אחרי שבזז מיליארדים, סמוטריץ' נזכר להגן על טוהר המידות

בכל מדינה נורמלית הייתה הידיעה הזאת גורמת לסערה פוליטית וציבורית שהייתה מעסיקה את התקשורת במשך חודשים. אצלנו, ובכן - איך לומר זאת בלי להיות בוטים מדי? כנראה שאין דרך: הידיעה הזאת התקבלה כמעט במשיכת כתף, כבר התרגלנו שהממשלה הזאת נופחת בפנינו על בסיס יומי כמעט, או אם לעדן מעט את הדימוי, אבל להישאר בתחום המטבולי, עושה עלינו מהמקפצה.

גם במציאות פוליטית שבה התרגלנו לכך שהחיים הציבוריים הם עסק די מצחין, כזה שאנשים ישרים מתרחקים ממנו כמו מאש - ואנשים שנכנסו אליו ישרים, מתוך רצון כן לשרת את הציבור, התיישרו מהר מאוד לפי השטנץ הקלוקל (ואפילו מספרם של אלה הולך ופוחת, עת רוב של חברי הכנסת מגיע מושחת כבר מ"הבית", כלומר - נעדרים אפילו את הכוונה הטובה, שחייבת לעמוד לנגד עיניו של שליח-ציבור), - ובכן גם במציאות הזאת, הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) כמוה כפתיחה של מכסה ביוב, לצרכי ריסוס, עת אלפי תיקנים נמלטים ממנו בבהלה.

כן, חברים, בעוד הציבור נאבק בשורה של גזירות כלכליות, בייקור חד בארנונה ובמחירי האנרגיה, בתוספת למע"מ, בתרומה-מאונס של ימי הבראה (אללי, כמה שאנו זקוקים לאלה!) לאוצר המדינה ובגל התייקרויות שהופך כל כניסה לסופרמרקט לקנייה היומית לפעולה שתג מחיר תלת-ספרתי בצידה (כמה פעמים אמרתם לעצמכם נוכח חשבון של מעל למאה שקלים: "מה בסך הכל קניתי? לחם, חלב, ביצים, גבינה לבנה ושלוש עגבניות?!")

ובכן, בשיאו של הגל העכור הזה, שנועד לכאורה לגייס כספים למלחמה - תכף נסביר גם את ה"לכאורה" - מציע ח"כ בוארון להגדיל משמעותית, באלפי שקלים(!) את השכר החודשי של נבחרי הציבור: חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה.

מיד נגיע גם למכבסת המילים שסביב החוק הזה, כי בוארון לא מציע להגדיל את שכרם של כל הנ"ל, אלא רק לייצר מנגנון שיעדכן אותו באופן אוטומטי, אבל קודם כל נדרש למילה "לכאורה".

מלחמה היא עסק יקר. היא נכפתה עלינו - ויש קונצנזוס רחב בציבור הישראלי, על כל מפלגותיו, שלפחות בשנתה הראשונה המלחמה הייתה לא רק מוצדקת, אלא אף כורח חיוני, מציל חיים ממש. מאז פחתו מעט, הן האמונה ביכולתו של המהלך הצבאי (ספרו לנו עד מחר על "הישגים", בתכל'ס - הצבא החזק והמתוקצב ביותר במזרח התיכון לא מצליח להכניע מיליציה שאינה חמושה אלא בנק"ל וכמה טילים מתוצרת בית. זאת האמת ואין בלתה, כל השאר - תירוצים).

אלא שאנו לא נדרש הפעם אפילו לזה, גם לא לשוועתם של משפחות החטופים שמעונים ומורעבים אל מותם במנהרות חמאס, אלא נרד ישר אל שורת החשבון.

אילו הייתה הממשלה מבקשת את כספי, האזרח, למטרת כיסוי הוצאות המלחמה האדירות, אזי הייתי נרתם ברצון למשימה. גם היום אני מוכן לכך, אבל בתנאי שגם המנגנון יוכיח מעט רצון טוב.

רק שבעוד הממשלה שולפת את הארנק שלנו מהכיס האחורי של הג'ינס, היא בחרה להעניק כספים קואליציוניים בשפע. נתנה לגולדקנופף, שעל פי עדותו בונה רק לחרדים, נתנה לגפני, היושב על השיבר בוועדת הכספים, נתנה לסטרוק שלכבודה הוקם משרד פיקטיבי של משימות לאומיות, נתנה אפילו לעמיחי שיקלי ולמאי גולן, שרי התפוצות ושוויון ההזדמנויות, שניים שאם תתנו להם שעה מבלי להפריע במילה, לא יוכלו להסביר לכם מה הם עושים למחייתם - והם כמובן רק דוגמה, כי הרשימה עודנה ארוכה.

כלומר, ממשלת ישראל לא ביקשה מכם להתגייס כדי לממן את המלחמה, אלא כדי לממן את המשך שלטונה. מי שרואה בכך מטפורה לא רק להתגייסות כלכלית אלא לגיוס בכלל, אינו טועה.

ואחרי כל זה, לא מספיק להם. כי עם האוכל, כפי שנהוג לומר, בא גם התיאבון. חבר כנסת בישראל מרוויח יותר מ-47,000 שקל לחודש, שר מרוויח קרוב ל-54,000. רק לשם השוואה, זה בערך פי ארבעה משכרו של מורה בעל ותק של פחות מ-10 שנים. אותם מורים שהממשלה ביקשה נגדם צווי מניעה במטרה להחזיר אותם בכפייה לתפקד כבייביסיטרים במסווה של לימודים.

