נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג היום (רביעי) את סקירתו השנתית בפני ועדת הכספים של הכנסת, במסגרת דיון על תקציב הבנק לשנת 2026. פרופ' ירון התייחס להשפעת האירועים הביטחוניים על הכלכלה וציין כי מבצע הביפרים, מבצע "עם כלביא" והפסקת האש בעזה היו הגורמים המרכזיים שהביאו לביצועי יתר של הבורסה המקומית לעומת השווקים בחו"ל. לדבריו, שינוי המגמה בשנת 2024 נרשם ב"מדרגות" בהתאם להתפתחויות הללו, שכללו גם את פרימת הביטוח על האג"ח הממשלתי הדולרי.
במהלך הסקירה החמיא הנגיד לחוסן של הציבור הישראלי, לו נתן "הרבה קרדיט" על התאוששות המשק. "מגיע טיל מתימן, אנשים נכנסים לממ"ד ל-15 דקות ולאחר מכן הם בים, במסעדות ובשוק העבודה" אמר, והוסיף כי חברות הדירוג לא יוכלו להתעלם מהשיפור בכלכלה למרות הורדות הדירוג האחרונות. בתחום האינפלציה, הנגיד העריך כי היא צפויה להיות סביב מרכז היעד כבר ברבעון הראשון של 2026, לאחר שבינואר עמדה על 2.6%.
למרות הפגיעה בתוצר, שמותירה כיום פער של 3.5% לעומת התחזיות המוקדמות, בנק ישראל מציג תחזית צמיחה מעודדת של 5.2% לשנת 2026 ו-4.3% לשנת 2027. הנגיד ציין כי המשק הפגין התאוששות מהירה: הצריכה בכרטיסי אשראי נמצאת מעל המגמה, ותקבולי המיסים בחודשים האחרונים גבוהים מהמצופה. עם זאת, הנגיד הזהיר מהאתגר הפיסקלי והדגיש כי עלות המלחמה בשנים 2023-2026 מוערכת ב-350 מיליארד ש"ח (כ-13% תוצר).
"יש לנו הוצאות ביטחון גבוהות. כלכלה זקוקה לביטחון אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה", הבהיר ומתח ביקורת על יעד הגירעון: "ביחס חוב-תוצר של 68.6%, החוב לא יורד. בשנה שאנחנו צפויים לצמיחה כזו, היה צריך לעשות יותר כדי להוריד אותו". למרות הביקורת, קרא הנגיד לאשר את תקציב 2026 ולא להיגרר לתקציב המשכי: "בלי תקציב מאושר אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך. צריך לא לזלוג ולא להעלות את יעד הגירעון מעבר ל-3.9%".
לדבריו, בנק ישראל מזהה שיפור עקבי בשוק העבודה מאז הפסקת האש, עם ירידה במספר משרתי המילואים וחזרה הדרגתית של עובדים זרים ופלסטינים. בתחום ההייטק, ציין הנגיד כי מדובר ב"קטר של המשק" האחראי למחצית מהייצוא, וכי קצב הגיוסים ב-2024 דומה לזה של 2019. בתשובה לשאלת ח"כ אורית פרקש הכהן על "בריחת מוחות", קרא הנגיד לבצע "חריש עמוק" ולבחון הטבות מס כדי למנוע רישום חברות בחו"ל.
בנושא הדיור, הרגיע הנגיד כי לא נרשמה עלייה מהותית בפיגורי משכנתאות וכי השוק עושה התאמות. "למרות הירידה בעסקאות, הקבלנים מצליחים ורוכשים קרקע. אנחנו מנטרים את עמידותם ולא רואים קשיים כלליים", אמר. בנוסף, הביע התנגדות נחרצת להטלת מס קבוע על רווחי הבנקים: "מס סקטוריאלי הוא לא נכון. אם רוצים מס על רווחי יתר בעקבות המלחמה, הוא חייב להיות מאוד זמני ולא ל-5 שנים".
תקציב בנק ישראל: 1.33 מיליארד ש"ח
במהלך הדיון הוצג תקציב הבנק לשנת 2026, שיעמוד על כ-1.33 מיליארד ש"ח - גידול של 2.5% לעומת אשתקד. הסעיפים המרכזיים כוללים 336 מיליון ש"ח לגמלאות, 326.5 מיליון ש"ח למטה וסיוע, ו-100 מיליון ש"ח להשקעות (זינוק של 116% מאז 2022 עקב פרויקטים אסטרטגיים).
נתוני המאזן של הבנק לסוף נובמבר 2025 מראים כי יתרות המט"ח הגיעו ל-229.5 מיליארד דולר, עלייה של 7% מהשנה שעברה. הון הבנק נמצא בגירעון של כ-12 מיליארד ש"ח, הנובע מהפסדים שנתיים מצטברים בגין פער התשואה השקלית מול עלות המדיניות המוניטרית, ועל כן הבנק אינו מעביר רווחים לאוצר המדינה.
בתגובה לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי מדוע הבנק לא משקיע בזהב, השיב הנגיד: "אנחנו בוחנים את כל הכלים, כולל מטבעות אלטרנטיביים. רוב הבנקים המרכזיים בכלל לא מושקעים בתחומים אחרים, ואנחנו בין המובילים עם אחוז רזרבות גבוה. 7 באוקטובר הוכיח את החשיבות של הניהול הזה".