לפני כשבועיים חל שינוי בסטטוס שלי: נולדה לי נכדה ראשונה, עובדה מדהימה שהיא שנייה רק לעובדה שאני סבא. כלומר, אני - שעדיין זוקף אוזניים כשמכריזים על מבצעים לחיילים וסטודנטים.
מעבר לשמחה המשפחתית, נרשמה גם התנגשות בירוקרטית ראשונה בין א' הקטנה למערכת שאמורה לקלוט אותה. במקום תאריך הלידה הלועזי הנכון, 24.12.25, הקלידו בעת רישום הילדה במחלקת היולדות את התאריך 24.11.25.
בתי הייתה הראשונה שעלתה על הטעות בספח תעודת הזהות המעודכן שלה. מיותר לציין שלתאריך הלידה השגוי יש גם השפעות נגזרות, כמו למשל מועד הזכאות לקבלת דמי לידה מהביטוח הלאומי, משך חופשת הלידה ועוד. בתי היא אישה יסודית ועל כן, בין הנקה לשינה חטופה, הזדרזה להעביר למשרד הפנים את כל האסמכתאות לתאריך הלידה הנכון של א' הקטנטונת. הפקידה שקלטה את השיחה התרשמה, השתכנעה - אמרה משהו כמו "אין מה לעשות, לפעמים יש טעויות" - והודיעה לה שעם כל הרצון הטוב היא תצטרך להגיע למשרד הפנים כדי להסדיר את הרישום הנכון.
האם הצעירה שמעה והשתוממה: היא צריכה לצאת באמצע חופשת הלידה שלה, עם תינוקת כמעט בת יומה ולשרך את דרכה אל משרד הפנים (אחרי הזמנת תור והמתנה!) כדי לתקן טעות קולמוס של פקיד? האם לא ניתן להסדיר את הנושא באופן מקוון?
נוהגים ברשלנות
הייתי פוטר את המקרה המכעיס כקוריוז, אלמלא אירעה לי תקלה בעלת אופי דומה. הקוראים הקבועים של הטור הזה זוכרים בוודאי איך סיפרתי כאן על תלאותיי במשרד הרישוי, ועד כמה הצטערתי ללמוד על בשרי עד כמה אדנותית ולא יעילה היא גישת השירות של הפקידים (בהכללה כמובן).
ובכן, את הסיבה שבגינה נדרשתי לשירות במשרד הרישוי לא סיפרתי כאן, פן יעלה החשד כי אני עושה שימוש בטור הזה כדי להסדיר את ענייני. אלא שמאחר שהעניין כבר הוסדר, אני כבר יכול לגלות: למרות גילי המתקדם, הוצאתי רישיון נהיגה ברכב רק לפני מעט יותר מארבע שנים. הסיבות הן רבות (סיימתי תיכון בגיל 16.5, התגייסתי בגיל 17, במשך שנים אמרתי לעצמי בכל פעם "בשנה הבאה" (ומלבד זאת, יש לי רישיון נהיגה באופנוע), אבל בשנת 2021 החלטתי לשים קץ לחסך: עמדתי בהצלחה במבחן העיוני (תיאוריה) - ומקץ המינימום של מספר השיעורים הקבוע בחוק, עברתי גם את מבחן הנהיגה המעשי (טסט).
ואכן מיד קיבלתי רישיון נהיגה שמלבד ההגבלה לאופנוע עד 54 כוחות סוס, הופיעה בו גם שורה לפיה אני מוגבל לנהיגה ברכב אוטומטי.
מה שלא שמתי לב הוא שהאות האנגלית B, לא נוספה לצד הרישיון מסוג 1-A שבו כבר החזקתי. לא ייחסתי לעובדה הזאת חשיבות מאחר שחברת הביטוח של אשתי דאז רשמה אותי כנהג נוסף ברכב שהיה לה מטעם מקום העבודה - ובכל מקרה, מיעטתי לנהוג במכונית, שכן האופנוע סיפק כמעט את כל צרכי התעבורה שלי.
