לעבור בשלום את היום הראשון במקום עבודה חדש עשויה להיות משימה מאתגרת עבור כל עובד חדש. במקרה של ג'ון אוניל, זו הייתה משימה מאתגרת במיוחד - משימה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. ג'ון בן ה-33 מברומפילד, קולורדו, החל לעבוד בעבודת גיזום וכריתת עצים לאחר שיצא מגמילה כשהוא מצויד באזיק אלקטרוני בצו בית משפט. 15 דקות לתוך יומו הראשון בעבודה, הוא מצא את עצמו נאבק על חייו ואוחז בשולי מגרסת עץ כשהלהבים שלה גורסים את רגליו.
התאונה המחרידה אירעה לאחר שג'ון השליך ענפי עצים למגרסה ואחד מהם נתפס במכשיר המעקב שהיה על רגלו וגרר אותו לתוך המגרסה, כך דיווחו ב-Denver Post. בדרכו לבית החולים הוא מת - אך הפרמדיקים הצליחו להחזירו לחיים.
ג'ון, שנאבק בהתמכרות וכעת הוא פיכח והיה נרגש מאוד מעבודתו החדשה, החל לעבוד בבוקר ה-24 בספטמבר, כשבשעה 10:18 עבר את תאונת העבודה ששינתה את חייו. כשהגיע לבית החולים הרופאים נאלצו לקטוע את מה שנשאר משתי רגליו, הרבה מעל הברך. "זה נס שג'ון עדיין איתנו. הוא נלחם והוא חזק מתמיד", כתב חברו של ג'ון, ג'ורג' סאפיר בעמוד ה-GoFundMe שנפתח לצורך גיוס כספים עבור מתן טיפול רפואי ודיור נגיש לנכים בכיסאות גלגלים, "חבר שלי תמיד היה די פזיז וחי את החיים על הקצה! כל זאת תוך כדי היותו לוחם בחייו".
בתקשורת המקומית דווח שבתאונה שאירעה ביער לונגמונט, קצה ענף בצורת קרס חכה נתפס באזיקון שברגלו וגרר אותו לתוך הלהבים המסתובבים שהחלו לחתוך את אצבעותיו, כפות רגליו, קרסוליו ורגליו. אף אחד מעמיתיו לעבודה של ג'ון לא שמע מיד את זעקותיו לעזרה מכיוון שכולם חבשו מגני אוזניים. "עברה בערך דקה עד שעמיתיי לעבודה הבינו מה קורה", אמר ג'ון.
כשהמגרסה המשיכה "לגרוס" אותו, ג'ון סיפר שהחלה לחלחל אצלו ההבנה שהוא הולך למות. "משהו קרה במוח שלי כשהבנתי שאני חושש הרבה מעבר לאיבוד הרגליים שלי", אמר ג'ון, "סבלתי מכאבי תופת, הרגשתי שהרגליים שלי נשברות. לפתע הכאב כמעט ולא היה שם. לא ממש הרגשתי את הכאב כמו שהמוח שלי הבין שאני בצרות. זהמהר מאוד עבר ממאבק על האיברים שלי למאבק על החיים שלי".
עוד בנושא:
נפטר מהתקף לב 7 שנים לאחר שנדרס על ידי מלגזה, אלמנתו תקבל מיליון וחצי שקל
הוכר כתאונת עבודה: רופא שיניים קיבל התקף לב שלושה ימים לאחר ריב עם הסייעת
על אף שהתקרית נמשכה רק כדקה, מחשבותיו של ג'ון נדדו אל יקיריו. הוא אפילו נזכר במאמן ההיאבקות שלו בתיכון. "חשבתי על אמא שלי, על החברים שלי, על אנשים שזקוקים לי, על אנשים שסמכו עליי ועל אנשים שלימדו אותי להילחם", אמר ג'ון. הסיוט נמשך עד שעמיתיו לעבודה הבחינו בו, ניגשו לחלצו והצליחו למשוך אותו החוצה מהמגרסה.
