נספר לכם, הקוראים הנאמנים, רז שלא יסופר בחוצות ירושלים וסוד הנדחק לשוליים בעיר ללא הפסקה של קינה ונהי. התוצר של ישראל יעלה בשנה הבאה בשיעור אדיר של 4.9% לאחר 3.3% בשנה היוצאת, ובשנה שלאחר מכן, 2027, תישאר צמיחה אדירה של 4.6% - כך קובע ארגון ה-OECD בדוח מתחילת החודש.
בכדי שתוכלו לקבל פרופורציה, נציין כי הצמיחה בשנת 2026 תהיה בישראל המרבית ביותר בקרב מדינות ה-OECD, כך גם בשנת 2027, שבה אף מדינה לא תקרב בביצועיה לצמיחה הצפויה של המשק הישראלי. הצמיחה השנה של מדינות ה-OECD עומדת על 1.7%, בשנה הבאה צפויה להיות 1.7% ובשנת 2027 1.8% בלבד. הצמיחה העולמית השנה 3.2%, בשנה הבאה 2.9% ובשנת 2027 3.1%. עפ"י קרן המטבע הבינלאומית, התוצר לנפש בשנת 2025 בישראל 60,010 דולר, בעוד התוצר לנפש בגוש היורו 50,510 דולר, באיחוד האירופי 46,800 דולר ובאירופה כולה 40,060 דולר. בגוש G7, שהם שבע המשקים הגדולים בעולם, התוצר לנפש עומד על 66,090 דולר. כלומר, תוך מספר שנים ישראל מתקרבת לתוצר לנפש של שבע הגדולות בעולם. הצמיחה החזקה בישראל לא באה מרמות נמוכות של מדינות שצומחות בשיעור ניכר מפני שהן מתחילות מלמטה, אלא באה מבסיס מאוד גבוה.
עם סיום המלחמה ההיצע יגדל משמעותית. ההקלה באספקה והגדלת הצריכה הפרטית יובילו את הצמיחה בעוד שהוצאות הבטחון יפחתו יחסית לשנות המלחמה, קובע הדוח. לכן האינפלציה תרד בשנת 2026 ל-2.4%, ואף תצלול ל-2% בשנת 2027, כך עפ"י כלכלני הארגון. ה-OECD אומר בדוח כי חייבים לבצע התאמות תקציביות והפניית תקציבים ציבוריים לכיוון צמצום הגרעון הממשלתי בכדי להבטיח הצמיחה. לא מספיק לכוון תקציב יותר מאוזן. העיקרון שיכול להבטיח צמיחה ארוכת טווח הוא השקעה בחינוך רלוונטי למשק מודרני צומח והשקעה בתשתיות.
בנושא המסוי ממליץ ה-OECD להימנע ככל האפשר ממסים מעוותים. להערכתי הצמיחה יכולה להיות אף חזקה יותר, אם בנק ישראל לא יאחז בקרנות המזבח, סליחה, הריבית. הבנק המרכזי חייב להפחית הריבית לכיוון 3.5%-3.25% בתוך שנה מהיום, לעומת התחזית של מחלקת המחקר של הבנק המרכזי המדברת על 3.75%. היציבות הצפויה באינפלציה יכולה להוביל למדיניות מוניטרית מרחיבה אומר ה-OECD, כלומר המשך הפחתה בריבית.
הפסקת האש חשובה להשלכות חיוביות שכוללות ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל שכבר קורית כעת. השימוש הגואה בכרטיסי אשראי היא אינדיקציה ברורה לפעילות המשקית גואה, אומר הארגון. ואכן, הלמ"ס פרסמה זה עתה על התאוששות חדה בצריכה הפרטית כמשתקף מנתוני חברות כרטיסי האשראי. סך כל הרכישות באמצעות הקניות והרכישות בכרטיסי אשראי עלתה בשיעור שנתי של 12.3% בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר, עפ"י נתוני המגמה של הלמ"ס, לאחר עלייה בשיעור שנתי של 9% בשלושת החודשים קודם לכן, בהתאמה.
נזכיר כי בתוך שלושת החודשים מאי-יולי, הייתה מלחמת "עם כלביא" שכמעט השביתה את המשק. העלייה ברכישת וקניית מוצרים ושרותים הכוללת דלק, חשמל, גז, מחשבים, תוכנה, ציוד ושרותי תחבורה, תקשורת, ספרים, פרסום, שרותי רפואה ותרופות, זינקה בשיעור שנתי של 17.4% לאחר המראה חדה בשיעור שנתי של 13.8%. בקניית מזון הייתה עלייה של 3.6% לאחר עלייה של 6.7%. במוצרי תעשייה, הכוללים הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, כולל בבתי כלבו וכן רהיטים - עלייה של 10% לאחר עלייה של 11.6%. בקניית שירותים, כגון ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי ושרותי עירייה וממשלה - עלייה בשיעור של 3% לאחר ירידה של 1.1%, בהתאמה.
