בעוד ישראל מתעוררת לבוקר מתוח נוסף וממשיכה להיערך לאפשרות של תגובה איראנית למהלך אמריקני עתידי, צה"ל מתגבר את מערכי ההגנה האווירית והמערכת הביטחונית מדגישה כי היא "נערכה לכל האפשרויות על בסיס לקחי העבר". אף שארה"ב בסופו של דבר לא תקפה הלילה באיראן, ובירושלים מצהירים כי ישראל אינה שותפה למהלך האמריקני - ההיערכות לתרחיש של ירי טילים לעבר ישראל נמשכת במלוא הקצב. בתוך האווירה הזו, עולה שוב שאלה כלכלית מטרידה: מה קורה לרכוש הביתי שלנו אם הטילים אכן יגיעו?
ניסיון העבר מלמד שהאיום אינו תיאורטי. במתקפות קודמות במהלך מבצע "עם כלביא" לפני כחצי שנה נגרמו פגיעות ישירות במרכז הארץ, נזק כבד לרכוש ואף אובדן חיים. גם לאחר האירוע עצמו, תושבים נאלצו להתמודד עם זכוכיות מתנפצות ופסולת מסוכנת, לצד ההבנה הכלכלית הכואבת לגבי הכיסוי הביטוחי שלהם. חשוב לציין - הביטוח הוא שנתי ובתוקף מרגע התשלום ועד לסוף השנה הקלנדרית. כלומר ביטוח מ-2025 אינו בתוקף ב-2026.
כאן טמון הפער שרבים אינם מודעים לו: ביטוח תכולה "רגיל" של חברות הביטוח מכסה בדרך כלל שריפה, גניבה או נזקי מים, אך אינו מכסה נזקי מלחמה או פעולות איבה. המשמעות היא שגם מי שמשלם מדי שנה על ביטוח תכולה פרטי, עלול למצוא את עצמו ללא פיצוי משמעותי במקרה של פגיעת טיל, שריפה בעקבות מלחמה או פיצוץ ביטחוני.
במקרה כזה, האזרח נשען בעיקר על הפיצוי שמעניקה המדינה דרך מס רכוש (קרן הפיצויים). אלא שפיצוי זה מוגבל: הכיסוי הבסיסי לתכולה עומד על תקרה של כ-85 אלף שקל בלבד, עם תוספות כספיות לילדים ולקרובי משפחה מבוגרים המתגוררים בבית. במקרים רבים, במיוחד כאשר בית נשרף כליל, סכום זה רחוק מלשקף את שווי התכולה האמיתי.
כדי לגשר על הפער, המדינה מפעילה "ביטוח רשות" מיוחד לנזקי מלחמה לתכולת הדירה, הניתן לרכישה דרך אתר רשות המסים (gov.il). הביטוח מאפשר להגדיל משמעותית את תקרת הפיצוי עד לכ-980 אלף שקל בעלות של 0.3% מסכום ההרחבה המבוקש לשנה. כך למשל, הרחבה של 300 אלף שקל עולה כ-900 שקל לשנה; תוספת של 50 אלף שקל תעלה כ-150 שקל, ותוספת של 200 אלף שקל תעלה כ-600 שקל לשנה.
מדובר במוצר ביטוחי שקיים כבר שנים, אך זכה לחשיפה נרחבת רק לאחרונה, בין היתר בעקבות תשדירי רשות המסים בטלוויזיה וברדיו. ברשות הסבירו בעבר כי לא יצאו לקמפיין כזה בשגרה כדי לא לזרוע בהלה, אך בזמן מלחמה מתמשכת החליטו שיש חשיבות להעלאת המודעות.
לשכת סוכני הביטוח קראה בעבר לציבור לבצע את ההרחבה באופן מיידי, והדגישה כי הפיצוי הממשלתי הבסיסי הוא "חלקי בלבד" ביחס לשווי הרכוש של משקי בית רבים. המסר ברור: ההרחבה אינה יקרה יחסית, והיעדר כיסוי עלול לעלות ביוקר במקרה של פגיעה.
חשוב לציין כי חברות הביטוח הפרטיות אינן מוכרות ביטוח לנזקי מלחמה כלל, ולכן המדינה היא הגורם היחיד שמאפשר כיסוי מסוג זה. ברשות המסים מציינים כי התקרות מתעדכנות פעמיים בשנה, וכי הניסיון המצטבר בקרן הפיצויים מלמד שהתקרה הבסיסית נותנת מענה לבית "ממוצע", אך מי שמחזיק תכולה יקרה יותר, צריך לשקול ברצינות את ההרחבה.