כן, אדוני ראש האופוזיציה. המכתב המוזר של החשב הכללי

תכתובות משולחנו של החשב הכללי באוצר אינן נשמעות כעניין מלהיב לעסוק בו. אלא שנדיר שהחשכ"ל ישלח מה שנראה קצת כמו "מכתב נזיפה" ליו"ר האופוזיציה.

זה קרה מעט אחרי שיאיר לפיד תהה כיצד הועברו מאות מיליוני שקלים, שלא כחוק, אל מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה (במילים אחרות, המוסדות שמצמיחים את הדור הבא של "נמות ולא נתגייס", שאין בהם שיעורי אנגלית, אבל יש בהם שיעורי ריקוד לצלילי "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים).

מדברי לפיד היה די ברור שהוא לא מאשים רק את הפוליטיקאים מהקואליציה, אלא גם את המנגנון הפקידותי שאפשר לשיטפון הקטן-גדול הזה לזלוג דרך הסכר, למרות שתפקידו הוא בדיוק לתקוע שם את האצבע ולהגיד "לא כדין? לא יעבור!".

במכתב התשובה לא ניסה יהלי רוטנברג אפילו להגן על חוקיות המעשה. מה כן? הוא הסביר שלפעמים אין ברירה: ועדת הכספים אינה מספיקה לטפל בכל האישורים כדין ונוצרות סיטואציות שמחייבות, לטענתו, הזרמת כספים מיידית - מקרי חירום ביטחוניים או אזרחיים, נקודות שבהן ברור שהמדינה עומדת להפר התחייבות באופן שעלול לעלות לה ביוקר, בגלל שהעניין עוד תלוי בוועדה ועוד.

ההמשך נראה כמו לקוח מהסדרה הבריטית האייקונית "כן אדוני השר" (וסדרת ההמשך שלה: "כן אדוני ראש הממשלה"), שמתארת כיצד, עם כל הכבוד לפוליטיקאים, מי שמנהל את הממלכה המאוחדת באמת, הם היועצים והפקידים.

כי החשכ"ל לא הסתפק בהבאת דוגמאות לסיטואציות שבהן אין לפקידות ברירה, לטענתו, אלא לסטות מההליך הסדור - והוסיף כמה עקיצות לעבר לפיד עצמו, בציינו שכך היו פני הדברים גם בממשלה שעמד בראשה וגם בתקופות בהן כיהן כשר.

הצורך של החשב הכללי להגן על עובדיו, בין אם הכפופים לו ישירות ובין אם עמיתיו, הוא ברור ואפילו ראוי להערכה.

רק שאם מזקקים את מה שענה רוטנברג ללפיד, נשארים עם אמת מאוד עצובה, משהו כמו (המובאה הבאה אינה מפי החשכ"ל, אלא פרשנות לדבריו): "שמע, מי כמוך יודע שלפעמים המערכת הפוליטית לא מסוגלת לפתוח צווארי בקבוק שנוצרים בוועדת הכספים, כך שכל העברת כספים דחופה תהיה מאושרת וממוסמכת כחוק, לפעמים אנחנו מוכרחים להפעיל שיקול דעת - ולראייה, גם בימים שבהם היית ראש ממשלה ולא יו"ר אופוזיציה, זו הייתה הפרקטיקה".

תודו שזה מדהים: החשכ"ל מודה כאן בעצם בכך שהוא פועל לעיתים, אם לא בניגוד לחוק אזי לפחות בתחום האפור מאוד שלו, בגלל שהמערכת שאמורה לאשר כל שקל בהוצאות המדינה כחוק, אינה יעילה דיה כדי לעשות כן.

הנימוקים שלו למעשה שעל פניו נראה פסול מכל וכל (עובדה שגם בג"ץ תמה איך הדבר מתאפשר) הוא שלפעמים אין ברירה אלא לעגל פינות - וכדי להעניק משנה-תוקף לעמדה הזאת, הוא מסביר שכך נהוג מימים ימימה, גם בממשלות קודמות.

חלילה לי מלהאשים את יהלי רוטנברג בשותפות לעבירה על החוק, שאולי משתמעת מתהיית בג"ץ, אבל אני מודה שהתירוץ שלו המם אותי, כיוון שהוא יכול, בהטיות שונות, לשמש הצדקה לכל פשע. "שמע שוטר, אני יודע שלהרביץ זה פסול, אבל לפעמים אתה יודע שאין ברירה - אז הורדתי לו כאפה, רק כדי שיסתום, אפשר לחשוב שאני הבן אדם הראשון בהיסטוריה שהרים יד על מישהו".

קחו את הפורמט הזה, שנו את המינוחים - ותגלו שאפשר להשתמש בו גם במקרה של עבירות תנועה, מעילה בכספים ועוד.

השאלה היא מדוע היה דחוף לרוטנברג לשלוח מכתב ליו"ר האופוזיציה, שהוא למעשה מכתב לתקשורת, כתשובה למה שנראה כהדהוד של התהייה שתהה בג"ץ: איך אפשר שיעבור כסף ציבורי - ולא אגורה או שתיים אלא מיליונים רבים, שלא כחוק?

תשובה אפשרית אחת היא קולגיאליות חסרת גבולות שבמסגרתה תבע החשכ"ל את עלבונם של פקידי האוצר (ואז אפשר לתמוה כיצד זה שהממשלה שנלחמת לדבריה ב"שלטון הפקידים" כשהם בתפקיד יועצים משפטיים, מתמסרת בהנאה לשלטונם כשהם חשבים כלליים...).

