שומע גפני? הילדים שלכם הם באמת סוג ב'. אתם הופכים אותם לכאלה

תנו לי להרגיע את ההורים שיזכו לישון בשלווה גם כשלילדים שלהם ימלאו 18: בסופו של דבר התקציב של יותר ממיליארד שקלים לחינוך החרדי יעבור. איך יודעים? כי חלק ממנו כבר עבר, הלכה למעשה - ואם הממשלה תרצה מאוד, יעברו גם החלקים הנוספים.

האם היא תרצה? ובכן, זה תלוי אם יתעקש נתניהו לשמור על הקואליציה שלו בכל מחיר או האם יחליט להקדים את הבחירות (ממילא נשארו רק כעשרה חודשים).

"יש עתיד" זכתה אמש בהישג חסר תקדים. הישג פוליטי בקרב בינה ובין "ישראל ביתנו" על ניכוס הסנטימנט האנטי-חרדי בציבור המצביעים הפוטנציאלי שלה, אבל גם ברמה העניינית: היא בלמה בגופה ממש, העברת כספים - ועוד סכום אדיר שכזה, מהכיס הציבורי לכיס הסקטוריאלי.

כמובן שכל זה הוא רק על הנייר. למה? כי זה לא שהכסף הושב לחשבונות הבנק שלנו, אלא הוא נשאר בידי הממשלה, שתנתב אותו לפי רצונה.

במילים אחרות: מה שלא הלך לגפני, גולדקנופף ודרעי ילך לסטרוק, מה שלא ילך לסטרוק ילך לאבי מעוז, מה שלא ילך אליהם ינותב דרך משרדים שקיימים בעיקר על הנייר, כמו זה של עמיחי שיקלי (משהו עם יהדות התפוצות) או של מאי גולן (שוויון חברתי, בעיקר לספריות כלבים שרשומות כעובדות מן המניין, כך על פי החשד) אל יעדים עלומים.

זה יעשה בדרכים כה פתלתלות עד שרק לחבר הכנסת ולדימיר בליאק תהיה אולי יכולת לעקוב אחרי הכסף, אבל עד כבר יהיו בחירות. כן, רבות הדרכים לתגמל ציבור שבחר בבערות, בטלה והשתמטות, רק כדי שיצביע כאיש אחד עבור איש אחד.

למה בכלל נדרש בג"ץ להתערב בנושא שנראה על פניו כדיל מקטגוריית "מסריח אך לגיטימי"? כי מתברר שאפילו לגוף חצי-עברייני כמו ממשלת ישראל הנוכחית, יש חוקים ונהלים להעברת כספים, למשל כאלה שמיועדים למערכת החינוך, לא משנה כרגע מאיזה סוג.

אחד התנאים הוא לימודי ליבה, תנאי שלא מתקיים בחינוך החרדי העצמאי. לכן אי אפשר להעביר אליהם את הכסף - לפחות עד שלא יוכח אחרת.

החרדים יצאו מדעתם מרוב תדהמה על החלטת בג"ץ.
ח"כ מאיר פורוש, מסיעת יהדות התורה אמר: "עכשיו זה ברור מעל לכל ספק. את מערכת המשפט לא מעניינים צרכי הביטחון. הם נמצאים במאבק נגד כל דבר שבקדושה".

"לא נאפשר להפוך את ילדי ישראל החרדים לאזרחים סוג ב'" זעק מדם ליבו ח"כ משה גפני, מי שעדיין בוחש בוועדת הכספים, למרות שזו כבר מנוהלת על ידי החשוד באונס, ח"כ חנוך מיליביצקי.

נתחיל בתגובה הראשונה של ח"כ פורוש. האמת? לא צריך אפילו להתווכח אתו, לצורך הדיון (ורק לצורך הזה) נניח לרגע שהוא אפילו צודק - שאת מערכת המשפט לא מעניין ביטחונם של אזרחי ישראל ושהיא נגועה בשנאה לכל דבר שבקדושה... ובכן, אפילו אם ההאשמות הקשות האלה נכונות, הרי שאין להן דבר וחצי דבר עם ההחלטה.

בית המשפט הנכבד הרי לא התבקש להכריע בסוגיית הגיוס או בנושאים של חופש הפולחן. הוא בסך הכל קבע שלפי חוקי מדינת ישראל, כפי שהוא מפרש אותם (כגורם המוסמך ביותר לעשות כן), העברת הכספים הנ"ל אינה חוקית. הממשלה מוזמנת לתקן את החוק כך שיאפשר את התמיכה.

כלומר, התגובה של פורוש נגועה או בדמגוגיה - של מי שרצה לכרוך את כל מאבקי החרדים נגד הציבור העובד והמשרת בישראל בטענה אחת. או שהוא באמת אינו מבין את ההחלטה שפרסם בג"ץ. תחליטו לבד מה גרוע יותר.

התגובה של גפני לעומת זאת מצריכה עיון נוסף, כזה שמעביר אותנו מהמישור החוקי למישור המוסרי ונוגעת לוויכוח שקורע את החברה הישראלית ושאולי הגיע הזמן לנסות ליישב או לפחות לטעון טענת נגד מול מי שרואה בכל ביקורת על תרבות השנור החרדית בבחינת "אנטישמיות".

עצוב מאוד שילדי ישראל החרדים, לשיטתו של גפני, הם אזרחים סוג ב', אבל מי שדן אותם למעמד הנורא הזה הם הוריהם שמיוצגים בכנסת על ידי גפני עצמו.

