המהלך הדרמטי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטלטל את אחת מתעשיות הדגל של הודו: הצו החדש, המחייב תשלום של 100 אלף דולר על כל בקשה חדשה לוויזת H-1B - רישיון הכניסה של אלפי מהנדסים הודים לשוק העבודה האמריקאי - גרם לצניחה חדה במניות הענקיות TCS ו־Infosys של יותר מ-3%, והצית סערה ציבורית בהודו. ההחלטה של טראמפ צפויה לשנות מן היסוד את מודל מיקור החוץ שעליו נשענו חברות הטכנולוגיה ההודיות במשך שלושה עשורים.
המהלך, שמגיע על רקע טענות לניצול לרעה של התוכנית, מאלץ את ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי להתמודד שוב עם השלכות מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ. חברות כמו TCS, Wipro ו־Infosys נחשבות לסמל ההצלחה ההודית מאז שנות ה־90, כשהחלו להציב עשרות אלפי מהנדסים בפרויקטים של חברות אמריקאיות גדולות. כעת הן מתמודדות עם פגיעה קשה דווקא בתקופה של קיצוצים והאטה עולמית.
בהודו הגדירו בכירים בתעשייה את הצעד כ"מלחמת טריטוריה גיאופוליטית". לדבריהם, בטווח הקצר צפוי זעזוע, אך בטווח הארוך החברות כבר נערכות לשינוי במודל העסקי. במקביל, ברשתות החברתיות בהודו התעוררה סערה - מתגובות נזעמות ועד חשש למשפחות שתלויות בהכנסות של עובדים המועסקים בארה"ב.
ויזת H-1B היא כלי מרכזי לחברות טכנולוגיה, פיננסים וייעוץ בארה"ב, ומאפשרת להביא עובדים מיומנים מחו"ל. בשנת 2025 הוגשו מעל 470 אלף בקשות, כאשר מרבית המועסקים באמצעות הוויזה הם ממוצא הודי - 72.3% בשנה האחרונה.
הצו, שנכנס לתוקף ביום ראשון, כבר מעורר ביקורת משפטית וצפוי לעמוד בפני תביעות. החברות הגדולות בארה"ב - בהן מיקרוסופט, אמזון ואלפבית - הזהירו את עובדיהן מפני נסיעות לחו"ל בשל חוסר בהירות סביב הכללים החדשים. מומחים מזהירים כי המהלך יפגע גם באינטרסים אמריקאיים, יקשה על החברות בגיוס עובדים, ויעודד אותן להרחיב מרכזי פיתוח בהודו במקום בארה"ב.
חברות ה־IT ההודיות כבר החלו לצמצם תלות בוויזות H-1B מאז כהונתו הראשונה של טראמפ, בין היתר באמצעות גיוס מקומי בארה"ב והקמת מרכזי שירות במדינות שונות. עם זאת, הוויזה נותרה קריטית לשימור קשרי לקוחות ולפרויקטים רגישים. העלויות החדשות צפויות לצמצם עוד יותר את מספר המהנדסים שיוצבו בארה"ב.
כעת, התעשייה כולה ממתינה לראות אם בית המשפט יבטל את המהלך - או שמדובר בשינוי עומק שיכפה על החברות ההודיות להמציא מחדש את מודל הפעילות שלהן.