סערה בכוס קפה פרצה השבוע כשרשתות בתי הקפה החליטו להעלות מחירים. לא רק בתי הקפה - גם רשתות מזון מהיר העלו מחירים, דווקא על רקע ירידה במחיריהם של מרבית חומרי הגלם - אם כתוצאה מירידת מחירי המזון עצמו ואם כתוצאה מהיחלשות הדולר מול השקל.
חלק ממי שהעלו מחירים תירצו זאת בעלייה של מחיר רכיבים מסוימים בסל התשומות שלהם (תוך שהם מתעלמים מירידה של אחרים), אחרים דיברו על עלייה בתשלומי שכר הדירה, הארנונה והחשמל (לפחות לגבי שכר הדירה, אכן רכיב משמעותי בהוצאות עסקי מזון, לא נרשמה עלייה משמעותית אלא רק נקודתית), אבל בסופו של דבר התכנס הדיון אל מצוקת כוח האדם בענף.
אין כמעט מסעדן - מבעל בית קפה שכונתי ועד לבעלים של מסעדות גורמה, שלא מבכה את מצב כוח האדם בענף: קשה מאוד לגייס עובדים, עד שבמקרים רבים מרגיש המראיין כמרואיין על ידי מועמד למשרת עוזר טבח, מלצר או שוטף כלים. דרישות השכר הופכות מופרכות מיום ליום, אם כי חובה להיות הוגנים בהקשר הזה ולציין שמדובר בעבודה קשה.
מסעדנים ברחבי ישראל נזכרים בערגה בימים שבהם כמעט כל הצוות היה מוחזק על ידי טיפים, כשלעיתים אלה שהושארו למלצרים, כיסו גם חלק מעלויות הברמנים והטבחים, למשל. היו זמנים.
גרים אצל ההורים
לא אחת אפשר לשמוע ישראלים בני 40-50 ומעלה, מקוננים נוכח הדור ההולך ופוחת, שמסרב לעבוד קשה. אבל מי הם בדיוק אותם בטלנים-לכאורה? אלא אנו וילדינו, אחינו ואחיותינו, הבן של השכנים והאחות שהשתחררה מצה"ל, בקיצור - במומנו אנו פוסלים.
זאת ועוד - חלק מאותם צעירים שמסרבים לעבוד קשה, שירתו כבר מאות ימים במילואים, כך שלא האתגר הפיזי הוא שמרחיק אותם מהעבודה בתחום המסעדנות.
לסרבנות הצעירים לעסוק במשרות מתגמלות אך כאלה שלא נתפסות יוקרתיות, יש כמה גורמים - מסטריאוטיפים על האמא היהודייה, שמעדיפה שבנה או ביתה יהיו עורכי דין עניים אבל לא (למשל) חשמלאי, שרברב או מנהלת משמרת במסעדה, שמשתכרים יפה למחייתם. ועד לצמיחת "וולט" ודומיו, שרוקנו למשל את עתודת עובדי המטבח ושוטפי הכלים מעובדים זרים (ולא רק).
אלא שגם כאן, כמו באגדות על עליית מחירי חומרי הגלם, כשמנסים להפריד בין עיקר וטפל, מגיעים בסוף להרגלי החיים של לא מעט צעירים שנשארים לגור בבית ההורים עמוק אל תוך העשור השלישי בחייהם.
צעיר ישראלי שהשתחרר מהצבא או סיים לימודי תואר ראשון, התרחק מאוד מהחלום על דירה בבעלותו. גם שכר הדירה המאמיר משאיר אותו בסמוך להוריו. או אז הוא מעדיף עבודה "נקייה" יותר וקשה פחות, גם אם השכר שבצידה נמוך.
המקרר מלא תמיד
נהיה בוטים יותר: הוא או היא יעדיפו להשתכר 7,000 שקל לחודש בעבודת משרדית אדמיניסטרטיבית מאשר להרוויח כפליים במטבח. למה? לא רק בגלל הפרסטיז', אלא פשוט בגלל ש-7,000 שקל לחודש הם כלום כשצריך להפריש מהם לשכר דירה וקניות בסופרמרקט, (שלא לדבר על משכנתה...) אבל הם המון כשמדובר בתקציב בזבוזים למי שגר בבית ההורים שבו לא משלמים שכר דירה, החשמל והמים בחינם, המקרר תמיד מלא ולרוב יש גם רכב זמין שמיכל הדלק שלו מתמלא מאליו...
כלומר, מי שמתלונן שההפוך בבית הקפה יקר לו או שכבר קשה למצוא מנה עיקרית במסעדה תל אביבית שתעלה פחות מ-100 שקל, אנא יפנה את מבטו לעבר מה שהיה פעם חדר הילדים בבית: אם גרים שם בחור או בחורה צעירים, נניח סטודנטים שלפני כמה שנים היו עובדים בכל עבודה - רק כדי לממן את חלקם בדירת שותפים, הרי שגם לו יש חלק בהתייקרות המחירים הרוחבית בענף המסעדנות.
זה כמובן לא מנקה את המסעדנים מאחריות. המחירים המטורפים בימי הפוסט-קורונה נועדו לממן את ההפסדים במהלך הסגרים. אלה שבאו אחרי המלחמה - את ימי השהות בממ"דים ובמקלטים מאימת הטילים... כשמחירי המזון בעולם או מחירי השינוע עולים, מעלים מחירים בהתאם. כשהם יורדים - גם מעלים מחירים כדי לפצות על התייקרות תעריפי החשמל...
מחכים לנס
אז אפשר לכעוס ואפשר פשוט להודות שהתייקרות כוס הקפה העברית מציבה מראה (ברוח הימים האלה...). מראה שמראה לנו קצת כמה אנחנו עצלנים, קצת כמה אנחנו חמדנים, קצת כמה אנו גמלים שרואים רק את דבשתם של אחרים. זאת מבלי להפחית מהקירות על המדינה שלא מאשרת בקלות העסקת עובדים זרים.
ועוד משהו: בניגוד למחירי מוצרי מזון בסיסיים, בתי קפה ומסעדות הם בגדר מותרות. כלומר - אף אחד עוד לא מת בגלל שהמיר את ההפוך על שקדים שלו בנס קטן בפינת הקפה שבעבודה - ולא בגלל שהמיר את הלאנץ' בסנדוויץ' מהבית.
כי שוק המסעדות ובתי הקפה הוא שוק חופשי - ולכן כוס קפה או סטייק פילה שווים בדיוק כמה שתהיו מוכנים לשלם עבורם, בלי קשר לכמה עלה למסעדן לייצר אותם או כמה הוא רוצה להרוויח.
רוצה לומר, קצת כמו במקרה של עליית מחירים בסופרמרקטים, יש כאן גם לנו מידה לא מבוטלת של אשמה בצרכנות לא נבונה.
כועסים על בעל בית הקפה שלכם שמשמנה את המחירים רק בכיוון אחד? עברו לנס קפה עם ביסקוויט בפחות ממחצית העלות של הפוך עם קרואסון. אם עוד מספיק לקוחות שלו יצטרפו אליכם, הוא ייאלץ להחזיר את המחירון הקודם, אפילו אם זה אומר להרוויח קצת פחות.