לאחר עיכוב של למעלה משנה, רשות המסים צפויה להשיק בקרוב נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר למשקיעי קריפטו להסדיר את חובותיהם למדינה. הנוהל החדש, שיתמקד בעיקר בתחום המטבעות הדיגיטליים, יכלול לראשונה "מסלול ירוק" מהיר לדיווח על רווחים של עד מאות אלפי שקלים, ללא צורך בדיונים ממושכים מול פקיד שומה.
על פי גורמים ברשות המסים, הנוהל החדש יאפשר לבעלי רווחים של עד 5 מיליון שקלים מנכסים דיגיטליים להצהיר על הכנסותיהם בהליך מזורז. בניגוד לנהלים קודמים, הפעם לא יתאפשר מסלול אנונימי, אך בתמורה יזכו המדווחים לפטור מהליכים פליליים וקנסות.
"מדובר בפוטנציאל גבייה משמעותי של בין 5 ל-10 מיליארד שקל בשנה הקרובה", אומר רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים. לדבריו, כיום נוצר מצב פרדוקסלי, שבו משקיעים המעוניינים לשלם מס מתקשים להעביר את כספי הקריפטו לישראל בשל נהלים בירוקרטים של הבנקים, בטענה לסיכוני הלבנת הון.
על פי הערכות שונות, מספר הארנקים הדיגיטליים בישראל נע בין אלפים בודדים, על פי בנק ישראל, ועד כחצי מיליון ויותר, כך לפי דוח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה. בנהלי גילוי מרצון קודמים, הצליחה המדינה לגבות כ-3.5 מיליארד שקל בשנים 2016-2014, ועוד 153 מיליון שקל בשנת 2019.
רשות המסים מבהירה כי בתום תקופת הגילוי מרצון, בכוונתה לנקוט באכיפה נרחבת כנגד מעלימי מס בתחום הקריפטו. שיעור המס על רווחי קריפטו עומד על 25%, בדומה למס על רווחי הון בבורסה, אך עד כה הגבייה הייתה אפסית ביחס להיקף הרווחים בשוק.
מהפכת הקריפטו שסחפה את העולם בעשור האחרון לא פסחה על ישראל, אך בעוד שמשקיעים רבים גרפו רווחי עתק, קופת המדינה נותרה כמעט ריקה. "הגבייה אפסית ביחס לרווחים העצומים", מודים ברשות המסים, שם מקווים כי הנוהל החדש יביא לשינוי משמעותי במצב.
המסלול הירוק שיושק בקרוב נועד להקל על משקיעים שצברו רווחים של עד מאות אלפי שקלים. "אלה שיבחרו במסלול זה יוכלו פשוט להגיש את הדוחות ולשלם את המס, ללא חקירות וללא סחבת בירוקרטית", מוסיף גורם בכיר ברשות המסים. "המטרה היא לאפשר למשקיעים הקטנים והבינוניים להסדיר את חובותיהם בקלות יחסית".
עבור משקיעים גדולים יותר, קבעה הרשות מדרג: רווחים של עד 5 מיליון שקלים מנכסים דיגיטליים יטופלו ישירות מול פקידי השומה, בעוד שסכומים גבוהים יותר יצריכו אישור מהמחלקה המקצועית של רשות המסים. לגבי נכסים פיננסיים אחרים, כמו חסכונות ופיקדונות בחו"ל, נקבעה תקרה גבוהה יותר של 10 מיליון שקלים.
יש מומחים שיטענו שה"מסלול ירוק" שמיועד לרווחי קריפטו קטנים, מעולם לא היה הבעיה של משקיעי קריפטו לדווח, ורשות המסים שוב חוטאת למטרה.
"הבעיה של משקיעים לדווח מלכתחילה הייתה בסכומים גדולים מספיק, שהבנקים לא מאפשרים 'לבנק' - ומאלצים את המשקיעים להימנע מהדיווח למס כי לגביו לא יוכלו לשלם, כשהבנק מסרב לקבל את כספם", אמרה עו"ד ורו"ח יגואר א. גל, מנכ"לית JAGuar Lawyers המתמחה ברגולציית בינה מלאכותית וקריפטו. "בנוהל שאיננו אנונימי וגם מצומק כספית, גם לא פתרנו היכן שיש חוסר דיווח מלכתחילה, וגם פספסנו את המטרה להכניס כספי מסים גדולים למדינה", הוסיפה.
אנונימיות הפכה למילה גסה?
הנוהל החדש שונה מקודמיו בנקודה מרכזית אחת: היעדר המסלול האנונימי. בנהלים הקודמים, שהסתיימו ב-2016 וב-2019, יכלו משקיעים לבדוק את האפשרות להסדיר את חובותיהם מבלי לחשוף את זהותם בשלב הראשון. מסלול זה הוכיח את עצמו כאפקטיבי במיוחד - בנוהל שהסתיים ב-2016, למשל, הוגשו 4,684 בקשות במסלול האנונימי מתוך סך כולל של 7,615 בקשות.
במקביל להקלות שמציע הנוהל החדש, מזהירים ברשות המסים כי בתום תקופת הגילוי מרצון תחל אכיפה מוגברת. "יש לנו כלים לאתר העלמות מס בתחום הקריפטו", אומר גורם באכיפה. "מי שלא ינצל את ההזדמנות הזו עלול למצוא את עצמו בחקירה פלילית".
רשות המסים צפויה לפרסם בקרוב את הפרטים המלאים של הנוהל החדש, כולל לוחות זמנים מדויקים והנחיות לאופן הדיווח. בינתיים, ממליצים מומחי המס למשקיעי קריפטו להתחיל לאסוף תיעוד מפורט של פעילותם, כולל היסטוריית מסחר ואסמכתאות להעברות כספים, כדי להיות מוכנים כשיושק הנוהל.