המספר שלא רוצים שתכירו: השכר הממוצע בישראל הוא לא יותר מבלוף

והעיר שושן צהלה ושמחה: דוח שכר השכירים במשק, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמד על עלייה חדה בשכר הממוצע בישראל: 5.1%.

לכמה עלה השכר הממוצע? לרמה של 13,514 שקל (ברוטו) לחודש. ברכות.

מה עוד עולה מהדוח? פערים שרק מעמיקים בין שכירים בענפים כמו הייטק, פיננסים, ביטוח ועוד, לבין מקצועות כמו הוראה ורווחה, למשל, קל וחומר של נותני שירותים בענפי הבידור, הפנאי והמסעדנות.
תכף נשוב לאלה, אבל קודם כל נתעכב על מה שאין בדוח: שכר חציוני.

שכר ממוצע הוא פרמטר מטעה. למה? כי נניח שלפנינו חמישה שכירים, מנכ"ל שמרוויח 50,000 שקל לחודש ועוד ארבעה עובדי ניקיון שמשתכרים שכר מינימום של 6,000 שקל לחודש. השכר הממוצע שלהם יהיה כמעט 15,000 שקל לחודש (14.800).

כלומר - הנתון מפספס בגדול: גם את אי המסוגלות של ארבעת פועלי הדחק לגמור את החודש עם שכר מינימום וגם את האפשרויות לחיים הטובים של המנכ"ל...

זו רק דוגמה לכך שנתון מספרי מדויק שנשמע מבוסס, משמש למעשה כנתון מכשיל, אפילו מטעה. אז איך בכל זאת אפשר לבדוק את רמת ההכנסה של האזרחים באופן אמין יותר?

למשל באמצעות שימוש במדד כשכר חציוני. כלומר, השכר החודשי שמחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנו ומחציתם פחות ממנו. כך מנטרלים באופן מוצלח יותר את השפעתם (לדוגמה) של חמישים מנכ"לים בחברות הייטק על חמישים אלף מורים בבתי ספר יסודיים.

מי שהנתונים נהירים די צרכם עבורו ראוי להתנצלות בגין ההסבר הפשטני דלעיל, אבל כאשר הגוף הבכיר בישראל מרשה לעצמו לספק נתונים שהיו צריכים להיות מוגשים עם כוכבית ענקית לצידם, נדמה שצריך לחזור לשיעור הראשון בסטטיסטיקה.

על הפסקה הבאה אתם מוזמנים לדלג, אם אתם מאנשי שלומו של ראש הממשלה, אבל מפתה לקשור בין הדברים לפרסומים מופרכים אחרים שנשענים כביכול על "עובדות", כמו הגילוי שבג"ץ מקדיש כתשעים אחוזים מזנו לטיפול בעתירות של פלסטינים.

האמינו או לא, מדובר בנתון נכון - רק שגם המספר שמהדהדים גופי תקשורת כמו ערוץ 14 (ש"חשף" את הממצאים) ראוי לעיון חוזר. למה? כי כאשר מביאים אותם באופן חלקי, עלול תקבל הרושם שבג"ץ פועל בשירות הפלסטינים (ולכן, במשתמע, גם לא יכול למנות ועדת חקירה ממלכתית ו/או לדון בערעורו של ראש הממשלה על הרשעתו בבית הדין המחוזי - אם וכאשר כמובן). כלומר, זכותו של מאן דהו לחשוב כך, אבל לא על סמך הנתון החלקי הזה.

למה? כי בירור מעמיק יותר מגלה שהזינוק בטיפול בענייניהם של פלסטינים מקורו בזינוק בכמות המעצרים המנהליים כתוצאה מהתעצמות פעולות צה"ל ביהודה ושומרון - ואפילו זו רק ההתחלה כי עיון עוד יותר מעמיק היה מגלה שכמעט כל העתירות נדחו...