ה-OECD מציין כי עוד טרם הפסקת האש מול איראן נרשמה עלייה בישראל של 21% בצפי לשיפור במצב הכלכלי. שיעור האבטלה נמוך, רק 2.9% השנה ואף ירד ל-2.8% בשנים 2026-2027. השיפור במצבה הגיאופוליטי של ישראל, עם הפסקת האש בתוקף, יאפשר הכנסת עובדים זרים לישראל בכדי להתגבר על המחסור, אומר הארגון שאינו חוסך שבטו מהממשלה: ה-OECD קובע כי צריך להפחית התמיכה בתלמידי ישיבות ולהעדיף הוצאות ממשלה לכיוון בניית תשתיות וכן חינוך, השקעות תקציביות נושאי פירות למשק.
עפ"י ה-OECD, הצריכה הפרטית, שהיא מנוע העלייה בתוצר, תצמח בשנת 2026 ב-6.6% ועוד 5.3% בשנת 2027 לאחר עלייה של 3.4% בשנת 2025. ההשקעות בנכסים קבועים המזנקים השנה ב-10.1% יעלו בשנת 2026 ב-8.3% ובשנת 2027 בעוד 6%. היצוא של סחורות ושרותים יתאושש, מירידה של 4.9% בשנת 2024 מיד לאחר תחילת המלחמה, עלייה של 5.1% השנה, היצוא של סחורות ושרותים יגביר עוצמתו בשנת 2026 לעלייה של 7.7% ובשנת 2027 עלייה בעוד 6.1%. היצוא נטו, שהוא בניכוי היבוא, ירד השנה ב-1%, אך יעלה בשנה הבאה ב-0.5% ובאותו שיעור בשנת 2027. המצב הגיאופוליטי המשתפר של ישראל יאפשר להגביר היצוא, אומר, קובע ה-OECD.
ויכוח אדיר היה בישיבת הממשלה בכדי למנוע עלייה בגרעון הממשלתי. האוצר עוד חלם על גרעון של 3.6%, לבסוף הוחלט להעלות תקציב הבטחון ל-112 מיליארד שקל, מה שהעמיד את התקציב הכולל על 662 מיליארד שקל. תקציב הבטחון יגיע למעמסה של 4.5%-5% מהתוצר בשנה הבאה, מעין פשרה בין הצעת האוצר ל-93 מיליארד שקל לעומת דרישת מערכת הבטחון לתקציב של 144 מיליארד, מה שהעלה תחזית הגרעון התקציבי ל-3.9%.
אציין כי תקציב בטחון גדול לאורך שנים מהווה עול ונטל ואינו מאפשר צמיחה חזקה בהמשך, ומכאן הפשרה שהייתה הכרחית בין הצרכים הבטחוניים המיידיים ובין צורכי הצמיחה במשך השנים הבאות. ה-OECD העריך, עוד טרם החלטת הממשלה בנושא התקציב, כי הגרעון התקציבי יגיע בשנה הבאה ל-4.1% ובשנת 2027 ל-2.7%. ישראל עברה מעודף תקציבי של 0.3% בשנת 2022 לגרעון תקציבי של 8.1% בשנת 2024 בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. בשנת 2024 הייתה הפתעה בעלייה בהכנסות המדינה והגרעון התקציבי ירד ל-5.4%, אומר הארגון.
הבה נבחן הצעות ה-OECD לעומת החלטות הממשלה. בכדי לממון התקציב ארגון ה-OECD מציע לבטל פטורים ממע"מ, שהרי הארגון נגד מע"מ דיפרנציאלי. לא בוצע. הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת לא בוטל ללא סיבה מתקבלת על הדעת, והוא יכול להכניס 2.5 מיליארד שקל בשנה. כמו כן, ירקות ופירות ימשיכו להיות עם מע"מ 0%, הפסד הכנסות של אולי 2 מיליארד שקל לקופת המדינה, והוא אף לא נכנס לכיסי החקלאים אלא לקמעונאים, ה"סופרים" בשפת העם. הארגון מציע להטיל מס זיהום אוויר, לא הוחלט. ה-OECD מציע להטיל מס נסועה, לא הוחלט.
כמו כן ממליץ הארגון על מסוי משקאות ממותקים. המס הוטל בשנת 2022, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביטל אותו בשנת 2023. עוד מציע הארגון מיסוי בגין זיהום על אריזות מזהמות מפלסטיק חד פעמיות, לא הוחלט. עוד נציין כי ראש הממשלה המכהן בפועל כשר הפנים מאשר העלאות ארנונה מוגזמות במספר רשויות. בכלל, השיטה של העלאות ארנונה לפי נוסחה, גרועה. מרבית המשק נפטר ממנה לפני עשרות שנים עם ביטול ההצמדה, היא שיטת "הקוסט פלוס". עדיף היה להחליט לפטר חמישית מכח העבודה ברשויות המקומיות בכדי להתייעל מאשר לעבוד בשיטה הישנה של העלאת נטל הארנונה.
