כשר אבל מסריח: מה מסתתר מאחורי הג'וב החדש של הילד של ביבי?

אבנר נתניהו נרגש - ויש לו סיבה טובה: האיש הצעיר, עוד לא בן 31, בוגר לימודי ארכיאולוגיה לתואר ראשון ועוד שנה אחת של לימודי היסטוריה של המזרח הקרוב, בתוספת שנה של לימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטת אוקספורד לתואר שני, אותה סיים עם MA (על פי פרסום ב"כלכליסט" לפני כחודש, נתניהו הצעיר לא שב מאוספורד בידיים ריקות אלא עם דירה שאותה רכש תחת שם בדוי), יחל בקרוב לעבוד בחברת "אמברלה קורפוריישן" שייסד היזם הישראלי דובי פרנסס. לפני כן עבד במשך כשנה וחצי בחברת הייעוץ Pwc, מבית Strategy&Israel.

מה עוד אנחנו יודעים על נתניהו הצעיר? שהוא מאובטח על ידי שירות הביטחון הכללי בעלות של כמיליון וחצי שקלים לשנה (כלומר, מימונה עולה לאזרחי ישראל יותר מ-120 אלף שקלים לחודש, בערך פי 9 מהשכר הממוצע במשק).

מה לכל אלה ולחברה שאמורה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה הביטחונית? ובכן, כלום ושום דבר. אבהיר מראש: לא ידוע לי דבר וחצי דבר על תהליך גיוסו של נתניהו הצעיר לחברתו של איש העסקים, שהזדהה בעבר כתומכו של ראש הממשלה ואף כיהן תקופה קצרצרה כיועצו, אבל אפשר לדמיין בקלות שני תסריטים:

בראשון נכנס פרנסס למשרד, מכין לעצמו קפה ועל הדרך נתקל בסמנכ"ל או סמנכ"לית משאבי האנוש של הארגון (הבה נניח לרגע שמדובר בסמנכ"לית, גם כדי להכניס דמות נשית לסיפור וגם כי מדובר במשרה שאותה מאיישות נשים באחוזים גבוהים בהרבה משאר העמדות הבכירות בעולם התאגידי).

"תגידי", אומר פרנסס לסמנכ"לית, "גייסנו כבר מועמדים לתפקיד החדש?".

"לא תאמין, דובי, יש לי מועמד מצוין, בחור טוב שלמד ארכיאולוגיה, התכוונתי לשמור את זה לישיבת הבוקר, אבל מאחר שהתעניינת...".

"וואו, יופי" משיב לה פרנסס, "תשלחי לי את קורות החיים שלו בבקשה".

חצי שעה מאוחר יותר, במהלך ישיבת הבוקר של אותה חברת "מטרייה" (אמברלה), זורק פנסס לסמנכ"לית: "תשמעי משהו: לא תאמיני, אבל נראה לי שהבחור החדש שגייסת קשור לראש הממשלה".

עד כאן התסריט עבור מי שמאמינים ש"במבי" של וולט דיסני מבוסס על סיפור אמיתי.

הנה תסריט מעט יותר הגיוני (ושוב אבהיר שאין לי ידיעה מוקדמת באשר לאופן שבו הוחלט על גיוס אבנר נתניהו למיזם). בעצם לא תסריט, אלא הנחת ייסוד: דובי פרנסס, יזם ההייטק שאוהב מאוד פרסום (נמנה על צוות תכנית הריאליטי "הכרישים") ידע בדיוק את מי הוא מגייס והוא לא עשה זאת כדי שיהיה לו מישהו לחלוק אתו אנקדוטות על ארכיאולוגיה בפינת הקפה, אלא משום שמדובר בבנו הצעיר של ראש הממשלה.

כיצד יועיל לו זה בהשקעות חכמות בחברות טכנולוגיה בעלות אוריינטציה ביטחונית? ובכן, תנו לדמיון שלכם להשתולל. מי יודע? אולי - ונזכיר שזו רק בבחינת התפרעות של הדמיון, אולי יבקש אבא של אבנר משר הביטחון שיורה לרמטכ"ל להשתמש בשדה הקרב באיזו מערכת נשק מתקדמת מתוצרת חברה ש"אמברלה" בדיוק בחרה להשקיע בה. לא יכול להיות, נכון?

הנה איש שאין טענות כלפיו: דובי פרנסס. הוא לא איש ציבור (אם כי בעבר הצהיר שאולי יתמודד בעתיד) אלא איש עסקים פרטי, יזם ששואף למקסם את ההזדמנויות העסקיות שלו ואת רווחיו. אפשר לאהוב יותר או פחות, אבל אין טעם לפגם במעשיו של האיש.

נמשיך בעוד מישהו שאין אליו טענות, אבנר נתניהו. משפחה כידוע לא בוחרים, ואם קיבלת הצעת עבודה מפתה, זכותך לחשוב, רגע לפני יום הולדתך ה-31, שזה בזכות עצמך (בכל זאת לא כל אחד יכול לזכות במקום השלישי בחידון התנ"ך לנוער).

