ביום שלישי האחרון, אחרי שראש הממשלה יצא ממיטת חוליו והגיע לכנסת להצביע, עבר ברוב דחוק במיוחד חוק הרווחים הכלואים - מעמודי התווך של צעדי המיסוי בתקציב המדינה לשנת 2025. התנגדותם של השר איתמר בן גביר, חברי סיעתו וחברי הכנסת מאגודת ישראל לחוק מתחה את הקואליציה למשך שעות בהן לא היה ברור אם יושג רוב לחוק הקריטי למעבר התקציב.
החשש בקואליציה נבע מכך שללא מיסוי הרווחים הכלואים, כמעט שליש מהסכום שביקשו באוצר לגייס כחלק מצעדי ההתכנסות היה הולך לאיבוד. ללא 9.2 מיליארד השקלים הללו, הממשלה הייתה נאלצת לפנות למקורות מימון אחרים - לקצץ בצורה רוחבית במשרדי הממשלה, להטיל מיסוי על הכלים החד פעמיים והשתייה המתוקה ועוד מגוון של צעדים שהיו מגבירים את כאב הראש הקואליציוני שלה ומקטינים את הסיכוי שתצליח להעביר את תקציב המדינה.
הסיבה לעיכוב החוק היא ניסיון חברי הכנסת המתנגדים להתנות את העברת התקציב בחוקים והליכים אחרים - בן גביר התנה בקידום הליך פיטורי היועמ"שית ובתשלום תוספת שכר לשוטרים, וחברי הכנסת החרדים מתנים את תמיכתם בתקציב בחוק ההשתמטות, שתקוע גם הוא, נכון לכתיבת שורות אלה.
אלא שבמחשבה שנייה, כשמסתכלים מעבר לטלטלה הקואליציונית, נותרת ההבנה הפשוטה: רגע לפני שנכנסו לתוקף גזרות כלכליות קשות שיכבידו על הציבור ובפרט על השכבות החלשות, שעות לפני הרגע בו הישראלים ישלמו יותר בכל עסקה שיצעו, וההכנסות של כל העובדים יצטמצמו - האיומים באי העברת התקציב מגיעים אך ורק מהמניעים הפוליטיים הצפויים והידועים מראש.
איש מהמתנגדים שמאיימים בהפלת התקציב לא חשב לזעוק על העובדה שמשפחה ממוצעת תספוג פגיעה של 10,000 שקלים בשנה, אלא רק על הצורך בפיטורי היועמ"שית והבטחה לחוק אי-גיוס.
והיה גם הרגע הזה: בעיצומן של ההצבעות בכנסת הוציא בנק ישראל הודעה בה טען כי בעיניו "קיימת חשיבות רבה לאישור מתווה המיסוי של הרווחים הצבורים. אישור של הצעת החוק יעביר מסר של אחריות פיסקלית ובכך להגביר את אמון השווקים במשק הישראלי. אי-אישור החוק עלול לדרוש חלופות כגון צעדי התאמה פרמננטיים אחרים, שעלולים להיות פחות מיטיבים עם הציבור והמשק, או לחלופין לגרור גידול נוסף ביחס החוב-תוצר".
כיוון מעניין ניסו בבנק, משל הייתה התנגדותם של בן גביר והח"כים מאגודת ישראל על רקע כלכלה ועל רקע דאגה לרווחתו של מעמד הביניים, שהפגיעה הכלכלית בו רק תעמיק מהיום.
כשרוצים - יכולים
נזכיר: מיסוי הרווחים הכלואים הוא רק אחד משני החוקים שעוכבו על ידי בן גביר וחברי אגודת ישראל. החוק השני, העלאת דמי הביטוח הלאומי, לא הספיק לעלות לאישור במליאה - ולא אושר. מאחר ואישור תקנות מיסים חייב לחול לפני תום שנת הכספים על מנת שייכנס לתוקף בשנה שאחריה, דמי הביטוח הלאומי נותרים כפי שהם. אי כניסתה לתוקף של הגזרה הזו תעלה 5 מיליארד שקלים לקופת המדינה. 5 מיליארד שיחסרו מהתקציב ובדרך לכיסוי הגירעון.
אולם במשרד האוצר סבורים כי תיתכן אפשרות להעביר את חוק דמי הביטוח הלאומי גם באמצע שנת הכספים, באופן חריג ביותר ובאמצעות אישור משפטי מיוחד. גם במקרה בו התקנות לא יאושרו ודמי הביטוח יישארו כפי שהם, באוצר כבר מכינים תוכנית מגירה - תוכנית לקיצוץ רוחבי ("פלאט") במשרדי הממשלה והחזרתם לשולחן של המסים על שתייה מתוקה וכלים חד פעמיים כדי להחזיר את אותם 5 מיליארד שקל. מדובר במסים שיקשו מאוד על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להשיג הסכמות על התקציב בקרב שרי הממשלה, שיחוו קיצוץ משמעותי במשרדם.
ולבסוף, הכול מתכנס למסקנה הפשוטה: גם בשבוע שבו הוטלו על הציבור גזרות קשות שיפגעו בכיסו באופן חסר תקדים, בצורה שלא תפסח על אף צרכן במדינה, לא יקום אדם אחד בקואליציה שירים דגל אדום ויכריז - עד כאן. גם כיום, העיניים נשארות על המטרה, והיעדים הנעלים נותרים היועמ"שית, הגיוס והכספים הקואליציוניים. הציבור שיאבק לשמור את הראש מעל המים - יעמוד בתור.