תכף נגיע להייטק, מבטיח, אבל אולי כדי להבין את הירידה החדה, כמעט 10% בייצוא השירותים מישראל, כדאי להפנות מבט אל תעשייה מסורתית יותר.
"המותג שלנו היה סמל לחדשנות. היינו לא סתם אורחים רצויים בכל תערוכה עולמית, אלא מרכז האירוע, כל המתחרים מהעולם היו מתכנסים אצלנו אחרי שהוועידה הייתה ננעלת כדי לשמוע מה עשינו ואיך" - כך אמר לי בכאב מנהל הייצוא של מותג ישראלי מוכר, לא מתחומי ה"טק".
למה בכאב? תשמעו את ההמשך: "הפכנו למותג רעיל. זה לא שהמפיצים שלנו בחו"ל לא רוצים למכור אותנו - הרי יש להם רווח מכך, אבל זה התחיל בכך שגורמים בחו"ל ששיתפו מוצרים שלנו בקטלוגים ספגו טוקבקים עם גידופים, אחר כך כאלה שקיימו הדרכות סביב המוצר סבלו ממחאות - וזה הגיע לכך שהיום קיבלתי מייל ממפיץ שלנו במדינה חשובה באירופה שמבקש מאתנו לא לשלוח חומרים מישראל לתערוכה גדולה שתהיה שם".
"אז מה", שאלתי - כולם אנטישמיים?"
"ממש לא. מדובר באנשים שהתקשרו אלינו אחרי 7 באוקטובר כדי לשאול אם אנחנו בסדר, אם צריך משהו. בתערוכות הראשונות אחרי שפרצה המלחמה עוד ניגשו אלינו, גם אם בלחש ואיחלו לנו הצלחה במאבק, אז אני לא יכול להאשים אותם - בסופו של דבר יש להם עסק לנהל ואם הם עלולים להיות מוחרמים בגלל שבחרו לשים מוצר ישראלי בחזית, אני מוכרח להבין שיש להם מחויבויות שגוברות על הנאמנות כלפינו".
הבטחתי לו שלא אחשוף את זהותו, אבל אני מכיר את העסק: מדובר במותג ישראלי שעשה במהירות מרשימה את הדרך מלהיות שום דבר להיות שם דבר ונמכר בעשרות מדינות סביב לעולם. "הפכנו למצורעים" הוא מסכם.
צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הקשר הישיר בין הסיפור הזה, שבניואנסים כאלה ואחרים הוא הסיפור של לא מעט יצרני סחורות ושירותים מישראל, לבין הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סך יצוא השירותים מישראל ירד ב-9.3% בחודש מאי 2025, זאת לאחר ירידה מתונה הרבה יותר של 1.4% בחודש אפריל 2025.
יצוא ההייטק מישראל ירד באותה התקופה בשיעור דומה - 9.2%, לאחר ירידה זהה באפריל. נזכיר כי מדובר בחודש מאי 2025, לפני כחודשיים, כלומר - לפני מה שמכונה בתקשורת הישראלית "קמפיין ההרעבה". יש להניח שהגרוע יותר עוד לפנינו.
מיד ננסה לברר עוד משהו על משמעות הנתונים, אבל קודם כל על החדשה הטובה של השבוע, רכישת "סייברארק" הישראלית על ידי "פאלו-אלטו" בתמורה ל-25 מיליארד דולר, סכום מפלצתי, ממש כך.
מי שמבקש לראות בכך גורם מאזן לסנטימנט השלישי שהוצג בפסקאות הקודמות, עושה לעצמו (ולנו) הנחה גדולה. סייברארק הוכיחה שכאשר מפתחים כאן מוצר שאין לו תחליף ושדרוש לאחת מענקיות הטכנולוגיה כדי להשלים את סל מוצריה, הלאום אינו מהווה חסם בפני רכישה.
מתי הוא כן יהווה בעיה? כאשר, אולי בעוד כמה חודשים, אולי בעוד שנים, תצטרך החברה הרוכשת בארצות הברית להחליט איפה היא משאירה את הפיתוח. או אז אפשר שהיא תנסה להתנער מהתדמית הישראלית ולהעביר את העבודה (ואולי גם את העובדים) למקום שיגרום לה קצת פחות בעיות.
ואלה עוד צרות של עשירים, תרתי משמע, כי רוב היצואנים האחרים של סחורות ושירותים מישראל לא מתקיימים בחלל ריק שבו יש להם מוצר ייחודי ומקורי, אלא פועלים בסביבה של תחרות - למה שמישהו יעדיף מוצר שכתוב עליו "מייד אין יזראל"?
