לממשלה כנראה יש מספיק כסף למלחמה ומספיק חיילים שימותו בה

זוכרים שהבטיחו שלא יעלו מסים? זוכרים שהבטיחו להוריד אותם ב-2026? אז זהו, שלא כל כך מסתייע כרגע. בדקנו, לא עובד. תבואו אולי ב-2027, אם תהיה פה עדיין אותה ממשלה. אם תהיה חדשה, תגידו שהקודמת הבטיחה.

זוכרים שהעלו את דמי הביטוח הלאומי? עשו את זה אז ב"הוראת שעה", יעני "זמני". רק שהיום הזמני הפך לקבוע - ואם ציפיתם שממש בקרוב דמי הביטוח הלאומי חזרו להיות כבעבר (לא שזה זול). הרי שאתם הבאים בשערי הממשלה הזאת, היוואשו מכל תקווה.

כמובן שמסים אחרים שהושתו עלינו, בדרך ישירה או עקיפה, מהמע"מ והארנונה ועד לעלייה במחירי התחבורה הציבורית (מה באמת קורה עם הקמפיין של יעל בר זוהר ומיה דגן? שמעתי שהן משתמשות כבדות באוטובוסים), ממש לא פחתו.

בפעם הבאה שאתם מקללים את אסם, תנובה או דיפלומט ושואלים איפה הממשלה שתגן עלינו מפני עליות מחירים לא מוצדקות, תזכרו שהיא התחילה.

לממשלה, שלא קיצצה משרדים, לא הפחיתה תקנים ושיחדה כל מי שקצת איים לזעזע את הקואליציה, יש מיליארדים פנויים. במשרד למשימות לאומית (שנקרא גם משרד ההתיישבות) של אורית סטרוק למשל, אין כבר איפה לדחוף את ערמות הכסף שסמוטריץ' מעביר לבייס בתקווה (שבינתיים לא מתממשת) לעבור יום אחד את אחוז החסימה.

וזה עוד החלק הקל, גם כי בציונות הדתית (נזכיר: לא רק שם של מפלגה) עוד לפחות עובדים, משלמים מסים וממלאים את שורות צה"ל בסדיר ובמילואים - וגם כי יחסית לתקציבים לחרדים, אפילו מאות המיליונים שהצמד סטרוק וסמוטריץ' חומסים מאתנו, הם בחזקת כסף קטן.

מה זה קטן? החרדים מדברים בכלל במיליארדים, קטן עליהם מיליונים. עד כמה הם חנוקים מרוב כסף תעיד העובדה שלשם שינוי הם דחו את האתנן הקבוע שראש הממשלה ניסה לדחוף להם ליד, ככה בלי שאף אחד יראה, כדי שיישארו בקואליציה.

אל דאגה, זה לא שגפני וגולדקנופף שכחו לפתע חשבון, ממש לא - שנים של חיים על חשבון הקופה הציבורית גרמו להם להיות מבינים גדולים בפיננסים.

רק מה? שהבדיחה שנקראת "חוק הגיוס", אפילו אם הוא מכשיר השתמטות מאורגנת, קצת מרעיד את הקרקע מתחת לשיטה שמתגמלת אותם כל כך יפה, השיטה שגורמת להם לשלוט בתקציבי בחורי הישיבות, להפוך ציבור ישר ותמים ברובו לפרזיט בעל כורחו. אז כשהרבס שמעו שהגעלט (כסף) הגדול בסכנה, הם הורו לנציגים בכנסת לוותר על הכסף הקטן שנתניהו היה מוכן להעניק להם - כי זה לא שאין כסף. יש בשפע, תלוי רק לאיזו מטרה.

עכשיו נתניהו בונה על דרעי וש"ס, בכל זאת הם יותר פרגמטיים, חיים בכאן ועכשיו, יודעים שטרפוד הקדמת הבחירות עשוי להיות הפרויקט הכי מתגמל אפילו עבור ר' אריה, אחד שמתמחה בפרויקטים מתגמלים - הן למען ציבור בוחריו והן למען חשבון הבנק הפרטי שלו (אבל אל תזכירו לו, הוא נורא נעלב מזה שמזכירים לו את ההרשעות ההן).

גם בלוחמים יש מחסור - וגם שם הממשלה מעדיפה להמשיך לעשוק את הציבור שתורם כבר שנה ושמונה חודשים. הפעם לא מדובר בדמים (במובן כספים), אלא אשכרה בדם.

ארבעה קברים נכרו היום באדמה שעליה הגנו הנופלים האחרונים (כלומר, בינתיים), אבל במחנה "נמות ולא נתגייס" מעדיפים לחיות ולא להתגייס. זה פחות מסוכן. אם הולכים לצבא, הרי עוד אפשר להיפצע ואז אי אפשר יהיה לרקוד עוד עם גולדקנופף בחתונות, לפי ההלהיט הידוע: "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים".

באמת עדיף להישאר בבית, נכון שמללמוד בישיבה לא הופכים לעשירים, אבל גם ממילואים לא מתעשרים - ושם הרבה יותר מסוכן. עדיף לחיות מקצבה ולחכות שגולדקנופף יסדר להם איזו דירה בהנחה.

רק שהשטח לא משקר: צה"ל שסובל גם משחיקה טבעית אחרי כמעט 20 חודשי פעילות אינטנסיבית וגם משיעורי התייצבות שהולכים ופוחתים (אל תאמינו לנתונים המטעים, בלשון עדינה, שמפרסם הצבא), זקוק ללוחמים, אז מה עושים?

ובכן, ביום רביעי הקרוב (זה שבו אמורה לעלות בקריאה טרומית הצעת החוק לפיזור הכנסת, שלמקרה שתעבור כבר יזמו בממשלה "משבר חוקתי" יש מאין, אבל זה נושא לטור אחר), תתבקש ועדת החוץ והביטחון לאשר את הארכת צווי 8.

מאיפה יבואו החיילים, אתם שואלים? ובכן, שוב לא מאותו המקום אליו זורמים המיליארדים. חיילי המילואים ימשיכו להגיע משורות מי שמשלמים, פעם בכסף, פעם בדם:

שמשלמים יותר כסף בתחבורה הציבורית (אחרי שהחרדים הוחרגו במה שנקרא "חאווה", דרך כל מני קריטריונים שהפכו אותם זכאים להנחות מפליגות - אבל על זה לא תקראו בציוצים של שכירות-הרגב מיה דגן ויעל בר זוהר), שמשלמים יותר ביטוח לאומי, שמשלמים יותר על חינוך, על בריאות, שמשתתפים במעגל העבודה ומשלמים מסים.

כי על שני דברים הממשלה הזאת לא חסה, כשמדובר במעמד הביניים: הכסף שלנו והילדים שלנו. אנחנו נמשיך לשלם את מחיר המלחמה, הלוואי שרק בכסף.