מישהו מכם מרוויח שכר שכזה? גם אם כן, הרי שאתם עובדים עבורו בערך 12 שעות ביממה, וורקוהולים ממש, נושאים באחריות כבדה לפרנסתם של מאות, אולי אף אלפים שכפופים לכם - ולא יוצאים לפגרת אביב, פגרת סתיו, נסיעות לחו"ל על חשבון המזמין ועוד...

הוסיפו לכך גם עוזרים בשכר על חשבון המדינה, יועצים, נהגים, אש"ל, לשכה... וראו איך השכר שאצל כולנו מתחיל להיגמר כבר ביום שבו הוא מתקבל בחשבון הבנק, הופך אצלם להכנסה כמעט נקייה, אחרי שהעמיסו מקסימום של הוצאות על הלשכה.

בואו נעצור כאן ונלך אל מה שח"כ בוארון מציע. הוא לא מציע להגדיל אלא להצמיד את שכרם של נושאי משרות למקבלי שכר אחרים במגזר הציבורי. כן הוא מציע שיטת חישוב שונה, אבל בשורה התחתונה, משמעות אותו מנגנון חדש, היא העלאה.

לא ניכנס כאן עכשיו לנבכי החישובים (שכוללים גם דיינים שופטים ונושאי משרה בשירות הציבורי), אלא רק נגיד שבשורה התחתונה, המנגנון החדש יוסיף, החל מעשרות אלפי שקלים לשנה לשכ"ר הח"כים ועד מאות אלפי שקלים לשנה לשכר ראש הממשלה, כל זה במסווה של חקיקה "תמימה".

להגנתו של חבר הכנסת בוארון נאמר רק שהוא אינו הראשון שחשב על הקונץ-פטנט הזה: לאורך השנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק בעלי אופי דומה, כי כבר אמרנו - כשצריך לשלוח יד לכיסם של האזרחים, כל חברי כנסת ישראל ערבים זה לזה.

אבל בכך לא נגמר הבלוף שמאחורי ההצעה. כי אפילו בממשלת העבריינים יודעים שלא ייתכן שיעלו לעצמם את השכר בעת שיתר אזרחי המדינה סובלים (מה גם שאם הם נורא רוצים, יש דרכים אחרות להגדיל את הקופה שלהם - עם כמה מינויים לתפקידים שאחר כך יישכרו את שירותיהן של חברות, אחרי מכרז כאילו-חוקי, שבהן במקרה יש מניות לילדים... וזו רק דוגמה קטנה אחת של העברת כספי ציבור לכיסם של "נבחריו"). אז מה המטרה בכל זה?

הנה הגיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' וחשף את החלק המביש האחר של ההצעה: הוא הודיע כי יתנגד להעלאת השכר כלפי מעלה ויתמוך רק בעדכונו כלפי מטה... לכאורה מילים כדורבנות, נכון. ובכן, לא ממש.

נתחיל בזכות לקשקש, שלא עומדת כאן לשר האוצר. אחרי שבזז, שדד, לקח, העביר, חמס מיליארדים וניתב מאות מיליונים מהם ישירות אל הבייס, באמצעות צינור "הלבנת" הכספים שנקרא משרד ההתיישבות או משימות לאומיות או כל שם אחר שתבחרו שעוזר לרפד את הבייס של הסמוטריצ'ים, הוא נזכר להגן על טוהר המידות, נזכר להגם על הקופה הציבורית, נזכר בשוועתם של פקידי האוצר שטענו שיישום החוק יהיה בכייה לדורות. אצל סמוטריץ' חברים, אחד מל"ו צדיקים, העדכון יהיה כלפי מטה.

תיכף ננסה להבין מה זה אומר, אבל אי אפשר בלי לומר משהו על בחירת המילים של שר האוצר, שהסביר שבעת הזאת כולם צריכים להיכנס אל מתחת לאלונקה. מדהים נכון? השר שניהל משא ומתן עם צה"ל לגבי מועד גיוסו, דחה אותו שוב ושוב ולבסוף שירת שירות מקוצר בתפקיד פקידותי, קורא להיכנס מתחת לאלונקה.

הדבר המפתיע ביותר בכל הוא לא החוצפה של שר האוצר, אחרי שכבר ראינו אותו מתעמר במשפחות חטופים, אלא העובדה שהוא יודע בכלל מהי אלונקה. אולי ראה אחת פעם כשרכב השרד שלו עקף אמבולנס בכביש.

נניח לסגנון ונעבור למשמעות: עדכון השכר כלפי מטה יפגע בעיקר באוכלוסייה אחת של מקבלי שכר מהמדינה: ניחשתם נכון חברים, שנואי נפשה של הממשלה, השופטים.

שופטים זכאים לשכר גבוה מתוך אמונה (אולי נאיבית) שמשתכרים בכירים יהיו חשופים פחות למשוא פנים ולהטיית משפט תמורת שוחד. אפשר להתווכח על העיקרון, אבל לא על כך ששני המשתכרים הבכירים ביותר במערכת הם נשיא המדינה ונשיא בית המשפט העליון. "הצמדה" שהיא למעשה עדכון כלפי מטה, עלולה לחתוך את שכרם במחצית - האין זאת אלא עוד דרך לפגוע בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית?

בקיצור, יש כאן דרך מתוחכמת שהיא ווין-ווין: אם יצליח, ייהנו אלה המכונים "נבחרי ציבור" משכר משודרג. אם ייכשל השדרוג המיוחל, יוכלו סמוטריץ', בוארון וחבריהם לצאת צדיקים ולהגיש הן לבייס והן ללשכת ראש הממשלה, פגיעה נוספת במעמדם של השופטים.

זה אולי המקום להזכיר את מה שפעם היה מובן מאליו: יש רק שם אחד לקבוצת אנשים שיש לה אינטרס לפגוע במעמדם של השופטים. הם נקראים עבריינים.