שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם בימים אלה את אחת הרפורמות הצרכניות הדרמטיות בישראל: הכפלת תקרת הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ־75 דולר ל־150 דולר, ובחלק מהמסמכים אף מדובר על 200 דולר. הצו כבר בשלב קבלת הערות הציבור, אך לפי כל ההצהרות - החתימה צפויה בתוך ימים. בעוד שהמהלך מוצג כהוזלה מיידית לצרכן במאבק ביוקר המחיה, בפועל הוא משנה את מבנה הצריכה בישראל ועלול לערער את המסחר המקומי.
לכאורה מדובר בבשורה שמקררת מעט את רתיחת המחירים. בפועל, מחקרים בשוק הקמעונאות מצביעים על דפוס קבוע: הוזלה קצרה בטווח המיידי, פגיעה בעסקים מקומיים בהמשך - ולבסוף עליות מחירים עתידיות כאשר התחרות המקומית קורסת.
הפטור כיום והיעד החדש
המודל הקיים מוכר לכל ישראלי שמזמין מחו"ל: עד 75 דולר אין מע"מ; מעליו - תשלום מלא של 18% ולעיתים מסים נוספים. המדינה כבר מפסידה מהפטור בין 800 מיליון ל־1.1 מיליארד שקל בשנה - סבסוד עקיף לקניות אונליין על חשבון תקציב המדינה.
הרפורמה מכפילה את התקרה ל־150 דולר, ובתרחיש מסוים ל־200. המשמעות: הזמנת מוצרים יקרים יותר ללא מע"מ, בלי לפצל חבילות ועם חסכון משמעותי באתרי ענק כמו אמזון, עלי אקספרס ושיין. מנגד, הבור התקציבי יעמיק ל־2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה - תוספת של כמיליארד עד מיליארד וחצי שקל שיוחרגו מהכנסות המדינה. באוצר מבינים היטב את המחיר, אך המהלך מתקדם ממניעים פוליטיים וחברתיים עמוקים יותר ממדיניות מס סדורה.
הצרכן מרוויח עכשיו - והפערים במחירים עצומים
אין ויכוח שהציבור נהנה בטווח הקצר: יותר קטגוריות הופכות משתלמות בהזמנה מחו"ל, והפערים לעומת המחירים בישראל מגיעים ל־80%-50%. בין המוצרים הזולים באופן עקבי: ויטמינים ותוספי תזונה, אופנה לא ממותגת, ציוד לבית וחשמל זול, צעצועים, קוסמטיקה בסיסית, אביזרי רכב וטלפונים נלווים.
דוגמאות מהשטח ממחישות את עומק הפערים:
מולטי ויטמין: 129 שקלים בישראל לעומת 34-28 שקל בחו"ל
מצלמת אבטחה: 350-300 שקל בארץ לעומת 90 שקל בחו"ל
צעצועים נבחרים: 100-80 שקל בארץ לעומת 20 שקל בחו"ל
חולצת בסיס: 90-40 שקל בארץ לעומת 10-8 שקל בעלי אקספרס
כשפערים כאלה פוגשים פטור ממע"מ עד 150 דולר - ברור היכן הציבור יקנה.
העסקים נערכים למאבק הישרדות
מאחורי ההטבה לצרכן מסתתרת פגיעה קשה במסחר המקומי: עסקים בישראל משלמים מע"מ, שכירות, רגולציה, כוח אדם ואחריות - בעוד שאתרי ענק מחו"ל אינם נושאים בעלויות מקומיות. תחומים כמו אופנה עממית, מתנות וציוד לבית, חנויות ויטמינים וקוסמטיקה, צעצועים וציוד טכנולוגי - כולם עלולים לראות ירידה חדה בביקוש.
תחפושות פורים הן ההוכחה החיה: בתוך שנים ספורות המכירות המקומיות קרסו, מלאים הפכו להפסד וההורים עברו להזמין מחו"ל מראש. הרפורמה צפויה לשכפל את התהליך כמעט בכל קטגוריה.
מי ישלם על ההטבה?
הוויתור על 2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מגיע בניגוד לעמדת רשות המסים והדרג המקצועי, המזהירים מפני פגיעה במיסוי האפקטיבי ובתחרות הוגנת. בזמן שבעולם מבטלים פטורים ומחילים מס אחיד גם על יבוא אישי, ישראל הולכת בכיוון הפוך - ומעמיקה את האפליה בין מסחר מקומי לבין קניות באינטרנט מחו"ל.
התוצאה: עסקים קטנים ובינוניים בפריפריה ובשכונות יאבדו הכנסות, מרכזים מסחריים יתרוקנו, והפגיעה המרחבית תחלחל לתעסוקה ולכלכלת הערים. כאשר המתחרים המקומיים ייעלמו, תישאר תלות מוחלטת ברשתות גלובליות - מה שיוביל לעליות מחירים ללא בלמים, כפי שקרה בקנדה, אוסטרליה ומדינות אירופה קטנות.
בכך, מהלך שמוצג כפתרון ליוקר המחיה עלול להתברר כמלכודת שתעלה למשק מיליארדים - ולכל אזרח מאות שקלים בכל סל קניות.