השבוע הזמנתי חופשה לאחד היעדים הפופולריים באירופה. אעיד על עצמי שלרוב אני נמנע מעונת השיא בתיירות, בעיקר מאז בגרו ילדיי והחלו לטוס בגפם, כלומר - עם חברים ולא עם אמא ואבא שלהם. רק שהפעם צירוף של נסיבות הוביל לכך שנרכשו כרטיסים לסוף שבוע מורחב בשיא עונת התיירות.
אחרי שבשנה שעברה, בעת הסתיו, בוטלה חופשה זוגית שכבר תוכננה לפרטיה באחת מארצות מזרח-אירופה, בגלל השעיית הטיסות של קבוצת לופטהאנזה, החלטתי הפעם שלא לקחת סיכונים מיותרים והזמנתי כרטיסים באחת החברות הישראליות הטסות ליעד המבוקש.
המחירים הממו אותי - ועוד יותר מכך, הפורמט החדש של המחירון. רק עוד קודם לכן, הנה משהו על הטיפול המרושל של ממשלת ישראל במשבר. למען הסר ספק, לא מדובר בעניין ביטחוני גרידא. לו זה היה לב העניין, היו חלק מהחברות שהפסיקו להתעופף לישראל וממנה מפסיקות את טיסותיהן ליעדים מסוכנים אף יותר על המפה (תתפלאו, יש כאלה). רק שחברות שטסות לקייב, דמשק וביירות, מסרבות לחזור לישראל.
הכיצד? ובכן, אתם מוזמנים להיזכר שאותו המשרד ואותה השרה שמטפלים רע כל כך במשבר התעופה, הם שאחראים גם על כבישי ישראל - ותגלו איך מספר הנספים בכבישים נמצא בעלייה מתמדת. מפתה להמשיך ולומר ששומרי הסף, אלה שמכונים "דיפ-סטייט" בידי מי שמבקשים להכחיד כאן כל חלקה טובה, הזהירו מפני מינויים פסולים של אנשים חסרי כישורים הולמים, למשרות מפתח במשרד האמור. עכשיו תאמרו מה אתם חושבים על הצורך ב"משילות" נוכח "שלטון הפקידים".
אחרי שהוצאנו חלק מהעצבים על המדינה, נמשיך אל חברות התעופה שלה. לא מזמן ניסיתי לצנן את הלהט שבו התנפלו חלק מהמבקרים על אל על, שביקשה חילוץ מהמדינה בעת צרה (וקיבלה אותו מהכסף של כולנו), אבל מעלה מחירים בעת משבר. גם היום אני חושב שהלהט היה מוגזם ושטוב שיש מי שימשיך לטוס לישראל וממנה (ביחד עם ארקיע וישראייר) כמעט בכל תנאי.
ובכל זאת, גם לרצון הלגיטימי של חברות מסחריות צריך להיות גבול, בעיקר כי המצב הנוכחי גובל בחזירות של ממש, שאם לא תטופל מבפנים, סופה שתביא לפיקוח מבחוץ.
שקר המחירון
אלא שיותר משהרגיזו אותי המחירים, הרגיז אותי מבנה העסקה: ראשית - הפיצול של הטיסות להלוך ולחזור מקומם. הן רוב הנוסעים טסים ממילא הלוך-חזור, ועל כן צריך לפחות המחירון הרשמי לפרסם את מחירן של טיסות כאלה - ורק אז לתת למי שמועדי הנסיעות שלהם גמישים יותר, לפצל את המחיר לטיסה יוצאת ולטיסה נכנסת.
נניח, לצרוך קלות ההדגמה, שמחיר הטיסות זהה - נניח 300 דולר לכל כיוון. זה גבוה יותר ב-20%-30% מהמחירים טרם המשבר, אבל העלייה הזאת היא עדיין בתחום הסביר. עכשיו מתחיל הכיף: בחלק מהחברות תיאלצו שלם על כל מטען שהוא יותר מתיק מסמכים, כלומר - גם על ה"טרולי" הקטנה, במשקל של עד 8 ק"ג שעמה נהגנו לעלות לטיסות בחינם. על מטען במשקל הסטנדרטי של כ-20 ק"ג (משתנה בין החברות השונות), זה שפעם היינו מטיסים בחינם בבטן המטוס, תיאלצו לשלם עוד כמה עשרות דולרים.