בעצם, ככל שחושבים על זה, אין בפרשה הזאת, לפחות כרגע, טענות פרסונליות לאיש, אפילו לא לבנימין נתניהו שעדיין לא ידוע אם הייתה לו מעורבות בסידור הג'וב הנחשק ליינגלע.

אז אם אין טענות והכל על פניו כשר, למה מלווה את הפרשה הזאת, בשולי החדשות, אד קל של סירחון?

אולי כי לכל אדם שעיניו בראשו ברור גם מה שלא ידוע - והאמינו או לא, זו אינה טענה לנתניהו לבדו:

עמוס בן גוריון, הבן של דוד בן גוריון, כיהן כסמפכ"ל המשטרה. הוא נחשד (ע"י גוף שכונה "שורת המתנדבים") בקשרים לא ראויים עם חשוד בחקירת הונאה, ישעיהו (שייקה) ירקוני (בעלה של יפה ירקוני). הפרשה התבררה במקביל לשנים שבהם עסק האב, ראש הממשלה, באמצעות איסר הראל - ראש שירות הביטחון הכללי (כונה אז ש.ב) ובמימון המדינה, בייסוד של מגזין בשם "רימון", שיהווה מענה להתקפות כנגדו בשבועון "העולם הזה".

ראש שב"כ מטעם? אמצעי תקשורת מוטה? יש שיאמרו אפילו "מכונת רעל"? נו, מסתבר שאפשר להיות מתנגד נחרץ לנתניהו ומדיניותו הנפסדת ועדיין להודות ביושר שהוא לא המציא כלום, לכל היותר רק שכלל.

ומה עם גלעד שרון, שהועסק כיועץ מיוחד לאיש העסקים דודי אפל, בשכר גבוה שעל פניו נראה מופרז ביחס לעבודה שביצע עבורו? על פי החשד שהתעורר, הועסק שרון הצעיר כדי להסוות העברת כספים לאביו, ראש הממשלה, כדי שיסייע לאפל בנושאים אחרים הנוגעים לעסקיו.

הפרשה התפוצצה ברעש אך החקירה לא מוצתה (ומיותר לציין שהחשדות לא הוכחו). לטענת גורמי ימין, לא באה תכנית ההתנתקות לעולם, אלא כדי לטרפד את החקירה ההיא.

הזוי? מופרך? אולי - אבל תודו שמדובר בהאשמה דומה מאוד להאשמת נתניהו בקידום מהלכי המלחמה כדי להתחמק מדיונים בבית המשפט. אז מה שהיה הזוי בנוגע למניעים נסתרים-אפשריים של אריאל שרון הוא תקף כשמדובר בנתניהו?

אל החבורה שמונה את בניהם של אריק שרון, בנימין נתניהו ודוד בן גוריון, אפשר לצרף עוד המון שמות של "בנים של". אנחנו נסתפק בעוד דוגמה אחת: מיכל ליברמן, צעירה מוכשרת שבגיל 21 פתחה חברה לייעוץ.

החברה עשתה חיל בעסקיה וזכתה חיש מהר להכנסות בסך של מעל ל-7 מיליון שקל. אחד המרוויחים העיקריים מהכנסות החברה, היה אביה של מיכל, תושב היישוב נוקדים בשם אביגדור, אולי מוכר לכם, שעל פי רישומי החברה נהנה משכר של מאות אלפי שקלים.

גם בפרשה הזאת לא הורשע איש, כך שהכל כשר - וכל ריח אחר שעולה באפכם הוא על אחריות הקורא בלבד.

לא באו הדוגמאות דלעיל (יש עוד, המון - מרמת ועדי העובדים, דרך צה"ל, השלטון המקומי וכך הלאה, הן אפילו למעללי משפחת דרעי טרם הגענו. היי ינקי!) אלא כדי להראות שמדובר בנוהל, בשיטה שעל פי החשד מתגמלת בנים-של לא בזכות כישוריהם אלא בזכות קשרי הוריהם.

פלילי? לא בהכרח, בטח שלא תמיד. מה, אף אחד מכם לא השתדל למען ילדיו? לא הרים אף פעם טלפון כדי שיסדרו לו או לה משהו? כלומר, יכול להיות שלא, אבל גם אם כך, זה לרוב בגלל שלרובנו אין למי להרים טלפון - ולא בגלל עליונות מוסרית על פני מי שכן יכולים... אז איפה עובר הגבול בין מפוקפק ומעצבן לפלילי?

את השאלה הזאת נשאיר באוויר, נאחל לחברת "אמברלה קורפריישן" הצלחה, למר פרנסס פרנסה (עוד יותר) טובה ולאבנר בן בנימין שייראה ברכה בעמלו ואולי אף שיזכה לתמוך, במהרה בימינו, באביו שיפרוש לגמלאות.