"השוק מתגמל אפליקציות, לא את מי שמחנך את הילד"

הנתון היבש שפרסם אתמול (ראשון) הביטוח הלאומי עשוי להטעות: השכר הממוצע בישראל חצה את רף ה-15 אלף שקל. אלא שצלילה לעומק הנתונים חושפת תהום פעורה בין קבוצה קטנה וחזקה לבין רוב השכירים במשק, שחציים בכלל משתכרים פחות מ-10,586 שקל בחודש.

בשיחה עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ברדיו 103fm, הסביר פרופ' מומי דהן, חבר סגל בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, כי הדוח מצייר תמונה של מדינה מפוצלת. "הדוח מראה לנו שיש שלוש מדינות - תל אביב, ירושלים ויישובים ערביים", אמר דהן, "אלו שלוש כלכלות נפרדות שמתפתחות אחרת לגמרי".

אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לפערי השכר הבלתי נתפסים בין גברים לנשים, שהגיעו לשיא של 54.5% (18,441 שקל לגברים לעומת 11,940 שקל בלבד לנשים). לפי דהן, חלק מהפער נובע מבחירה חברתית מעוותת.

"כשמסתכלים על מספר שעות העבודה, בדרך כלל נשים עובדות פחות שעות מגברים, ולכן השכר שלהן נמוך יותר, ניתן להבין את זה", הסביר פרופ' דהן. "מה שפחות אפשר להבין זה מה אנחנו רוצים לתגמל כחברה? האם אנחנו רוצים לתגמל רופאות ואחיות או אנשים שמייצרים אפליקציות?".

לדבריו, מדובר ב"תקלה ברמה הכלכלית". בעוד שתחומי הבריאות והחינוך הם ממשלתיים ברובם והתגמול בהם נמוך, השוק הפרטי מזניק את עובדי ההייטק. "האם לייצר עוד אפליקציה או לחנך את הילד שלך, מה יותר חשוב? היית אומרת לחנך את הילד, ועדיין השוק מתגמל הרבה יותר את יצרני האפליקציות. מכיוון שיש יותר נשים בחינוך ובריאות, זו החלטה חברתית שלנו את מי אנחנו רוצים לתגמל יותר".

הפערים אינם רק מגדריים או ענפיים, אלא גיאוגרפיים עמוקים. בעוד בערים כמו הרצליה, רעננה ותל אביב השכר הממוצע חוצה את רף ה-22 אלף שקל, בירושלים המצב הפוך. "רואים את זה בשכר הנמוך מאוד בירושלים, כמעט מחצית גובה השכר בתל אביב", ציין דהן.

הסיבה לכך, לפי דהן, נעוצה במבנה הדמוגרפי: "ירושלים מתרחבת מבחינת אוכלוסייה כי האוכלוסייה החרדית גדלה, וזה חלק ממה שמגביל את ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל".

• השכר החציוני: 10,586 שקל בלבד. זהו הסכום שחצי מתושבי המדינה מרוויחים פחות ממנו.
• פער הממוצע: השכר הממוצע גבוה מהחציוני ב-43%, מה שמעיד על כך שהשכר הגבוה מרוכז בידי מיעוט קטן.
• השיאנים: ענפי האנרגיה (חשמל וגז) עם ממוצע של 31,922 שקל.
• בתחתית: ענף האירוח והאוכל עם 6,306 שקל בלבד.

השינוי בשיטת הדיווח של הביטוח הלאומי, שהחל בעקבות משבר הקורונה, מאפשר כיום לראות תמונת אמת המבוססת על דיווחי מעסיקים חודשיים ולא על מדגמים. התמונה הזו, כפי שעולה מהנתונים ומהניתוח של פרופ' דהן, מראה כי בזמן שקבוצה קטנה של "יצרני אפליקציות" מושכת את הממוצע למעלה, רוב הציבור בישראל, ובמיוחד אלו שעוסקים בחינוך ובריאות, נותר הרחק מאחור.