שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות משמעותית. בין עליות וירידות, נוצר צורך טבעי ב"מזומן דיגיטלי" שמאפשר להחזיק ערך יציב, לבצע העברות ותשלומים מהירים ברחבי העולם, לסחור, להשקיע, ולהתנייד באופן נוח בתוך כלכלת הקריפטו, מבלי צורך "לצאת".
כאן, נכנסים לתמונה, המטבעות היציבים.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
בשנים האחרונות שוק המטבעות היציבים עובר צמיחה מהירה ומרשימה, על פי דוחות של CertiK ונתונים מאת DefiLlama, בתחילת 2025 המספר הכולל של מטבעות יציבים במחזור גדל מכ־204 מיליארד דולר לכ־252 מיליארד דולר בחצי השנה הראשונה.
חברות מוכרות כמו פייפאל כבר הנפיקו מטבעות יציבים משלהן, והממשל האמריקאי בהובלת טראמפ, ושר האוצר סקוט בסנט, דוחפים לאימוצם באופן שקוף, ברור ומובהק, במיוחד לאור הרגולציה החדשה (חוק GENIUS) שנועד לעשות סדר, ולהכליל את המטבעות היציבים כחלק בלתי נפרדת מההגמוניה הכלכלית האמריקאית הגלובלית.
אז, מה הם מטבעות יציבים?
מטבעות יציבים הם טוקנים שמטרתם לעקוב אחרי ערך של מטבע ממשלתי מוכר (לרוב דולר או יורו) או נכס אחר, תוך שמירה ככל הניתן על שער יציב. מטבעות יציבים הם לא כסף ממשלתי ולא רשמי, אך הם שימושיים מאוד, ובשנים האחרונות ההכרה והמיצוב שלהם עלה שלב, במיוחד בארה"ב.
על מנת להבין בפשטות, דמיינו מעין ייצוג דיגיטלי של מטבעות אותם אנחנו מכירים, שחיים על הרשתות והתשתיות של עולם הקריפטו. תחשבו עליהם כמו "שטר דיגיטלי" בעולם הבלוקצ'יין - אפשר לשלוח ולקבל במהירות, לשמור בארנק דיגיטלי, ולעשות בהם שימוש באפליקציות קריפטו שונות.
למה בכלל צריך אותם?
משקיעים וסוחרים שמחזיקים מטבעות דיגיטליים תנודתיים, רוצים "לנשום" בתקופות סוערות ולשמור את כספם במטבעות כמו דולר או יורו, ללא ביצוע העברת כספים דרך בנקים, וללא המתנה. מטבעות יציבים, עונים על הצורך הזה, במיוחד כי הם "יושבים" לצד שאר המטבעות הדיגיטליים, נסחרים בבורסות, וחווים אימוץ וביקוש משמעותיים.
שימוש נוסף הוא תשלומים והעברות בינלאומיות, שליחה מהירה, 24/7, זול יותר מהמערכת הבנקאית המסורתית.
למשתמשים יותר מתקדמים ומנוסים, ישנה גמישות נוספת - הלוואות, המרות, ניהול נזילות ותשואות מפקדונות, תוך שמירת חשיפה ל"דולר דיגיטלי".
וכמובן, שימוש שפחות רלוונטי לישראלים, אך רלוונטי למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם - חשיפה לדולר/יורו מבלי חובת פתיחת חשבון בנק.
איך מטבעות יציבים שומרים על יציבות? שני מודלים מרכזיים
המודל הראשון, והנפוץ ביותר, הם מטבעות יציבים מגובי מזומן/נכסים מסורתיים (Fiat-backed):
מנפיק המטבע, בין אם זו חברה פרטית, ציבורית, או יישות אחרת, מחזיק רזרבות של מזומן/פיקדונות/אג"ח ממשלתיות קצרות טווח כנגד כל טוקן דיגיטלי. בעת הנפקה/פדיון, הכמות מסתנכרנת לשמירה על יחס 1:1 (לרוב ברמת לקוחות מוסדיים).
הסוג השני, המורכב והפחות נפוץ - מטבעות יציבים אלגוריתמיים: למטבעות אלו מנגנונים שמנסים לייצב את המחיר באמצעות שינוי היצע/ביקוש, חוזים עתידיים, וכלים פיננסים מורכבים, ללא גיבוי של דולר או אג"ח מאחוריהם. מודל זה נחשב למסוכן יותר, אך למרות קריסות גדולות בעבר (למשל UST ב-2022). כיום ישנם לא מעט מטבעות יציבים אלגוריתמיים המצליחים לשמור על יציבות ולגדול התמדה.
הסטייבלקוינס המובילים
המטבע היציב הגדול ביותר בשוק הקריפטו, ואחד המטבעות הגדולים והנזילים ביותר, הוא מטבע USDT, המונפק על ידי חברה בשם Tether.
מטבע USDT, נפוץ ושמיש על בסיסן של רשתות רבות (Ethereum, Tron ועוד) ומקובל בכל בורסת קריפטו שמכבדת את עצמה.
המטבע השני, הוא USDC, שגם הוא צמוד לדולר, ושם דגש על שקיפות, שיתופי פעולה מוסדיים ועמידה בתקני הציות אמריקאיים. גם הוא זמין במגוון רשתות (Ethereum, Solana, Base ועוד).
