"במקום לקנות עוגה בסופר, אפשר להזמין מבעלת עסק שמוכרת מהבית"

"אנחנו רגילים לרכוש ממה שאנחנו רואים, מכירים. רגילים לקנות מגופים שיודעים לשים הרבה כסף על שיווק ופרסום. לעומתם, בעלות העסקים הקטנים והזעירים פעמים רבות קצת שקופות. אין להן תקציבי פרסום משוגעים. אבל כל אחד מאיתנו יכול לסייע להן. למשל, במקום לקנות עוגה בשישי בסופר, אפשר להזמין עוגה מבעלת עסק שמוכרת עוגות מהבית", אומרת צופית גורדון, מנכ"לית עמותת "יוזמות עתיד" המסייעת לנשים, בדגש על כאלה מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, להקים ולפתח עסקים קטנים ובאמצעותם להגיע לעצמאות כלכלית.

לרגל יום האישה הבינלאומי מספרת גורדון על האתגרים עמן מתמודדות נשים בפתיחת עסק, מדברת על השפעת המלחמה וגם מבהירה את המוטיבציה שגורמת לחלק מהנשים לעזוב משרת שכירה עם משכורת קבועה ולהיכנס לעולם שטומן בחובו לצד ההצלחה האפשרית גם סיכונים ואי-ודאות.

"בזמנו שאלתי אישה שהחליטה לפתוח עסק בתחום הביוטי מה הניע אותה לעזוב תפקיד של מוקדנית באחת מחברות הסלולר, מקום שבו היא מרוויחה כסף קבוע ויציב בכל חודש, ולהחליט להיות עצמאית", משתפת גורדון. "ואז היא סיפרה לי שהתחתנה בגיל 20, בגיל 22 כבר הפכה לאמא, שבעלה לא עובד. סיפרה שאין לה השכלה, שהיא מבינה שלא תתקדם הלאה מהמוקד, שזו תקרת הזכוכית שלה. היא גם הוסיפה שאוהבת לצייר, אוהבת אמנות ורוצה לממש את עצמה.

"האישה הזו פתחה דרכנו עסק של קעקועים. היא מרוויחה הרבה יותר מהמוקד וגם מממשת את עצמה. הילדים שלה רואים אמא שמפרנסת את כל התא המשפחתי ועושה זאת ממקום שהיא אוהבת, ממקום שהיא מוצלחת בו, ולא מתוך מקום של חסך. פעמים רבות עניין המימוש העצמי הוא זה שעומד בבסיס הקמת עסק. זה הכישרון שיש לך והרצון לממש אותו".

ההערכה, אומרת גורדון, "מדברת על כ-150 אלף עסקים קטנים וזעירים בבעלות נשים בתחומים מאוד מגוונים. מדובר בדרך כלל בעסק של אישה אחת העוסקת בתחומי הביוטי, מזון, עיצוב תכשיטים, בגדים, הדרכה, עיצוב גרפי, עורכות וידאו, צלמות, בעלות מיזמים בתחום התיירות. בשנים האחרונות, בעקבות הקורונה, רואים שכל תחומי הטיפול, כמו רפואה משלימה למשל, נמצאים בפריחה. כך גם עסקים בתחום הביוטי וגם בתחום המזון, כמו נשים שהחלו לבשל או לאפות מהבית".

עמותת יוזמות עתיד פועלת מזה עשור בפריסה ארצית בעשרות ישובים ברחבי הארץ ומלווה נשים בתהליכי הקמה ופיתוח של עסקים. הנשים מגיעות מכלל מגזרי החברה הישראלית, יהודיות, ערביות, חילוניות, חרדיות, עולות חדשות, בדואיות, דרוזיות ואחרות. מדי שנה מלווה העמותה למעלה מאלף יזמיות המשתתפות בתוכניות להקמת עסקים חדשים. מיום היווסדה, ליוותה למעלה מ-5,500 נשים שהשתתפו בתוכנית ועברו את תהליך הליווי הכולל איתור, מכינה, קורס עומק המתמקד בהקמה וניהול עסק קטן, וגם מנטורינג אישי על ידי אנשי עסקים מובילים בתהליך ניהול העסק.

את העמותה מלווים מספר שותפים אסטרטגיים, בהם בנק הפועלים, בזן, ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), חברת פייבר ועוד. את העמותה יסד היזם, ניסים בר-אל, ומובילות אותה כיום גורדון ובת-שבע משה המשמשת כיו"ר העמותה.

לדברי גורדון, מבין אלף היזמיות שהעמותה מלווה מדי שנה, "כ-55% מהן מגיעות עם רעיון עסקי או עם עסק ממש בחיתוליו, ואילו השאר הן למעשה כבר בעלות עסק שנקלעו למשבר או לאיזושהי מורכבות או אתגר".

בשלב הראשון, היא אומרת, "אנחנו מעבירות לנשים הכשרות קבוצתיות עם ידע תיאורטי חווייתי. מלמדות מה צריך לעשות כדי להקים ולפתח עסק, עוסקות בתכנים של שיווק ומכירות, בתכנית עסקית, בהיבטים משפטיים וכדומה. השלב השני הוא הכשרה כלכלית דרך ליווי עסקי פרטני של המנטורים המתנדבים שלנו. יש לנו כ-800 מתנדבים ומתנדבות פעילים בשנה".

מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני הנשים הללו?
"קודם כל, יש הרבה חסך של ידע. מדובר בנשים שבעצם מחליטות לפתוח עסק מתוך הרצון למנף את הכישרון והיכולת שלהן ולהתפרנס מכך. פעמים רבות חסר להן ידע עסקי מאוד בסיסי: איך משווקים את העסק, איך מוכרים, איך מתמחרים מוצר וכדומה. כמו כן, אנחנו גם נתקלות הרבה פעמים בנשים שמגיעות עם חסכים שמכתיבים את סוג הפרנסה שהן מייצרות לעצמן. למשל, חסכים של השכלה, שפה, תרבות, גיל ועוד. נשים מגיעות אלינו במצב של מורכבות כללית מכל מיני סיבות, ואנחנו מסייעות להן לבנות לעצמן תעסוקה מחדש דרך העסק העצמאי".

גורדון מוסיפה עובדה מעניינת: "על אף שבאופן כללי אחוז העסקים העצמאיים בבעלות נשים (28%) נמוך יותר מאשר של גברים, אולי בשל תחושת מסוגלות נמוכה יותר, הרי דווקא יכולת השרידות של העסקים שלהן יותר גבוהה. את זה מייחסים למשל למאפיינים שהם יותר שמרניים אצל האישה. היא לוקחת פחות סיכונים, אולי לא תיקח הלוואות גדולות מדי שיחנקו אותה בסופו של דבר".

השפעת מלחמת חרבות ברזל ניכרה היטב על בעלות העסקים. "חודשיים אחרי פרוץ המלחמה בחנו את הנתונים וראינו ממש עצירה של למעלה מ-50% מהעסקים, שהיו ממש לפני סגירה", מציינת גורדון. "בשלב הזה ראינו זאת בכל הארץ. כשבחנו את הנתונים יותר מאוחר, בינואר 2024 ואחר כך בערך בחודש מרץ, ראינו באופן כללי עלייה אצל רבים מהעסקים במרכז הארץ לעומת המצב שהיה בפרוץ המלחמה. אבל ראינו גם שיש עדיין עסקים בתחומים מסוימים שלא מצליחים לחזור לעצמם, כמו בתחום התיירות, האירועים וכדומה. להם לקח יותר זמן ובחלקם גם לא התאוששו".

לעומת אזור המרכז, הרי שבצפון ובדרום, מציינת גורדון, הנתונים היו אחרים. "ראינו מצב שלחלק מהעסקים לא הייתה אופציה לחזרה בכלל. למשל עסקים פיזיים, תלויי מקום, שהיו ביישובים המפונים, רבים מהם קשורים בתיירות, נשארו בעצם מאחור ואי אפשר היה להפעיל אותם. ואילו אצל נשים מפונות, שהעסק שלהן לא היה תלוי מקום, הייתה גם התמודדות לא פשוטה. למרות שכביכול אפשר היה להפעיל את העסק מכל מקום, כמו למשל מישהי שעוסקת בעיצוב גרפי,

"הרי שהשהות במלונות או בדירות שכורות, ההתמודדות עם העתקת מגורים למקום חדש בשילוב חוסר ודאות, יצרה מורכבות רגשית שמנעה את הפעלת העסק". אפשר להעריך, מסכמת גורדון, "שכרגע כ-50% מהעסקים שהיו בבעלות נשים שפונו מביתן לא חזרו לפעול. ואילו בשאר הארץ הנתונים יותר מעודדים מאשר בצפון ובדרום. בשאר הארץ באופן כללי כ-15%-20% מהעסקים לא חזרו לפעול. בסופו של דבר, כולם חטפו מכה. הרי גם אם את בעלת עסק קטן ממרכז הארץ, אולי היו לך לקוחות מהצפון שטרם חזרו לפעילות, ואז זה משפיע גם עליך".

איזה סיוע העמותה מעניקה לנשים שהעסקים שלהן נפגעו?
"יש לנו תוכנית המיועדת לנשים בעלות עסקים שנפגעו במלחמה. קודם כל, עם פרוץ המלחמה הקמנו מוקד למיצוי זכויות עסקיות. תוך חודשיים הפכנו את המוקד הזה לתכנית הבראה עסקית שמיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים וזעירים, כמובן בדגש על נשים מפונות מהצפון ומהדרום, מילואימנקיות, נשות מילואימניקים. בתכנית הזו שני אלמנטים מרכזיים: מצד אחד, ייעוץ עסקי קצר מועד שמייצר כרגע תכני עבודה נקודתית ליציאה מהמשבר. זה יכול להיות למשל עסק שמכר יודאיקה וכרגע לא מגיעים תיירים ואין מי שקונה.

