שלכאורה היא יכולה להשית עלינו גזרות "קטנות", אחוז פה, יום הבראה שם, ביטול הטבה כזה או אחר, אלא שכל אלה יצטברו לכדי פגיעה חמורה בכיס שלנו, של כולנו - ואם המבוססים יותר שבינינו יצטרכו לוותר על החלפת רכב במודל חדש, על שופינג או על חופשה בחו"ל, הרי שבדרגה אחת מתחת לאלה נמצאים מי שיצטרכו להסביר לילדים למה השנה לא ירשמו אותם לחוגי בלט או ג'ודו במתנ"ס - ומתחתם מי שיצטרכו לבחור בין גבינה לבנה וקוטג' בסופרמרקט, כי אי אפשר גם וגם. על מי שנמצאים ברמה כלכלית עוד יותר נמוכה, מיותר להרחיב את הדיבור - אצלם זה (לא) יהיה לתרופות.
ילדותי ומשיחי
לא מדובר בתסריט בלהות עתידי, אלא במציאות שמתהווה מול עינינו - מפתה להגיד שכל זה קורה בשעה שבמקביל עוברים מיליארדים ככספים קואליציוניים, אבל אנחנו כרגע נתאפק ולא נאמר - ולא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שיש משהו חמור בהרבה שמאיים על כלכלת ישראל.
הדבר הזה הוא הגישה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' - אינטליגנטי, מהיר תפיסה, אבל גם ילדותי ומשיחי באופן שהופך אותו להיות לא כשיר לתפקידו.
בשבוע שעבר זעם סמוטריץ' על הייעוץ המשפטי לממשלה, על שהתעקשו שם להבהיר לממשלה כי פסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס אינה מאפשרת לה להמשיך ולסבסד את מעונות היום לילדי המשתמטים.
ננפה לרגע מדברי סמוטריץ' את הקללות שהטיח בהם, כאלה שלו מישהו מאתנו היה משמיע אותן אפשר היה לתבוע אותו בגין העלבת עובד ציבור - ונלך היישר אל שתי הדוגמאות שנתן סמוטריץ' בזעמו: "הם יודעים מהי כלכלת מקרו? הם יודעים מה זה תל"ג?" - כך שר האוצר, עד שכל שומעיו החלו להתגרד נוכח הדוגמאות: ראשית מפני שמדובר בשני מושגים שאמורים להיות נהירים לרוב האנשים המשכילים, אפילו השכלתם היא מתחום המשפטים, כמו אנשי הייעוץ המשפטי.
די לקרוא מדי פעם את מדור העסקים באתר או בעיתון, או לצפות באחד המגזינים הכלכליים בטלוויזיה (אפילו אם עושים זאת בין ערוצי הסרטים לערוצי הספורט!) כדי לדעת מהו תוצר לאומי גולמי (למשל).
שנית מפני שלא מדובר בשני המושגים הראשונים שהיה נותן אפילו כלכלן מתחיל לרעהו, כשהיה מבקש להוכיח שהלה לא מבין בכלכלה ובהשלכות של הפסקת מימון הפעוטונים לילדי המשתמטים.
התחושה, הנכונה מאוד, בקרב השומעים, הייתה שסמוטריץ' הוא כמו סטודנט בשנה א' לכלכלה, ששמע כמה מושגי יסוד בהרצאת המבוא הראשונה - ורץ להשוויץ. ככה יצא לו "מה זה מקרו... מה זה תל"ג?".
כמובן שמקרה של איש נעדר כל כישורים או אפילו הבנה מינימלית בתחום שעליו הוא מופקד אינו דבר חדש בממשלות ישראל לדורותיהן (למרות שהממשלה הנוכחית בהחלט מחזיקה בשיא מפוקפק בתחום), אבל בור ועם הארץ, חדל אישים כבצלאל סמוטריץ', בעת הזו, כמי שמופקד על כלכלת ישראל גורם אפילו לסוסו של קליגולה להיראות נפלא בגלימת סנאטור.
ובכך לא מסתכמת הסכנה. הפן השני שלה הוא אמוני משיחי. סמוטריץ' מאמין במקבילה היהודית לג'יהאד המוסלמי. כלומר מלחמת קודש שלא רואה שום דבר ואף אחד ממטר.
תפילה במקום תכנית כלכלית
עוד לפני שפרצה המלחמה הגיב לכל עב שנקשר בשמי הכלכלה הישראלית בכך שהוא עושה "כלכלה נכונה, בעזרת השם". בהתחלה זה נתפס כקוריוז, כמס שפתיים שמביא עמו יהודי מאמין שנושא בתפקיד. כלומר פולקלור לגיטימי - ואף אהוד על חלקים גדולים בעם. הן גם ראש הממשלה - וכמעט כל מי שמתיימר לרשת אותו, מסיים כל נאום עם "בעזרת השם, ביחד ננצח". לא צריך להיות אדם דתי, מסורתי או אפילו מאמין כדי לייחל לסייעתא דשמיא תמיד, אבל איש לא שיער שהאמונה הזאת היא תחליף למדיניות כלכלית!
גם להחלטת הורדת הדירוג אמש, השיב שר האוצר השרוי בצום ט' באב כי "כלכלת ישראל חזקה, אנחנו מנהלים אותה באחריות ובעזרת ה' ננצח בכל החזיתות" - תשובה נהדרת אם אתה מצוי בקמפיין בחירות, אבל נעדרת כל תכנית או פתרון.
מצבה הכלכלי של ישראל הוא בבואה של מצבה המדיני והביטחוני. לכן לא נפקוד את כל עוון הורדת דירוג האשראי על שר האוצר, אבל כשהאיש שאמור לדחוק בראש הממשלה לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר, הוא דווקא זה שמוסיף עוד קיסם למדורה (או במקרה של סמוטריץ', אם לבחור בדוגמה קצת יותר קרובה: גלונים של חומר תבערה), וכשאותו אדם ממש הוא גם נעדר כל יכולת מקצועית לנהל באמת את כלכלת ישראל, הרי שזו לבדה סיבה מצוינת לעוד הורדה של דירוג האשראי שלנו.
לא רק בעיני המתבוננים בכלכלתה מבחוץ ושוקלים אם להשקיע בה, אלא גם של אזרחיה, שעוד יש להם מה להציל בתחומה.
מי הם אותם אנשים? ראשית בעלי הון קטנים, אבל בעיקר כוחות נוספים, כגון מיליארדרים שהתעשרו כקורח בשנות השפע, תעשיינים כבירים - מתחומי המזון ועד להייטק או ארגון עובדים שמחזיק את ידו על השלטר.
אם כל אלה לא יתחילו להפעיל את השפעתם (המילים העדינות נבחרות בקפידה) כדי לגרום לממשלת ישראל להתעורר - ומהר. הם יגלו עד כמה רום מעמדם, שנדמה להם (בטעות) כבלתי ניתן לערעור, הוא שברירי, שכן התרסקות כלכלית היא התרסקות ביטחונית, היא התרסקות חברתית - את השאר יואילו להשלים לבדם.
מאחר שרוב אלה עדיין לא יצאו מההלם, אין ברירה אלא לסיים בהסכמה עם שר האוצר: כנראה שכל עוד סמוטריץ' מכהן בתפקידו, הרי שתפילה - אפילו מצד חילוניים גמורים, היא הדבר האפקטיבי ביותר שניתן לעשות.