לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב מיהרו להכריז שלשום כי בישיבה מיוחדת סוכם על הקמת שדה תעופה בין לאומי בדרום, באתר צקלג, סמוך לצומת בית קמה. מדובר במהלך שחשוב לשניים פוליטית, בעקבות לחצים של ראשי רשויות ליכודיות מהדרום להקמת השדה בקרבתן, כדי לספק מקומות עבודה לתושביהן וצמיחה כלכלית ליישוביהם.
אבל רגב ונתניהו לא סיפרו את כל הסיפור: בישיבה הוחלט כי הצעת המחליטים שתובא לאישור הממשלה ביום ראשון תכלול הקמה במקביל של שדה אזרחי ברמת דוד. אופציית רמת דוד מועדפת על אנשי המקצוע, בזכות האפשרות של שדה צפוני להשתמש בנתיב גישה נפרד משל נתב"ג וצקלג, וכך להגדיל משמעותית את מספר הטיסות הבין לאומיות לישראל וממנה.
בעבר החליטה הממשלה על הקמת שדה צמוד לבסיס חיל האוויר רמת דוד, לאחר שחיל האוויר ומערכת הביטחון התנגדו להקמת שדה צמוד לבסיס נבטים, אולם ההחלטה בוטלה בידי ממשלת לפיד ביוזמת שרת התחבורה מרב מיכאלי, שפעלה לפי דרישת ה'בייס' הפוליטי של העבודה בעמק יזרעאל.
הערכה: השדות החדשים יוכלו להיות מוכנים כבר בתוך 5 עד 7 שנים
הישיבה כונסה לאחר שוועדת הכנסת קיבלה את המלצת היועצת המשפטית של הבית, עו"ד שגית אפק, לפצל את הצעת החוק להקמת שדות התעופה המשלימים כשדות פרטיים, שלא יופעלו בידי המדינה כמו יתר שדות התעופה האזרחיים בארץ.
המהלך הזה עורר התנגדות עזה בקרב ועד עובדי רשות שדות התעופה החזק, בראשות פנחס עידן, וההסתדרות, שחוששים מפגיעה בכוח שמעניקה להם השליטה בנתב"ג. בוועדה סוכם לקדם הצעת חוק מעודכנת שתאפשר לרשות שדות התעופה להתמודד במכרז להקמת השדות החדשים מול המפעילים הפרטיים.
אתר צקלג נבחר כחלופה דרומית לנבטים, שרחוקה יותר ממתקנים ביטחוניים רגישים, למרות שבעבר נפסל מספר פעמים בידי אנשי המקצוע שבחנו את האלטרנטיבות השונות. אופציית צקלג גם קרובה פחות לאזורי אימונים של חיל האוויר, אם כי נזקקת להתאמת המסלולים וכיווני ההמראה כדי שלא תתנגש בחלק משטחי האימונים של בית הספר לטיסה בחצרים. לפסילת נבטים תרמה גם העובדה שבקרבת השדה מתגוררים כ-150 אלף בדואים, רבים מהם במבנים אירעיים, רגישים יותר לרעש המטוסים.
נתב"ג צפוי להגיע לשיא הקיבולת שלו, כ-30 מיליון נוסעים בשנה, בשנת 2030, מה שיוצר דחיפות להקמת השדות. שדה רמון ליד אילת שנבנה בעשור הקודם בהשקעה של כמעט 2 מיליארד שקל יכול להכיל 2 מיליון נוסעים בשנה, אבל בגלל הריחוק שלו ממוקדי האוכלוסייה משמש כעשירית מהמספר הזה.
ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, שקיבלה בעבר אחריות לתכנון והקמת השדה המשלים לנתב"ג, העריך בישיבה כי השדות החדשים יוכלו להיות מוכנים כבר בתוך 5 עד 7 שנים, כאשר השדה הדרומי עשוי להיפתח מהר יותר בזכות תכנונו על אדמות מדינה והעובדה שאין בקרבתו אזורי מגורים מה שיאפשר שעות עבודה רבות יותר בכל יום.
18 מיליארד שקל
שדה צקלג מתוכנן להכיל כ-10 מיליון נוסעים בשנה ואמור לעלות כ-7-8 מיליארד שקל, ואילו שדה רמת דוד כ-20-30 מיליון נוסעים, בעלות של 9-10 מיליארד שקל. אם ייבנו השדות כפרטיים כפי שמבקשת המדינה, תמומן עיקר העלות בידי החברות שיזכו במכרז לבניית השדות ולהפעלתן ב-25 השנים הראשונות.
בנייה שלהם כשדות ממשלתיים תחייב מציאת הכסף בתקציב המדינה המתוח ממילא בגלל העלייה בהוצאות הביטחון, ובתחום התחבורה בגלל הצורך לממן כמחצית מתקציב פרויקט המטרו הקריטי לשיפור התנועה התקועה באזור המרכז, שעלותו הכוללת צפויה להגיע לכ-200 מיליארד שקל.
נת"י תוכל לפרסם את המכרז הבין לאומי הראשון להקמת השדות יוכל במחצית השנייה של 2027, אם תאושר כעת הקמת השדות כפרטיים.