תשובה אפשרית נוספת היא בעצם סוג של בריונות: רוטנברג הביא אקדח לקרב סכינים כדי להראות ללפיד שמי שמתעסק עם פקידי האוצר - סופו שיחטוף מנה אחת אפיים.

התשובה האפשרית השלישית היא כדי לרצות את החברים - לא רק במשרד האוצר אלא גם במשרד ראש הממשלה.

מה הקשר בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר? במילה אחת: "אוהו". בקצת יותר מילים, סיפק לנו את התשובה האפשרית רוטנברג עצמו, בהודעה לעיתונות מטעם משרד האוצר שעניינה "הנחת אבן הפינה למרחב החדשנות הממשלתי".

בהודעה נכתב: "החשב הכללי וסמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה הניחו היום את אבן הפינה למרחב החדשנות הממשלתי - מרחב ראשון מסוגו שנועד להוות זירה להתנסות, ייעול ושיפור תהליכי הליבה של הממשל".

הבנתם? כי אני עוד לא, אז הנה עוד כמה פרטים: "מרחב החדשנות הינו יוזמה של החשב הכללי ומוקם כחלק מתהליך רחב של צוות החדשנות הממשלתי המובל על ידי משרד ראש הממשלה ומניח לראשונה את מתווה הפעולה האסטרטגי לחדשנות בממשל".

אני נשבע בהן צדק שמעולם לא קראתי גבב כזה של מילים שלא ברור האם נועדו לומר משהו או שמא נערמו זו על גבי זו בניסיון לערבב את הקורא הסביר.

בעיקר כי בהמשך ההודעה מופיעים משפטים כמו "המרחב יאפשר" - נשבע לכם שלא אני המצאתי את המשפט הבא - "למשרדים לפתור אתגרי ליבה מקצועיים בסביבה תומכת חשיבה חדשנית וניהול סיכונים מאפשר".

תודו שהבנתם כל מילה, ואם אכן כך הוא, אנא חוסו על רפה שכל שכמוני ושלחו לי את הפתרון לכתב החידה בעברית, כך שיהיה מובן גם להדיוטות, כי מצד אחד די ברור לי שקראתי את שפת אמי המנוחה (ילידת רחובות 1929). מצד שני, לא הבנתי מה רוצה ממני החשב הכללי.

כלומר, בסוף בא גם נאום קצר מפיו, כהאי לישנא: "הנחת אבן הפינה היום אינה רק אירוע נדל"ני, היא מסמלת שינוי עומק בתרבות הניהול הממשלתי.

מרכז החדשנות אינו 'אי' בודד של טכנולוגיה: זהו המקום שבו רעיונות חדשניים פוגשים את הפרקטיקה היומיומית של תהליכי העבודה. אנו מאמצים כאן אסטרטגיה דו-כיוונית: פועלים ביעילות תחת האילוצים הקיימים כדי לייצר פתרונות מהירים, ובמקביל פועלים להסרת חסמים רגולטוריים ארוכי טווח".

כאן מוסיף החשכ"ל משפט מדהים, שהופך - כמו בכל תעלומה בלשית מתוחכמת את היוצרות: "המטרה שלנו ברורה: אנו פועלים להפוך את הממשלה לארגון חכם וגמיש, המשתמש בנתונים ובטכנולוגיה כדי להעניק שירות טוב יותר לאזרחי ישראל ולייעל את עבודת עובדי המדינה".

עד כאן נאום החשכ"ל - ואני מבטיחכם נאמנה שעוד חסכתי מכם חלקים סתומים עוד יותר, בחיי שהיו כאלה!

עכשיו תראו, אני לא ממש מומחה לניהול הייעול או ייעול הניהול או כל החרטא-ברטא דלעיל, מה שאני יכול להגיד לחשבנו הכללי הוא, שמע גבר - אם נדרשת לכמות כזאת של מלל בכדי להגיד שאתה רוצה להשתפר ולהתייעל, כנראה שאתה לא בכיוון.

מה עוד הבנתי? אה, כן, שהחשכ"ל יהלי רוטנברג שלח מכתב לכאורה אל יו"ר האופוזיציה ולמעשה אל התקשורת, מסמך שמציג את ראש הממשלה לשעבר ככלי ריק ומשרת את ראש הממשלה המכהן - ועוד המילים עומדות באוויר, כבר התכבד בהנחת אבן פינה למרחב כלשהו שכולו קידמה ויעילות (אני בטוח שהאירוע נקבע בלו"ז ללא שום קשר לתשובה ללפיד, הרי יש נהלים שחובה להפקיד עליהם, בניגוד לאחרים שאפשר לכופף במקרים דחופים).

כאמור, איני מומחה לחדשנות, קידמה ויעילות, אבל אם בכל זאת תורשה לי תהייה שקשורה לכל אלה, הרי שאני די בטוח שהן אינה עולות בקנה אחד עם תקצוב מערכת החינוך החרדי במוסדות שאינם מלמדים מתמטיקה, אנגלית ומחשבים.

בדיוק המוסדות שבהעברת תקציב אליהם, שלא כחוק (אלא רק על פי הפרקטיקה הנהוגה), השתתף החשב הכללי.