בדיוק לפני שנה החל שי אהרונוביץ' את תפקידו כמנהל רשות המיסים, ומאז ידיו מלאות בעבודה. עד כדי כך הוא עסוק, שאפילו השבוע הוא ביקר בביתו של נתניהו בקיסריה לצורך אומדן נזקים בעקבות נפילת כטב"ם בקרבת מקום. אבל עיקר תפקידו הוא גביית מיסים, וגם כאן אין לו רגע דל.
בראיון הוא מספר על ההוצאות האדירות עד כה בגלל נזקי המלחמה, על כך שההוצאות לא יעמדו ביעד הגירעון, על המאבק בהון השחור ומודה כי הגזירות בתקציב 2025 מהוות העלאות מסים בפועל.
תקציב 2025 אמור להגיע לשולחן הממשלה בסוף החודש ולאחר מכן לכנסת. האם להערכתך יאושר עוד השנה?
"לפי המצב כרגע, לוח הזמנים של הכנסת לא יאפשר את אישור התקציב עד סוף דצמבר. אנחנו כבר בעיכוב בלוח הזמנים. בתחילת 2025 ייכנס לתוקף תקציב המשכי לחודשים ינואר־פברואר 2025. אני מקווה שתקציב 2025 יאושר סופית לא הרחק מאמצע ינואר 2025. כל עוד הוא לא יאושר בממשלה, לא יהיה אפשר להתקדם עם הכנסת. חלק מהתקציב כולל מהלכי מיסוי שיביאו לירידת הגירעון".
אבל אם התקציב לא יאושר עד סוף השנה, לא תוכלו להפעיל יוזמות מס שייכנסו לתוקף ב־2025.
"בדיוק, ולכן פורסמו שני תזכירי חקיקה הנפרדים מהתקציב. אחד נוגע להקפאת מדרגות המס הצמודות למדד. את זה חייבים לאשר עד אמצע דצמבר, כי אחרת לא ניתן להפעיל את היוזמה לגבי 2025. הקפאת מדרגות המס אמורה להכניס 2.9 מיליארד שקל ב־2025, 5.7 מיליארד שקל ב־2026, 8.1 מיליארד שקל ב־2027 ו־8.5 מיליארד שקל ב־2028".
זה הרבה מאוד כסף. בפועל מדובר בהעלאת מיסים, אז למה מבטיחים שמיסים לא יעלו?
"נכון שמבחינה ריאלית מדובר בהעלאת מס, אבל אין ברירה: כולם מבינים שמבחינה ציבורית כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. נכון שהקפאת מדרגות המס היא העלאה ריאלית של המס, אבל הוא הכי רך שיכול להיות. בניגוד לצעדים האחרים, הוא בר־תיקון.
"זה הצעד הנכון ביותר משלל הצעדים שיכלו לעשות. מדרגות מס אפשר להפחית רטרואקטיבית. אנחנו מקווים מאוד שאחרי המלחמה הצמיחה תגדל וגביית המיסים תעלה. אם זה יקרה, נוכל לבטל באמצע השנה את הקפאת העדכון ונשחרר את הכסף רטרואקטיבית.
"כרגע חייבים לעשות צעדים אמיצים למימון המלחמה, ובשלב הנוכחי אנחנו רוצים להראות לעולם את רצינות כוונתנו. לכן חשוב שהממשלה והכנסת יאשרו את צעדי המיסוי הללו עוד לפני אישור התקציב"
על המהלך השנוי במחלוקת שבו תגבה המדינה מס על רווחים כלואים של חברות, אומר אהרונוביץ' כי "חברה שלא תחלק תצטרך לשלם מס נוסף של 2% מרווחיה, וזה אמור להביא למדינה 5 מיליארד שקל בכל שנה. אבל תופעל הוראת שעה הקובעת שמי שיחלק מס במהלך 2025 יוכל לחסוך את תשלום ה־2%. בהצעת החוק הנוכחית תהיה הנחה במס הקיים למי שירצה לחלק".יש אינסוף גזירות מיסים.
האם להערכתך הן יאושרו כמקשה אחת, או במילים אחרות: האם בתקציב לא הוכנסו "עיזים"?
"אני מאוד מקווה שכל החבילה תאושר כמקשה אחת. שר האוצר, שאישר את כל הצעדים, ביקש שננכה מראש כל מיני עיזים שאין להן סיכוי לעבור. אבל כשמגיעים לכנסת, יש תמיד פשרות. ועדיין ישראל במצב כלכלי לא פשוט. כדי לאותת לעולם שהתקציב כולל הפחתה של הגירעון צריך לייצר כל שנה הכנסות ממס בהיקף 40 מיליארד שקל".