וזה עוד לא הכל: עבור בחירת מושב, כלומר - עוד לפני שמתייחסים למושבים מועדפים ביציאות חירום או בשורה הראשונה של מחלקת התיירים, תיאלצו לשלם בנפרד. אם אתם אנשים גדולים כמוני (קרוב ל-190 סנטימטר באורך וכ-130 ק"ג - רובם לצערי ברוחב), כלומר, רוצים שתהיה לכם יכולת ללכת באופן עצמוני גם אחרי טיסה של כמה שעות, תיפרדו מעוד כמה עשרות דולרים תמורת מושב מועדף.
כך יוצא שטיסה שתומחרה במחירון ב-300 דולר, תעלה בפועל מעל ל-400 וכרטיס הלוך-חזור, זה שרובנו רוכשים, יעלה במקום 600 דולר (המחיר שעליו אמרנו בתחילה: "יקר אך סביר") כבר קרוב ל-900 דולר, כלומר - קרוב לכפליים ממחירו בשנה שעברה - ולא התייקרות מתונה של כ-20% כפי שסברנו בתחילה. פשוט את עשרות האחוזים הנותרים השחילו לנו בשיטת הסלמי.
באופן יחסי יצאתי בזול: מדובר בנסיעה זוגית. אבל אללי, מה יעשה זוג עם שניים או שלושה ילדים שטס לשבוע?
נניח שיימנע מבחירת מושב מועדף, עדיין: צריך להבטיח שהילדים יישבו בסמוך להורים? תשלמו! צריך מזוודה לכל ילד (בכל זאת, נסיעה לשבוע שלם)? תשלמו! עכשיו נניח שאותה משפחה לא הגיעה אל מעל ל-800 דולר כמוני, אלא נעצרה "רק" ב-700 דולר בממוצע לכרטיס: הכפילו בחמישה כרטיסים ובשער הדולר והנה לכם הוצאה של כ-13,000 שקל רק בגין הטיסות. עם לינה ואטרקציות, אולי גם שופינג צנוע, מחיר החופשה יהיה לפחות כפול. עכשיו נניח שבשביל להוציא סך של 26,000 שקל נטו, צריכה המשפחה להרוויח כפליים (כי יש מלחמה לממן, יש ממשלה מנופחת ויש ציבורים שאת השתמטותם מעבודה יש לכלכל), כלומר - להכניס מעל ל-50,000 שקל ברוטו, כדי לצאת לחופשה משפחתית בת שבוע בחו"ל. אז מי יטוסו? רק מי שיש להם 50,000 שקל פנויים לבזבז.
תאמרו שלא מוכרחים לטוס? זה נכון - לא מדובר בלחם אחיד. ובכל זאת, לא על הלחם לבדו יחיה האדם, ואולי יותר משזה עצוב, זה מרגיז: כי עוד מעט תצא הכנסת לפגרה בת שלושה חודשים (העיקר שמתגוללים פה על חופשות המורים). האם ח"כ או שר יישארו בישראל במהלך חופשתם כדי להזדהות מעט עם משפחת ישראלי האומללה, שחופשת הקיץ שלה בוטלה? מה פתאום: הם הרי טסים על חשבון המזמין, באופן שלא קשור להיצע הכרטיסים או למחיריהם. העיקר שהם קוראים לעצמם "נבחרי ציבור", נבחרים שהדוגמה האישית היא מהם והלאה.
אתם יודעים מה? שלא יפסיקו לטוס, אבל לפחות שיגנו עלינו. איך? למשל יחייבו את חברות התעופה להציג במחירונים את המחיר לטיסת הלוך ושוב עם המטען שמכונה כבודת יד בתוספת מטען במשקל של עד 20 קילו. שזה יהיה המחיר הרשמי, שלאחריו יוכל כל אחד לחסוך פריטים ולהוזיל את הכרטיס.
הנה לכם הצעת חוק פשוטה שלא קשורה לשמאל-ימין-דתיים-חילונים. יש מישהו בכנסת שירים את הכפפה הזאת, או שהצעקות שלנו ממחלקת התיירים בכלל לא מגיעות אליהם, לביזנס?