משמע, אם יש כאן הוכחה למשהו, היא משחקת דווקא לידיהם של מתנגדי ה"כיבוש" (מי שרוצה מוזמן למחוק את המירכאות, לא זה הנושא) שטוענים שבג"ץ הוא בסך הכל חותמת גומי שמכשירה את פעולות ישראל באזור הדמדומים שתחת שליטתה.

נסחפנו? אולי, אז בואו נחזור מפוליטיקה לכלכלה ונבדוק את מה שכן קיים בדוח. השכר הממוצע עלה, אך האם פירוש הדבר שרווח לאזרחי ישראל? לאו דווקא.

את העובדה שיכול מאוד להיות שהגידול בשכר הממוצע נובע מגידול בשכר הבכירים כבר למדנו מהדוגמה הקודמת, אבל אפילו אם יתברר שגם השכר החציוני עלה (ואפשר בהחלט שזה המצב, לאור עדכון שכר המינימום) הרי שגובה השכר אינו הנתון היחיד המשפיע על רווחת האזרחים.

חשוב ממנו הוא כוח הקנייה. כלומר, אם הרווחתי יותר, אבל השכר המשופר הספיק לי לפחות קניות בסופרמרקט, משמע שמצבי הורע על אף התוספת לשכרי. דווקא את הנקודה הזאת בדקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - וגם כאן היא עשתה לעצמה חיים קלים מדי.

נתחיל בנתון היבש: כאשר מפחיתים את שיעור האינפלציה, כלומר את עליית המחירים, מהשכר הממוצע, מתברר ש"הזינוק" (5.1) הופך לפסיעה באורך 1.9%.

זה כבר מספר מדויק ומשקף יותר, אבל גם הוא עלול להטעות. כי אם למשל הובילו את העלייה במדד סעיפים כמו פירות, ירקות, מוצרי חלב, דלק ותחבורה ציבורית - שנצרכים כמעט על ידי כולם, גם על ידי משתכרי שכר מינימום, הרי שמצבם הורע הרבה יותר מאשר מי שההתייקרות עבורם התאזנה מעט על ידי הוזלה של מכשירי חשמל למשל או של ריהוט, הלבשה והנעלה - שנצרכים יותר על ידי מי שידו משגת לא רק לשרוד אלא אף להתחדש.

אין כאן טענה שזה בהכרח המצב (למשל במחירי שירותי התיירות, בעיקר היוצאת, שמשפיעים יותר על בעלי הכנסה גבוהה, דווקא חלה עלייה בשנת 2024), אבל זו עוד נקודה שמבהירה מדוע הדוח שכותרתו היא עלייה חדה בשכר הממוצע, עלול להטעות את הציבור, שלא תמיד יש לו פנאי להידרש לדקויות.

מה עוד משקף הדוח? פערים מעמיקים בין סקטורים שונים: אם המגזר הפרטי שאליו משתייכים המועסקים בהייטק למשל (קרוב ל-10% מהשכירים בישראל) משלם למועסקים בו שכר ברוטו ממוצע של מעל ל-30,000 שקל, הרי שהמעסיקה הגדולה ביותר במשק, מדינת ישראל, משלמת (לרוב ובהכללה כמובן) רק מחצית מהסכום הזה.

בואו ננסה לרגע לתרגם את הנתון הזה למציאות חיינו: השכלה גבוהה היא מפתח לשכר משופר, אבל התגמול לכוח האדם במקצועות כמו הוראה ורווחה נשחק, מכאן שההון האנושי בהם נשחק, מכאן שרכישת השכלה תדרוש יותר חינוך "משלים" (הדוגמה הנפוצה ביותר: שיעורים פרטיים במתמטיקה ואנגלית), משמע שהיא תהיה שמורה יותר ויותר לבני עשירים, מה שרק יגדיל את הפער ויסליל בני עניים למקצועות פחות מכניסים - וכך הלאה.

פערים מעמיקים, בעיקר כשהם מלווים ביוקר מחיה מאמיר (הדוח מתייחס כמובן ל-2024 ולפיכך אינו כולל את העלייה האחרונה במחיר המים, החשמל, הארנונה, התחבורה הציבורית והמע"מ) מייצרים לרוב אי שקט חברתי.

