היקף הנזק מתחילת המלחמה הוא 17.5 מיליארד שקלים - כך נודע לוואלה. במענה לבקשת חופש מידע, דיווחה רשות המסים כי כ-625 אלף תביעות הוגשו למס רכוש מאז 7 באוקטובר. הרשות סירבה להשיב על היקף הנזק בשנים קודמות, מאז 2014, בטענה כי "אינו קיים באופן זמין וממוחשב".
המספר כולל את הנזק העקיף שנגרם במהלך המלחמה. מבחינת נזק ישיר, בחלוקה לאזורים, בדרום הוגשו כ-30 אלף תביעות - כ-42% מהסכום הכולל. באזור גוש דן והמרכז - כ-13 אלף פניות, 18% מהסכום הכולל; באזור עכו כ-14 אלף, 19%; באזור טבריה כ-11 אלף, כ-16%; באזור חיפה כ-1,800, 2%; באזור ירושלים 640, כ-1%.
בחלוקה לסוגי פגיעה, כ-43 אלף מהפניות נוגעות לנזק למבנים - 60%, כ-23 אלף לנזק לרכבים - 32%, יותר מאלף לנזק לחקלאות - כ-2%. פגיעות בתחומים נוספים מהוות את היתר.
באזור הדרום, אשקלון מובילה את מספר הפניות עם כ-12 אלף. שדרות אחריה עם כ-4,000, אשדוד עם כ-2,000, ובאר שבע עם כאלף. במרכז, תל אביב וראשון לציון כל אחת עם כ-2,000 תביעות, כשהראשונה עם מעט יותר מהשנייה. ברחובות הוגשו כ-600 תביעות.
באזור הצפון טופל חלק קטן בהרבה מהפניות, ותביעות רבות טרם הוגשו בגלל הזמן הממושך בו התושבים פונו מבתיהם ולא היה ניתן לגשת ליישובים. בשלב זה, בקריית שמונה הוגשו כ-2,000 תביעות, בעכו כ-600, בשלומי כ-800 ובטבריה כ-100. בירושלים הוגשו 63 פניות.
הנזק לרכוש במלחמה הוא אמנם גדול מאוד אך מהווה רק חלק קטן מנזקי המלחמה.
לפי נתוני הגירעון שפורסמו החודש (ינואר), הוצאות הממשלה בשנת 2024 עמדו על כ-621.2 מיליארד שקלים, לעומת כ-516 מיליארד בשנת 2023 (גידול מצטבר של כ20.4%). אומדן הוצאות המלחמה בשנת 2024 (במונחי נטו מתקציב המדינה) עמד על כ-100 מיליארד שקלים, ומפרוץ המלחמה כ-124.7 מיליארד.
בניגוד להוצאות פיצוי על נזק אשר משולמות באופן חד פעמי, ההוצאות הנובעות מעלייה בצרכי הביטחון צפויות להישאר עמנו עוד זמן רב - הדוגמה הבולטת היא תקציב הביטחון אשר צפוי לגדול בכ-133 מיליארד שקל במשך העשור הקרוב, תוך הכבדת העול על תקציב המדינה, לצורך הגדלת צה"ל והוספת יכולות תקיפה והגנה - זאת אם יתקבלו המלצות ועדת נגל לגודל תקציב הביטחון.