הימים חלפו, וביקשתי להירשם לאפליקציות שכירות הרכב השונות, כפי שעושים לא מעט מתושבי תל אביב שאינם זקוקים לרכב פרטי בשגרה. או אז התברר שהרובוט שמאשר את הרישום, בין היתר על סמך צילום הרישיון, מעביר אותי לטיפול על ידי נציג שירות במשרדי החברה. רק אז שמתי לב לכך שעל פי המצוין ברישיון הנהיגה שלי, כתוב בשורת הטקסט שאני רשאי לנהוג ברכב אוטומטי, אבל בסעיף סוג הרישיון נשאר רק הסימון 1-A שמגביל אותי לאופנוע.
נציגי השירות של החברות השונות הסדירו עבורי את הרישום - וכך יצא שנהגתי לא מעט: לבסיס חיל האוויר אי שם שבו משרתת בתי הקטנה, למשפחה בצפון, לניחום אבלים בדרום - וכך הלאה, חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה.
ובכל זאת רציתי להסדיר את העניין גם במסמך עצמו. פניתי למשרד הרישוי בטלפון, ונעניתי על ידי פקיד שעלי להגיע פיזית לאחד מסניפי המשרד. "בינתיים", הוסיף הפקיד, "אני ממליץ לך להימנע מנהיגה ברכב שכן מבחינת החוק אין לך רישיון".
עד כאן כעסתי, אבל הבנתי. איך אמרה הגברת ממשרד פנים? טעויות קורות. הזמנתי תור למשרד הרישוי, עברתי את הסאגה שתיארתי בטורים קודמים והגעתי לטיפול על ידי פקידה. אקצר לכם את זמן ההמתנה: "תצטרך לעבור עוד פעם בחינה עיונית ומעשית" (כלומר, תיאוריה וטסט) בישרה לי הפקידה. לא עזר לי שרשום במחשבי המשרד שעברתי בהצלחה טסט לפני יותר מארבע שנים, לא עזר שהם הודו שמדובר במה שנקרא "טעות קולמוס" של רישום מוטעה של סיווג רישיון הנהיגה. מבחינתם מאחר שחלפו כבר שנתיים מאז המקרה, בלי שיחודש לי הרישיון המתאים, עלי לעבור את כל התהליך מחדש.
בלי אחריות
מסתבר שמבחינת משרד הרישוי היה עלי לשים לב שמה שנשלח אלי לחידוש (ועבורו שילמתי כחוק) הוא רישיון שאינו כולל את האות B.
הייתי יכול לספר לכם עכשיו עוד עלילות גבורה, אבל מאחר שאנו מתקרבים אל סוף הטור הזה אגלה רק שלא ויתרתי, פניתי שוב ושוב אל המשרד ואף הודעתי להם שאעביר את העניין לטיפול עורך דין... ורק אז, לפני כשבוע, התבשרתי כי בא לציון גואל ומשרד הרישוי הסכים לקחת אחריות על הטעות (של עצמו!) ולרשום אותי כדין כבעל רישיון נהיגה ברכב.
ברשותכם אניח כאן לשאלות כמו מה היה קורה לו הייתי, חלילה, מעורב בתאונת דרכים בעודי סבור כי אני אוחז ברישיון על פי כל דין, ונלך לשורה התחתונה: הביטחון של הפקידות שנועדה לשרת אותנו ושמשכורתה משולמת ממיסינו ומכיסינו, שאנחנו עובדים עבורם, ולא להיפך.
חוסר הרצון לסייע, היעדר הנכונות לקחת אחריות על פשלות של המערכת והנטייה להשית את תיקונן על האזרח, כל אלה הם פשוט בלתי נסלחים.
ברוכה הבאה לעולם נכדתי, כמו שאת רואה, הוא די מוזר: האנשים שנועדו לשרת אותנו באמונה בזים לכולנו בלי הבדלי גיל: כסב, כן נכדתו.