שונאי ישראל?
בשנים האחרונות בזכות תעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל, השתנה מאוד הרכב הייצוא שלנו. השירותים (ובכלל זה תעשיית ההייטק) עקפו את ייצוא הסחורות והפכו למרכז הרווח הגדול ביותר של המשק הישראלי. אם לא די בכך, הרי שגם בעידן שבו שטפה את הכלכלה העולמית, כצונאמי, תכנית המכסים של טראמפ, מצאו את עצמן חברות ההייטק מישראל על הצד המרוח של הפרוסה - כי המכסים הוטלו בעיקר על סחורות ולא על שירותים.
העובדה הזאת סייעה למשק הישראלי להציג נתונים מצוינים. מי שהתריעו שלא לעולם חוסן, הוצגו כרואי שחורות שיחפשו כל נתון גרוע כדי להכפיש ממשלת ימין על מלא... עד כדי כך עוותה המציאות, עד שכלכלני חברות דירוג האשראי, רובם אנשי מקצוע נעדרי הזדהות פוליטית, שבחרו לא להעלות את דירוג האשראי שלנו, הוצגו כשונאי ישראל.
אז עכשיו התברר שהזאב שמפניו הזהירו, כבר מתקרב בצעדי ענק. גם כאן צריך לחלק את הסכנה לשניים: הטווח המיידי והטווח הרחוק יותר.
נתחיל דווקא עם הרחוק יותר, כמו החששות שהביע ניר צוק, מייסד "פאלו אלטו נטוורקס", שנוגעות לבריחת מוחות מישראל ולהזנחת התחום על ידי הממשלה. נדמה שאין כאן יותר מדי מה לפרש: הממשלה בחרה, משיקולים פוליטיים, בישיבת פוניבז על פני מכון וייצמן ובחינוך החרדי על פני הוראת המדעים.
הוסיפו לזה חרם אקדמי "אפור" (שמשחיר מיום ליום) ודוחק חוקרים מאוניברסיטאות, מהטכניון וממרכזים רפואיים החוצה מפרויקטים, מחקרים וניסויים - והכתובת על הקיר רק זועקת יותר ויותר.
הצנחה של ישראלים
גם עתודות המדעים בישראל הולכות ונשחקות. זוכרים את "תן חמש" של נפתלי בנט בימיו כשר אוצר? תפקידה של התכנית ההיא היה ליצור את דור ההמשך לזה שצמח כאן בשילוב הנפלא שבין יחידות טכנולוגיות של צה"ל עם העלייה המאסיבית (לפני 30-35 שנה) ממדינות בריה"מ. לא מעט נערים שבתקופת בנט במשרד החינוך (2015-2019) למדו מתמטיקה ברמה של חמש יחידות, השתלבו ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. חלקם היום הם יזמים צעירים שעוד יכניסו למדינת ישראל ממון רב. מה הלאה? לא ברור.
לפני כמה ימים נתקלתי בטיסת אל על במכר ותיק. הבן שלו מתחרה בספורט אולימפי שכמעט לא קיים בישראל - ונחשב להבטחה גדולה. כיוון שכך העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לאירופה, כדי שהנער יוכל להתאמן והתחרות בסביבה מתאימה יותר.
האם קרב היום שבו גם מצטיינים במדעים ולא רק בספורט יצטרכו להגר מישראל כבר בגיל הנוער, כדי להמשיך ולפתח את כישרונם? נשמע אפוקליפטי? ובכן - יש עוד כמה דברים שהיו בבחינת לא יעלה על הדעת - וקרמו עור וגידים לעינינו המשתאות...
הסכנה לטווח הקצר היא מטבעה ברורה ומיידית: ישראל אולי תוכל לפתור את בעיית הרעב בעזה על ידי הצנחת מזון, תוכל אולי לעכב את הצונאמי המדיני באמצעות מאמץ דיפלומטי, אבל את הסנטימנט השלישי יהיה קשה מאוד לתקן באמצעות "הצנחה" של ישראלים סימפטיים אל מוקדי קבלת ההחלטות במערב אירופה וצפון אמריקה.
את התחושות השליליות של מי שרואים על מוצר תווית "מתוצרת ישראל" יהיה קשה לשנות. נזק אדיר שתיקונו (שעדיין לא נראה באופק) יארך שנים מתדפק על דלתות המשק הישראלי. דוח הלמ"ס מאתמול על הירידה החדה בייצוא השירותים מישראל הוא בבחינת פתק בבקבוק שנזרק ללב ים. הסערה עוד לפנינו.