אני לא רואה איך מאשרים בכנסת או אפילו בממשלה הקפאת קצבאות.
"מה לעשות, אין ארוחות חינם. אם לא יאמצו צעד מסוים, יצטרכו להביא את הכסף ממקום אחר. זה יכול להיות הגדלת הגירעון בתקציב שמתוכנן לעמוד על 4% או ממיסוי במקומות אחרים. כרגע הגדלת המע"מ ב־1% נוסף אינה על השולחן, אבל ייתכן שיצטרכו להגדילו ב־1% נוסף אם לא תהיה ברירה".
אתם נכנסים לכיסי השכירים אף על פי שיש הרבה מאוד עיוותי מס שלא טופלו. מדוע לא לטפל בפטור המיותר ממע"מ על פירות וירקות, על קניות באתרי אינטרנט בחו"ל, מס נטפליקס או פטור ממס על השכרת דירה?
"בסופו של דבר, אנחנו ממליצים, אבל מי שמקבל את ההחלטה הוא הדרג המדיני. אף שהמלצנו, ההחלטה הסופית הייתה שלא ללכת על הצעדים הללו. כשבאים לשר האוצר עם המלצות שונות, הזכות של הדרג הפוליטי היא לקבוע מה יאושר ומה לא".
"לממשלה יש למשל שיקולים של יוקר מחיה בנוגע למע"מ על פירות וירקות או על קניות באתרים בחו"ל. אני יכול להבין זאת, כי בעולם עם אינפלציה גבוהה צעדים כאלה רק יעלו את המחירים. אבל אם ועדת הכספים תאשר למשל חובת דיווח על שכר דירה גם כשיש פטור, סעיף זה לבד יכניס 1־2 מיליארד שקל - גם אם הפטור לא יבוטל".
אחד המהלכים ש"זכה" לביקורות הקשות ביותר הוא מיסוי קרנות ההשתלמות, צעד שעלול להביא למשיכה מהירה של כספי חיסכון שהיו יכולים לסייע לציבור בהמשך.
אתה באמת מאמין שההסתדרות תאפשר פגיעה בקרנות ההשתלמות?
"קשה לי עם הביטוי פגיעה בקרן ההשתלמות. קוראים לזה מיסוי קרנות השתלמות, אבל זאת כותרת פופוליסטית. אנחנו לא פוגעים בהטבות המס בשש השנים הראשונות עד למועד הפטור. הקרן היא כלי חיסכון לצורך השתלמות, אבל היא הפכה לסוג של תוכנית חיסכון.
"השינוי המוצע הוא שאחרי שש שנים תיפתח קרן חדשה והריבית והרווחים עליה יחויבו במס כמו בתוכנית חיסכון רגילה או קרן נאמנות. זאת ההמלצה שלנו, אבל אני לא מעורב במו"מ עם ההסתדרות. בסופו של דבר, אני מעריך שיהיו צעדים שלא יתקבלו ויהיו צעדים שיתקבלו".
האם לפי הנתונים שבידיך אכן נצליח לשמור ב־2024 על גירעון תקציבי של 6.6% מהתוצר?
"לאור התארכות המלחמה, ככל הנראה לא נעמוד ביעד הגירעון. אבל בנובמבר־דצמבר 2023 היו הוצאות אדירות, והשנה הן יהיו נמוכות יותר. ועדיין, למרות זאת, לא נעמוד ביעד. אבל אנחנו שואפים לכך שב־2025 נתכנס ליעד של 4%, והכל תלוי בחלק של הממשלה והכנסת".
מה היקף התשלומים שהעברתם עד היום לנפגעי המלחמה דרך מס רכוש?
"עד היום הענקנו פיצויים באמצעות מס רכוש בהיקף 18 מיליארד שקל, אבל הערכנו שעד סוף השנה זה יגיע ל־22 מיליארד שקל. ביום שלישי בשבוע הבא יתקיים בוועדת הכספים דיון בסוגיית הפיצויים עבור תושבי חיפה והקריות. אני מניח שהנזקים יהיו בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, ואז נחרוג מהאומדן הראשוני של 22 מיליארד שקל".
לאהרונוביץ' יש תקוות רבות בנוגע למאבק בהון השחור, והיכולת של המדינה להכניס מיליארדים. לשאלה האם היקף ההון השחור הצטמצם בשנים האחרונות הוא עונה כי "קשה מאוד לכמת את התופעה, כי לכאורה כל מספר תופס, אבל אפשר להעריך שהתופעה הצטמצמה. זה מוסבר בחוק צמצום השימוש במזומן לפני כמה שנים. הכללים של הבנקים לגבי איסור הלבנת הון מונעים מעסקים הפקדות במזומן, ולכן הם גם מקבלים פחות תשלומים במזומן.