אין חולק כי זכותו של כל הורה לקבוע את הדרך בה יתחנכו ילדיו, אבל - וזה אבל גדול: רק כל עוד הוא עושה זאת בהתאם לחוק.

דמיינו מצב שבו הורים היו יוזמים הקמת בתי ספר שבהם מכים את הילדים, למשל. האם גם אז הייתה המדינה מנועה מלהתערב, או שמא מחובתה היה לפעול כדי להגן על הילדים? האם הייתה נדרשת לתקצב מוסד שכזה שבו פוגעים בילדים? כמובן שלא.

מדינת ישראל החליטה שיש יותר מדרך אחת להתעלל בילדים, למשל למנוע מהם לימודים של חשבון או אנגלית, למדר אותם מסביבה ממוחשבת ולהפעיל מערכת חינוך שדנה אותם לחיי עוני, גם אם יחליטו לעבוד (והרי קרוב למחצית הגברים החרדים אינם עובדים).

למרות זאת המדינה החליטה שלא לפגוע בחירותם של אלה שלא מאמינים בחירות - כלומר לא לסגור את בתי הספר שבהם פוגעים בעתיד הילדים, אלא רק לא לממן אותם. זכותה, לא?

זכותו של גפני לחשוב אחרת. זכותו להחליט שהוא מעדיף את מה שבעיניו הוא העושר הרוחני שבחיי התורה על פני לוח הכפל ואותיות ה-ABC. העניין הוא כזה: כאשר הורה מחליט שהוא רוצה שילדיו ילמדו במסגרת אלטרנטיבית, כלומר - לא ממלכתית, עליו לממן את הלימודים שלהם מכיסו ולא מכיסם של אזרחי המדינה שסבורה אחרת.

אדרבא, יקימו גפני ושותפיו מוסדות חינוך מפוארים שבהם לא יישארו בחוץ רק מקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה, אלא גם תלמידים ממוצא מזרחי, כנהוג בחלק מהמוסדות העצמאיים בחינוך החרדי - ובלבד שיעשה זאת על חשבונו ולא על חשבוני, על חשבוננו.

שילמדו רק לימודי קודש, שיבזו את קודש הקודשים שלנו, דקות הדומייה ביום הזיכרון לחיילי צה"ל, שירקדו בשמחותיהם לצלילי "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים", שיוציאו מאות אלפים לרחובות עם שלטים "נמות ולא נתגייס" - רק שלא יצפו מאיתנו לממן את הביזיון הזה.

נניח לרגע לתינוקות של בית רבן ונזרום עם הטענה של גפני על אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. גפני טוען שלא ייתן למערכת המשפט להפוך את ילדי החרדים לסוג ב'.

אם כך, אני רק שאלה: מתי הופכים ילדים סוג ב' לאזרחים סוג ב'? כי ילדיי שלי למשל, נדרשו כבר מגיל 16 וחצי לערך (מועד הצו הראשון) להעמיד את עצמם לרשות מדינת ישראל, עת ימלאו להם 18 שנים.

אז מה הם הילדים שלנו, שמתייצבים בלשכת הגיוס כחוק - סוג א' או סוג ב'? כי לפי גפני הם סוג א' במערכת החינוך, אבל סוג ב' בלשכת הגיוס, עובדה - לילדים ולנכדים שלו ושל מצביעיו, שרק יהיו בריאים, הוא פועל לסדר פטור שיכשיר את השתמטותם המאורגנת מהשירות שנכפה על כל אזרח חילוני (בין אם הוא חושב שזו זכות גדולה לשרת בצה"ל או שהוא ממש לא רוצה להתגייס, כמו חלק מבני ה-18).

לכן מר גפני, יש לי חדשות בשבילך: עם כל הצער שבדבר הילדים במגזר החרדי, שהוריהם פעלו להוציא מן הכלל, ראויים לקבל פחות ממדינת ישראל מאשר ילדים שנשלחים לחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי או הממלכתי-חרדי (יש דבר כזה, למרות שאתה וחבריך נלחמים בקיומו) וישרתו את המדינה לאחר גמר הלימודים במערכת החינוך.

אתה מחפש אשמים במצב הזה? ובכן אתה מוזמן להעיף מבט חטוף במראה, הרבה לפני שתישא את עיניך להיכל המשפט.

למרבה הצער לטיעון המוסרי אין תוקף בבית המשפט. זה קיבל אמנם את העתירה של "יש עתיד", אך עשה זאת על פי פרשנות חוקית בלבד, ממנה עולה לכאורה כי הממשלה מבקשת להעביר יותר ממיליארד שקל שלא כחוק.

כאמור, צו המניעה שניתן על ידי בית המשפט לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן. אפשר שהמדינה תצליח להוכיח באותות ובמופתים שהכסף מועבר כחוק, אפשר שהיא תחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הפסיקה:

במדינה ששר המשפטים שלה מתרועע עם עבריינים מורשעים שלמרות התואר "עבריינים לשעבר" הבנים שלהם נעצרים כחשודים בהצתת גלידריות, אין פלא שהממשלה משרשרת כספים כמו אחרון ארגוני הפשע.

ובכל זאת, לרגע אחד זכו אזרחי ישראל להקלה, לרגע אחד התברר שכספנו אינו הפקר. לרגע אחד התקיים החוק שקובע שמי שרוצה להכשיר ילדים תמימים לחיים על חשבון אחרים, יואיל לממן את חינוכם הקלוקל על חשבונו. הרגע הזה יחלוף מהר, אבל דווקא משום כך מותר להתענג עליו.