בישראל שבה לא רק המציאות הביטחונית מעוותת, אלא גם החלוקה הפוליטית, הרי שמי שתמצאו לרוב מוחים ברחובות משתייכים דווקא (בהכללה כמובן, אבל לא מופרכת) למשתכרים הבכירים יותר, אבל מי שסבור ש"ככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" - טועה.

כאשר השכבה שנפגעת הכי הרבה מהפערים המעמיקים בין משתכרים בכירים למשתכרי שכר מינימום, היא גם הבייס של השלטון, הרי שבמוקדם או במאוחר לא ניתן יהיה לתעל את כל הזעם הזה רק לשנאת העשיר והמצליח, כפי שעושים גורמי השלטון בישראל.

זה לא אומר שגדודים של מלצרים, נהגים, מורים-מחליפים ומוקדני שירות עומד להתפקד למפלגה החצי-סוציאליסטית של יאיר גולן, ממש לא, אבל זה אומר שעל כל אחד מהם שמישהו יצליח לשכנע ש"הכל בגלל ההייטקיסטים-קפלניסטים", יהיו שלושה שיישארו בבית ולא ימטירו על המנהיג הנערץ "גשם של פתקי מחל".

הנה שוב הגענו לפוליטיקה ואולי בדרך הצלחנו גם להבין מדוע התעקש כל כך ראש הממשלה למשול גם בגוף שלפחות על הנייר תפקידו אמור להיות מקצועי-גרידא כמו למ"ס.

אז אולי לא "מכונת הרעל", אפשר שאפילו רחוק מכך, אבל ניסיון להשפיע על השיח הציבורי בעזרת "חצאי אמיתות" שלעיתים הם גרועים משקרים, אפשר שכן.

למה אני חושד בכשרים? ייתכן שזה מפני שיש בין השכירים במשק קבוצה קטנה שלעומתה אפילו הנתון המטעה בגובהו של "שכר ממוצע" מהווה רק שליש מההכנסה, ואפילו השכר בהייטק הוא רק כשני שלישים ממשכורתם החודשית, לא כולל ההטבות והתנאים המפליגים שלהם זכאים חבריה.

הכוונה היא לשרים ולח"כים, שכרם קרוב ל-50,000 שקל לחודש (נזכיר שוב, לא כולל תנאים והטבות).

למה בחרנו בקבוצה האליטיסטית הזאת, שגובה מאתנו בכל חודש את שכרה המופלג? כי עובדיה, במיוחד חברי הקואליציה שביניהם, מנהלים את המדינה.

לדעתם הם מנהלים אותה כל כך טוב, עד שהשבוע הם חילקו לעצמם דיבידנד, שי צנוע לחג בצורת יותר מ-5 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים - סכום שדרוש למורים, לעובדים סוציאליים, למשרתי המילואים, לבתי החולים...

בכסף הזה הם ישתמשו לחיזוק הבייס: בין אם לגדודי המשתמטים של גולדנקנופף וגפני ובין אם למטרות "יישוב עזה מחדש" באמצעות אורית סטרוק. אבל היי, מה אתם מתלוננים - השכר הממוצע שלכם הרי "זינק", מה לא ככה?

היום, יום אחרי שפנינו ללמ"ס וביקשנו את הנתון, הגיעה התשובה המדהימה: השכר החציוני במשק עמד על 8,702 שקל, כך זה היה בכל אופן ב-2022.

מה היה הנתון בשנתיים האחרונות? הלמ"ס לא יודע, או שלא חולק איתנו. האם הוא עלה, ירד או דרך במקום? היינו רוצים לדעת. כי המשמעות היא כי נכון לנתונים הרשמיים האחרונים שפורסמו, חצי מהעובדים במשק מרוויחים פחות מ-8,700 שקל. ברוטו. וזה מטורף.