משרד הביטחון ממשיך בהזמנות ענק מהתעשיות הביטחוניות בעקבות המלחמה, והצפי להגדלת תקציב הביטחון באופן משמעותי בשנים הבאות.
התעשייה האווירית דיווחה על חוזה חדש עם המשרד בשווי של 700 מיליון דולר (2.5 מיליארד שקל). בחברה סירבו למסור פרטים נוספים, מלבד העובדה שהביצוע שלו יתפרס על פני חמש שנים. משרד הביטחון הוא לא רק לקוח משמעותי של החברה, אלא גם חלק מהבעלים שלה, כחברה ממשלתית.
מלחמת חרבות ברזל העלתה את הצורך במערכת הגנה אווירית משופרת נגד כטב"מים, תחום שבו מתמחה החברה, שמייצרת את מערכות החץ והברק MX. צורך נוסף שעלה בעקבות המתקפות מאיראן ומתימן הוא בשיפור יכולת איסוף המודיעין של צה"ל בטווחים ארוכים, משימה שאפשר לבצע באמצעות לווייני ריגול ומל"טים שמייצרת התעשייה האווירית, לצד טילים משוטטים.
זוהי עסקת הענק הראשונה של התעשייה האווירית ב-2025, ותדווח כחלק מתוצאותיה לרבעון הראשון של השנה. החברה טרם דיווחה על תוצאותיה המלאות ב-2024, כולל הרבעון האחרון.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 גדלו מכירות החברה ב-13% ל-4.393 מיליארד דולר, הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים עלה בכ-74% לכ-416 מיליון דולר, וצבר ההזמנות שלה הגיע לשיא היסטורי של 25 מיליארד דולר, בין השאר בזכות הזמנות במיליארדים ממשרד הביטחון.
כל חטיבות התעשייה האווירית רשמו רווחים, ובראשן חטיבת הטילים והחלל, חטיבת אלתא, חטיבת כלי טיס צבאיים וגם חטיבת התעופה, שעברה בשנים האחרונות לרווחיות לאחר שנים של הפסדים. עיקר הגידול במכירות הוא למשרד הביטחון, מה שהעלה את סך המכירות של החברה בישראל מ-28% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ל-33% השנה.
החברה מנוהלת בידי המנכ"ל בועז לוי, ומאז אי הארכת הקדנציה של עמיר פרץ, אין לה יו"ר. שר הביטחון הקודם יואב גלנט מינה לתפקיד, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, את גלעד ארדן - אך ישראל כ"ץ, שהחליף את גלנט, עצר את המינוי, שיכול היה להעניק כוח פוליטי מוגדל לבכיר אחר בליכוד.