הצעה מצוינת שכבר דנתי בה בחיוב באה הפעם מצד ה-OECD: מס רכוש על קרקעות לא חקלאיות. כן הוחלט להטיל מס רכוש בשיעור שנתי של 1.5%, שתכניס 8 מיליארד שקל בשנה על קרקע שאינן חקלאיות. עוד הוחלט בצדק להטיל מס על הבנקים לאורך שנים בגלל הרווח העודף שלהם. צעד חיובי נוסף הוא ההחלטה של הממשלה לרווח מדרגות מס הכנסה בשכר ברמות הביניים עד 19,000 שקל, מה שיוסיף נטו בין 425-600 שקל לחודש. הצעה מצוינת נוספת היא הפטור ממע"מ עד 150 דולר לחבילה מחו"ל, הדורשת רק את חתימת שר האוצר. לא הסוחרים ייפגעו מהצו, אלא היבואנים תאווי הבצע שגזלו הישראלים בשנות המלחמה. הוחלט על רפורמה בשוק החלב, מה שיביא לתחרות מחו"ל וסגירת רפתות, אף שאין לישראל מקורות יבוא קרובים מסביב לישראל, כפי שקיים בין מדינות אירופה. טורקיה, שהייתה מקור חשוב, נסגרה בשל עויינות ממשלתה. מלחמת עזה הוכיחה כי ישראל חשופה לקשיי יבוא של תוצרת חקלאית טרייה בזמן מלחמה. עוד הוחלט על הפרטת רכבת ישראל בנוסח מרוכך.
ההערכה של ה-OECD כי החוב לתוצר שהיה בשנת 2023 61.6%, עלה בעקבות המלחמה בשנת 2024 ל-66.1% וגבר השנה ל-68.3%, ירד עקב הצמיחה בשנת 2026 ל-67.9% ובשנת 2027 ל-66.3%. עדיין אלה שעורי חוב תוצר נמוכים, שכן בגוש היורו היחס היום 88%. עפ"י הארגון שמושבו בפריז, העודף בחשבון השוטף - הקטר מאחורי ייסוף השקל - שהיה בשנת 2023 3.2% וירד אשתקד ל-2.8% והשנה 2%, יישאר 2% בשנה הבאה ויעלה ל-2.3% בשנת 2027. המשמעות - חוזקו של השקל במקומו.
לישראל יתרון בכך שבניגוד למדינות אחרות, המכס על כניסת סחורות לארה"ב בממוצע משוקלל רק 10.2%, הרבה פחות מאשר מרבית המדינות. עפ"י נתונים ישראליים, רק 7.5% מהסחורות המיוצאות לארה"ב נפגעו מהמכס החדש של הנשיא טראמפ. הארגון מזכיר כי החוסן של ישראל הוא יצוא השרותים, בעיקר שרותי הייטק, עליו אין מכס כלל וכלל.
אציין כי יצוא השרותים של ישראל מהווה בין 55%-60% מכלל היצוא הישראלי, זו חוזקה של ישראל. ה-OECD מציין חוזקה של ישראל בתחום מלחמת והגנת הסייבר. הארגון מציין את הדומיננטיות של ישראל במו"פ בתחום ההייטק ובתחום תעשיית המידע, התקשורת והמחשבים. העלייה במתח העולמי והמלחמות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה מגבירות את היצוא הבטחוני הישראלי. מול נתונים חיוביים אלה ה-OECD ממליץ להפחית בירוקרטיה וחסמים, כולל חסמי יבוא. בכלל, מומלץ להקל כניסת עסקים ויזמים לכל תחום. כמובן שמומלץ להפחית כל הבירוקרטיה והרגולציה המיותרת בתחום הבנייה. הממשלה אכן אישרה כמו בשנים קודמות קיצור תהליכים תכנוניים.
הצעת התקציב והחוקים הנלווים אליה, הם בחוק ההסדרים עוד תעבור שינוים, אך הבסיס של הצעת הממשלה סביר עד טוב על רקע צורכי הבטחון והמשק. בכדי לבסס המשק הישראלי צריכים כולם ליטול חלק ולתת שכם, מלימודים רלוונטיים, כולל לימודי ליבה, דרך התגייסות לצבא של כולם, כולל חרדים, ביטול עיוותים בתחום המס כמצוין והעמקת גביית מסים גם עפ"י החוק הקיים. הנה לפניכם בינה מלאכותית שתוכל לעזור לגבות מסי אמת גם בשנת בחירות. כך נגיע בתוך שנים מספר לצמרת התוצר לנפש בעולם, זה אפשרי, חלום בר השגה.
בשבוע הבא נחגוג ניצחון צבאי של החשמונאים נגד האימפריה היוונית בראשותו של אנטיוכוס אפפינס באמצע המאה השנייה לפני הספירה, גבורת המכבים מול האויב הסלאוקי והמתייוונים. כך עשינו במלחמת השחרור, היא מלחמת העצמאות בה היו בישראל רק 800,000 יהודים. נוכל לעשות זאת פעם נוספת. רק משק חזק מאוד יכול להחזיק צבא חזק שעיניו פקוחות מסביב לשעות כולל שבתות וחגים, בכדי שלא יטבחו בנו עוד. חג אורים שמח.