הליך גילוי מרצון שפורסם בשבוע שעבר, מאפשר לנישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים אשר לא עמדו בדרישות הדיווח לרשות המסים להסדיר את חבות המס שלהם ולקבל חסינות מהליכים פליליים, וזאת בכפוף לעמידה בתנאי הנוהל. הנוהל בתוקף עד 31.8.26 בלבד, ולכן מומלץ למהר ולבחון את האפשרות להסדיר את העניינים מול רשות המסים. מי שיבחר להתעלם - עלול לגלות שהמחיר בעתיד יהיה גבוה בהרבה.
כדי לעשות סדר בנושא, עו"ד ורו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עמית פולק מטלון, עונה על השאלות המרכזיות בנוגע לנוהל גילוי מרצון החדש.
על מי חל הנוהל?
ההליך פתוח לכלל הנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם החייבות במס, ללא קשר למקור ההכנסה בין אם בישראל או בחו"ל. חשוב להדגיש כי ההליך אינו מיועד רק לבעלי הון משמעותי או למחזיקי חשבונות בנק בחו"ל,גם נישומים בעלי הכנסות נמוכות יותר זכאים להשתתף בו. כל אדם המחזיק בכספים או הכנסות שלא דווחו כדין לרשויות המס, רשאי להגיש בקשה ולהסדיר את חבות המס שלו במסגרת הליך זה. יחד עם זאת, היקף הנכסים ישפיע על סיווג הטיפול בבקשה במסלול הירוק אם לאו.
מהו המסלול הירוק?
המסלול הירוק הוא מסלול מקוצר בהליך גילוי מרצון, המאפשר לנישומים עם היקף פעילות כלכלית מצומצם להסדיר את חובותיהם מול רשות המסים.
מי זכאי למסלול הירוק?
המסלול מתאים לנישומים העומדים באחד מהקריטריונים הבאים:
בעלי נכסים פיננסיים בחו"ל שערכם הכולל לא עלה על 4 מיליון ₪ בסוף שנת 2014, ושלא בוצעו בהם הפקדות חדשות בתקופה הרלוונטית לגילוי.
בעלי הכנסות משכר דירה (בארץ או בחו"ל) שאינן עולות על 250,000 ₪ לשנה.
בעלי הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף מצטבר שאינו עולה על 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, כאשר ערכם ההוגן אינו עולה על 1.5 מיליון ₪ נכון לסוף שנת 2024.
על אילו מקרים לא חלה החסינות הפלילית?
החסינות הפלילית לא תחול אם לפני מועד הפנייה נערכה חקירה או בדיקה בעניינו של מגיש הבקשה, בן/בת זוגו, חברות שבשליטתו או תיקי שותפים. היא לא תחול גם אם כבר קיים מידע בידי רשות המסים הקשור לבקשה. לכן, יש חשיבות קריטית לפעול, כל עיכוב או דחייה עלולים לעלות ביוקר. הדרך הנכונה היא לפנות מוקדם ככל האפשר לייעוץ מקצועי, לבדוק את המצב לעומק, ולהיערך להגשת בקשה מסודרת בזמן.
האם לרשות המסים יש דרך לדעת על הכנסות מחו"ל שלא דווחו?
בהחלט. רשות המסים משתתפת בהסכמי חילופי מידע בינלאומיים כמו הCRS -של ה-OECD וה־FATCA האמריקאית. במסגרת זו היא מקבלת מידע שוטף על פעילות פיננסית של תושבי ישראל ברחבי העולם.בנוסף, בשנים האחרונות רשות המסים פועלת לאיסוף מידע גם מבורסות קריפטו ברחבי העולם. המשמעות היא שגם הכנסות מנכסים דיגיטליים צפויות להיחשף.
האם אפשר לבצע את ההליך יותר מפעם אחת?
לא, מדובר בהזדמנות חד פעמית, ברגע שהוגשה בקשה להליך גילוי מרצון, לא ניתן להגישה שוב.
אם לא מדווחים עכשיו - האם יהיו נהלים נוספים בעתיד?
התשובה היא שלילית. הנוהל בתוקף אך ורק עד 31.8.26. אחד התנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה בעת אישור פרסום נוהל גילוי מרצון 2025 היה כי זה יהיה הנוהל האחרון מסוגו. מנהל רשות המסים כבר הבהיר כי בכוונתם לעמוד בהנחיה זו. המשמעות היא שלאחר פקיעת תוקפו של הנוהל, צפויה חקיקה חדשה שתגדיר באופן ברור את כללי הדיווח, את שיעורי המס ואת גובה הקנסות שיוטלו על מי שיבקש להסדיר הכנסות שלא דווחו במועד. במצב כזה, לא תוענק עוד חסינות פלילית.
מה קורה לאחר שרשות המסים מאשרת את הבקשה לגילוי מרצון?
ברגע שהבקשה מאושרת, הנישום מקבל חסינות פלילית מלאה בגין ההכנסות שלא דווחו. לאחר מכן, התיק מועבר לטיפול פקיד השומה הרלוונטי, שמנהל עם הנישום (או המייצג מטעמו) דיוני שומה. בסיום הדיונים נחתם הסכם שומה בין הצדדים, ובמסגרתו נקבעת חבות המס הסופית שעל הנישום לשלם.
האם יש להיעזר במייצג לצורך הגשת הבקשה?
מומלץ מאוד להיעזר במייצג מקצועי, כגון עורך דין או רואה חשבון המתמחה במיסוי ובהליכי גילוי מרצון. מייצג מנוסה יוכל לנתח את מצבכם האישי, להכין עבורכם את התחשיבים הנדרשים, לאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולנסח את הבקשה באופן מדויק, כך שתעמוד בכל דרישות רשות המסים ותמזער את החשיפה לסיכונים. בנוסף, מייצג בעל ניסיון ידע לנהל משא ומתן מול הרשויות, להציג את עמדתכם בצורה מיטבית וללוות אתכם לכל אורך ההליך: מהגשת הבקשה ועד לסיום הטיפול. ליווי מקצועי עשוי להגדיל משמעותית את הסיכוי לקבלת חסינות פלילית ולהפחית טעויות שעלולות לעלות ביוקר.