"עסק כזה בתהליך תכנית ההבראה מקבל מיקוד קצת אחר נוכח המלחמה: הקמת אתר אינטרנט באנגלית ומכירה באון-לייין לאותם לקוחות שכרגע לא מגיעים לארץ כתיירים. או למשל בעלת עסק לסדנאות צחוק. עד המלחמה היא הייתה מגיעה לחברות, לאירועים פרטיים. עם פרוץ המלחמה הסדנאות האלה נהיו פחות רלוונטיות. ואז דרך התכנית שלנו היא בנתה לעצמה עוגן דיגיטאלי. יצרה משחק קופסה, שגם הוא עוסק בצחוק, והיא מוכרת אותו באון-ליין יחד עם סדנאות".

היבט נוסף של תכנית ההבראה, מוסיפה גורדון, הוא מענק כספי בהתאם לצורך. "למשל במקרה של עסק היודאיקה, בעלת העסק הייתה צריכה אתר מכירות און-ליין. אנחנו נותנים מענק שמועבר לספק הרלוונטי שיסייע לעסק בנושא של בניית אתר, קמפיין דיגיטלי, צילומי תדמית וכדומה. חולקו בערך 400 מענקים בסכומים של 5,000 שקל כל אחד. התכנית הזו עדיין נמשכת לאורך שנת 2025. אנו מפעילים אותה כמובן דרך תרומות. יש לנו שותפים שמבינים את צו השעה ומאפשרים באמצעות תרומות לסייע לנשים הללו".

העמותה מלווה, כאמור, נשים מכל מגזרי החברה הישראלית. לדברי גורדון, "באופן כללי, אנחנו רואות שיש פער שבדרך כלל יושב על איזור הידע, השפה והתרבות שיוצר עבור נשים מהחברה הערבית אתגר גדול יותר בהקמת עסק מאשר לנשים מהחברה היהודית. זה לא שנשים מהחברה הערבית הן פחות יזמיות, אלא ישנם פערים שמעכבים את היכולת שלהן להקים או לפתח את העסק ולצמוח איתו. ואם נתמקד בחברה הבדואית, הפערים שם עוד יותר משמעותיים. אצל נשים בדואיות יש למשל נושא של יציאה מהבית. כדי לצאת ללמוד, דרוש אישור הבעל וכדומה. הן נמצאות יחסית בהתחלה במובן הזה של הקמת עסקים".

מצד שני, מציינת גורדון, אם מסתכלים על נשים מהחברה החרדית מגלים שהן אולי יותר יזמיות מהחברה הכללית. "מאוד קל לנו לגייס נשים מהחברה החרדית לתהליך של הקמת ופיתוח עסק, כי פעמים רבות הן מוסללות למקצועות שלא מכניסים הרבה כסף, כמו עוזרת הוראה, סייעות", היא מסבירה. "מדובר גם במשפחות מרובות ילדים והסכומים שהן מרוויחות מאוד קטנים. לכן הן מחפשות לפרוץ את תקרת הזכוכית שהוסללו אליה אולי באמצעות הקמת עסק. העסקים שלהן מאוד מגוונים: מעצבות בגדים, פיאות, מדריכות הורים שתרבותית יודעות לדבר את השפה של החברה החרדית. יש גם עסקים בתחום המזון".

לדברי גורדון, פתיחת עסקים עצמאיים מסוג זה מהווה בעצם אלטרנטיבה תעסוקתית שיכולה לתת כיום מענה ליוקר המחיה. "היום הכל עולה הרבה יותר, ונשים רבות רוצות בימים אלה להביא יותר כסף לתא המשפחתי", היא מבהירה. "המשכורת שלהן כשכירה לא מספיקה, ואז הן רוצות לפתוח במקביל משהו. מצד אחד, יש כאמור נשים שבעקבות המלחמה החליטו או נאלצו לסגור את העסק, אבל מצד שני יהיו כאלה שדווקא בגלל יוקר המחיה יחליטו לפתוח. לכן נראה לי שבשנים הקרובות מבחינה מספרית לא יהיה שינוי מהותי בכל הקשור לפתיחת עסקים עצמאיים על ידי נשים. אבל ייתכן ויהיה שינוי בתוך המנעד. כלומר, נראה נשים שעושות גם וגם, גם שכירות וגם בעלות עסק. ייתכן ונראה פחות נשים שמתפרנסות רק מהעסק".

מבחינת סיוע מהמדינה לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, מציינת גורדון, "המתווים מתייחסים לגודל העסק, למחזור שלו, לוותק שלו. בעסקים הקטנים והזעירים המחזור קטן, וכך גם הפיצוי. יש בזה איזשהו רציונאל, אבל זה משאיר את העסק במצב שלא בטוח שיצליח להתרומם בחזרה בסופו של דבר. לא בטוח שאישה תוכל להרים מחדש את העסק שלה. לכן גם סולידריות חברתית חשובה. לנו למשל יש שיתוף פעולה עם אפליקציית 'איזי', שבה אנו מקדמים חלק מנשות העסקים שהיו בתכניות שלנו. גם כל אחד מאתנו יכול לסייע. כאמור, הכי נוח ללכת לסופר ולקנות שם עוגה, אבל להזמין מבעלת עסק קטן זה אקט של סולידריות".