"בשבוע שעבר יצא לי לראות עסק של תכשיטים בתל אביב, ושאלתי את בעל העסק על המצב. הוא סיפר שמתיירים אבל גם מישראלים הוא לא מקבל מזומן, כי אין לו מה לעשות איתו. יותר ויותר בתי עסק רושמים עסקאות בקופה".
אז אתה רוצה להגיד לי שתופעת ההון השחור הולכת נעלמת?
"ממש לא, כי עולם ההון השחור עדיין לא קטן. חלק מההון הזה מגיע מעולם הקריפטו, ואנחנו מתקשים להתמודד איתו. אם אתה מבקש ממני מספר להון השחור, האומדן הוא עשרות מיליארדי שקלים, ובמחקרים מסוימים מעריכים אותו ב־20 מיליארד שקל. אבל אנחנו נערכים לצמצם אותו.
"ביוזמה של 'חשבונית ישראל', שנכנסה לתוקף לפני חצי שנה, חייבנו לדווח על עסקאות בהיקף של 25 אלף שקל ומעלה באמצעות רישום מוקדם. בעקבות כך תפסנו עסקאות בהיקף של 12 מיליארד שקל של חשבוניות פיקטיביות, ופוטנציאל החיסכון בתשומות מס הסתכם ב־2 מיליארד שקל. כעת אנחנו יוזמים צו שמאריך את היוזמה מעבר ל־31 בדצמבר, ובמקביל להגדיל את חובת הדיווח לעסקאות בהיקף 5,000 שקל. הדבר מחייב את אישור ועדת הכספים ואישורו בשלוש קריאות בכנסת. קבלת מספר הקצאה לעסקה לא יהיה אוטומטי, והוא ייבלם במקרה שיתעורר חשד".
היכן עומדת יוזמת הגילוי מרצון למעלימי מס?
"היוזמה אושרה לפני כמה חודשים בנוסח שלא כלל אפשרות לגילוי מרצון אנונימי. כשבדקנו את האפשרות הזאת מול השוק, התברר שיש עם זה בעיה, וזה לא יוכל להניב את התוצאה המקווה. פנינו שוב למשרד המשפטים, והיועצת המשפטית צריכה לקבל החלטה סופית.
"אפשר להבין את הטענה שיש חוסר צדק ביוזמת גילוי מרצון כל מספר שנים. אבל אנחנו חושבים שזה נכון במיוחד לגבי עולם הקריפטו, שהיה בחוסר ודאות בנושא היבט המס. רק לאחרונה בנק ישראל אישר את כללי הפעילות בתחום. אם הגילוי לא יהיה אנונימי, הוא לא יוכל להשיג את המטרה. ההנחה היא שאישור המהלך יביא לגביית מס נוספת של כמה מיליארדי שקלים".
"גם לי לא מובן למה הציבור לא מבקש החזרי מס"
רמת השירות ללקוחות משתפרת, אך הציבור עדיין פוחד ממס הכנסה. עובדה שלנישומים מגיעים החזרי מס, אבל לפי הנתונים העדכניים האחרונים 10% בלבד דורשים אותם.
"גם לי זה לא מובן. הנתונים האחרונים עדכניים ל־2016, ועבור שנות המס 2018 ו־2019 שלחנו מעטפות ירוקות עם הודעות על החזרי מס, אבל היקף ההיענות הסופית עדיין לא ידוע.
"אני נתקל בנישומים ואני אומר להם שאם הם נורמטיביים ומשלמים מס כחוק אין להם מה לדאוג. אני מפציר בהם לקחת את מה שמגיע להם. אני לא רואה סיבה אמיתית למה הם לא עושים את זה. רוב רובו של הציבור הוא נורמטיבי. אני קורא לאנשים לנצל את הזכויות המגיעות להם".
אז אולי במקום שהם יגיעו אליכם תגיעו אתם אליהם?
"אנחנו אכן מגבירים את האפשרות הטכנולוגיות לתיאומי מס אוטומטיים. אנחנו לקראת סוף שנת המס, וחייבים לבצע תיאומי מס כדי לקבל החזרים. אבל רבים מהנישומים לא מגיעים לקבל את החזר המס המגיע להם כדין.
"נשקיע בפרסום, ובשנים הקרובות ננסה לעשות את כל התהליך אוטומטית. כרגע אנחנו מקיימים פיילוט בשירות המדינה, שלפיו מי שתורם לפי סעיף 46 יקבל מהמעסיק אוטומטית את ה־35% זיכוי ממס. הפעלנו את המערכת דרך האזור האישי, וכעת אנחנו רוצים שכל המעסיקים יעשו את זה".