ג'ון תיאר את התאונה כ"משהו שרואים בסרטים", שכן הוא ראה עור, עצמות, שרירים והרבה דם זורם מרגליו. ג'ון אמר שהוא ניסה להאט את נשימתו כדי להאט את קצב הלב שלו, כדי בסופו של דבר יוכל להשיג לעצמו יותר זמן עד שיגיע לבית החולים. "לא איבדתי עשתונות. נשארתי רגוע", אמר ג'ון, "עמיתי לעבודה אמר שהייתי מאוד קוגניטיבי לאורך כל הדרך". כשג'ון חולץ מהמגרסה, הוא תפס בחבל סמוך ועבד יחד עם עמיתיו לעבודה כדי ליצור חוסם עורקים מאולתר. הוא איבד הכרה וחזר להכרתו מספר פעמים, אך מעניק קרדיט לעמיתיו לעבודה על כך ששמרו עליו בחיים באמצעות שפשוף עצם החזה שלו (טכניקה המסייעת להפחתת הכאב).
צוות רפואי הגיע למקום וביצע חוסם עורקים מקצועי על רגליו של ג'ון לפני שהוא הובהל לבית חולים מקומי, משם הוטס לבית החולים סנט אנתוני בלייקווד, ממש מחוץ לדנוור. במהלך הטיסה, ג'ון "מת טכנית" כשלבו עצר - אך עבר החייאה. הרופאים קטעו את שארית רגליו המרוטשות של ג'ון ונאלצו להעניק לו 7 ליטרים של דם. "הם החליפו למעשה את כל הדם בגוף שלי", הוא אמר.
כשהתעורר בחדרו בבית החולים ביום למחרת, הוא הביט מטה וראה שרגליו נעלמו. הוא התקשר לאמו שמתגוררת בניו ג'רזי. היא נכנסה למצב של פאניקה מוחלטת ובעצמה אושפזה בבית החולים למשך שלושה ימים. "לא ידעתי מה לחשוב ולא יכולתי לדמיין מה קרה שם", אמרה ברברה אוניל. היא הוסיפה שבנה האמיץ לא ממש דיבר על אובדן רגליו ובמקום זאת התבדח ו"ניסה להיות חזק בשביל כולם": "אני חושבת שלג'ון יש סוג של כישרון למקד את עצמו באדם בחדר שנראה קצת מאוים או מישהו שפשוט נראה כאילו הוא זקוק לאדם שיקשיב לו. הוא גורם לאנשים להרגיש בנוח. יש לו לב זהב".
ג'ון סירב לנקוב בשמה של החברה בה עבד והאם הוא מתכנן לתבוע. הוא מתח ביקורת על העיצוב של אזיקוני הקרסול ואמר שהוא "מאמין בתוקף" שאם היה בלעדיו, הוא יכול היה להשתחרר מהמגרסה בזמן.
ברברה אוניל אמרה שבשיחה השנייה שניהלה עם בנה ביום שלאחר התקרית, הוא אמר לה: "אמא, אני אצליח לעזור לכל כך הרבה אנשים". בין האנשים והארגונים הרבים שג'ון התחבר אליהם מחדש במהלך אשפוזו הוא "הפוניקס", עמותה שיוצרת "אירועים ופעילויות למפוכחים" כדי לעזור לנאבקים בהתמכרויות. "אני מרגיש שזה נתן לי פלטפורמה גדולה יותר לעזור לאנשים בהחלמה מסמים ואלכוהול ולעזור לאנשים בהחלמה מאירועים טראומטיים", אמר.
לצד העמותה ג'ון מתכנן להשיג רגליים תותבות ולהמשיך בעבודתו ההתנדבותית, בה יוכל להוביל אירועי טיפוס צוקים וקרוספיט בעזרת מומחי הסתגלות. "זה סוג המטרות שאני מציב לעצמי, לחזור לשם - ואני לא הולך להקשיב למי שאומר לי שזה בלתי אפשרי", אמר ג'ון, "אני מסוגל לעשות דברים שמעולם לא עשיתי. זוהי טריטוריה לא ידועה ואני לא יכול לחכות כבר לצלול לתוכה. אני מרגיש שהחיים הולכים להיות מרגשים יותר. תמיד נהניתי מהאתגר". ג'ון "סיים את תהליך ההחלמה שלו מהר יותר מכל אדם אחר", הוסיף ג'ורג', "מצב רוחו טוב מאוד והוא מוכן לחזור לטיפוס צוקים".