החברה העומדת מאחורי המטבע נקראת Circle internet group, ולאחרונה ביצעה הנפקה לציבור.
שתי החברות, מנפיקות גם יורו דיגיטלי, אך בנפח קטן משמעותית מהדולר (EURC, EURT).
מה חשוב לדעת לפני שמשתמשים במטבע יציב? צ'ק-ליסט מעשי
מי המנפיק?
חברה פרטית אמריקאית/בינלאומית? פרויקט DeFi קהילתי? בדקו רקע, מוניטין ומדיניות ציות.
שקיפות רזרבות
האם מתפרסמים דוחות סדירים? האם יש ביקורת/אישור צד שלישי? אילו נכסים מרכיבים את הרזרבה (מזומן, אג"ח קצרות)?
נזילות ורשתות
באילו בורסות/ארנקים תומכים? באילו רשתות בלוקצ'יין המטבע זמין (Ethereum, Tron, Solana, Base, Polygon וכו') ומה עמלות שם?
פדיון (Redemption)
מי יכול לפדות את המטבע? (לרוב מוסדיים/לקוחות גדולים), מה המינימום, ומה זמני הטיפול?
סמכויות הקפאה/רשימות שחורות
לרוב המטבעות המנוהלים תאגידית יש יכולת להקפיא ארנקים מסיבות ציות. האם זה מתאים לצרכים שלכם?
ממשל וביזור
האם ההחלטות מתקבלות על-ידי חברה או קהילה מבוזרת? האם יש נקודות כשל ריכוזיות מהותיות שיש לקחת בחשבון?
איך משתמשים בפועל במטבעות יציבים?
ניתן לרכוש מטבעות יציבים בבורסות קריפטו בינלאומיות או בפלטפורמות מקומיות הדומות לברוקרים התהליך מתרחש בדומה לרכישת ביטקוין, אתריום, ומטבעות אחרים. ניתן לרכוש בדרכים המוכרות (העברה בנקאית, כרטיס).
כאשר רוצים להעביר ממקום למקום מטבעות יציבים, יש לציית לחוקי הרשת עליה אותם מטבעות מועברים, ולהחזיק את המטבע הנחוץ, על מנת לשלם את עמלות העברה, לצורל הדוגמא, ETH ישמש לתשלום עמלות העברה של מטבעות יציבים על הרשת שלו, כך גם BNB, TRX, ועוד.
יש לזכור שמטבע יציב הוא טוקן דיגיטלי, שנע על רשתות מסוימות, והוא בפני עצמו אינו מטבע בעל רשת בלוקצ'יין עצמאית, דבר המאפשר גמישות, אך גם מצריך ידע בסיסי.
סיכונים שחשוב להכיר בהחזקת מטבעות יציבים
איבוד הצמדה - אירועים קיצוניים, פאניקה או כשל מנגנון עלולים להרחיק את המחיר מהצמדה של 1:1, שוק הקריפטו חווה אירועים מסוג זה בעבר, ומאז, המטבעות המובילים הצליחו לשמור על יציבות, וחשוב מכך - על האמון.
סיכון מנפיק/רזרבות - שקיפות חלקית, נכסי רזרבה מסוכנים או מגבלות רגולטוריות יכולים להשפיע על המטבע היציב
חוסר ידע - ללא ידע מספק והבנה בסיסית של המטבעות היציבים, המשתמש עלול לבצע טעויות, ולכן, דרושה הבנה וניסיון מסוים על מנת להציע העברות במטבעות יציבים בביטחון. בנוסף לאלו, מצטרפים סיכונים כמו סיכון טכנולוגי, באגים בחוזים חכמים, פריצות, הונאות ופישינג: קישורים מזויפים, חוזים מתחזים וכתובות שגויות - תמיד בדקו את כתובת החוזה הרשמית, השתמשו באימות דו-שלבי והימנעו מהבטחות "תשואה מובטחת".
היבטי רגולציה ומיסוי (בקצרה) - ההסדרה בתחום מתפתחת בעולם ובישראל. מבחינת מס, אירועי המרה/רווח עשויים ליצור חבות מס, תלוי נסיבות. שמרו רישום עסקאות וקבלו ייעוץ מאיש מקצוע (רו"ח/יועץ מס). בנוסף, ודאו שאתם עומדים בתנאי שימוש, חוקים ודרישות זיהוי (KYC) של הפלטפורמות בהן רכשתם /מכרתם מטבעות יציבים.
סיכום
מטבעות יציבים הפכו לכלי עבודה בסיסי בעולם הקריפטו - ומהווים גשר נוח בין כספי פיאט (ממשלתיים המוכרים לנו) למרחב הדיגיטלי, מסייעים בהעברות ותשלומים, ומאפשרים להקטין תנודתיות כשצריך.
עם זאת, יציבותם אינה מובטחת, והיא תלויה במנפיק, במודל הגיבוי, בנזילות וברגולציה. למשתמש הישראלי, הם יכולים לשמש אלטרנטיבה זריזה לניהול חשיפת דולר/יורו ולעבודה עם אפליקציות בלוקצ'יין, כל עוד פועלים בזהירות, מבינים את הסיכונים ובוחרים נכון.