אל תתנו לכותרות שמבשרות על קנס "חסר תקדים" של 121 מיליון שקל לחברת התעופה אל על להטעות אתכם. הכל דיבורים.
מי שקורא את האותיות הקטנות מבין שזה לא ממש קנס שהוטל על החברה שהייתה פעם המוביל הלאומי, אלא כוונה של מנהלת רשות התחרות, מיכל כהן, להטיל קנס שכזה וכן שאפילו אותה כוונה היא בכפוף לשימוע. כלומר, עוד ארוכה הדרך.
ההימור שלי: אל על לא תשלם 121 מיליון שקל, אפילו לא מחצית מכך. למעשה ספק אם היא תשלם קנס כלל, אבל עוד קודם לכן הבה נבדוק בשל מה הוטל הקנס.
האשמה שבה נושאת אל על, כל פי רשות התחרות, היא הפקעת מחירים לטיסותיה בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר 2023. כלומר, עד לחודש אפריל 2024. מה קרה אחר כך? מה קרה בעת המלחמה עם איראן בחודש יוני 2025? ספק אם נדע לפני קץ 2027. איל אני יודע? כי ברשות התחרות החלו בבדיקה בחודש ינואר 2024. משמע, יותר משנתיים לקחת להשלים בדיקה שעל פניה נראית פשוטה.
מפתה לשאול מה עשו חוקרי הרשות הנמרצים בכל אותן שנתיים? כלומר - הם בדקו את המחירים לטיסות לישראל וממנה ומצאו שהם עלו. עד כאן 5 דקות עבודה. גם אם נהיה לארג'ים ונוסיף בדיקה חוזרת, הצלבת המידע והפסקת קפה - נגיע "גג" ליום. אתם יודעים מה? קחו חודש של עבודה אינטנסיבית - ובלבד שתגלו לי מה עשיתם ב-24 החודשים האחרים.
חילוץ והצלה
הדברים נכתבים לא מפני שאל על לא ראויה לעונש (אולי, לא בדקתי - לי אף אחד לא משלם שכר של שנתיים על הבדיקה), אלא מפני שלא נשכח שמנגנון הפקידות הממשלתי הוא כעין כיור שבו נשטפים כספי המיסים שלנו (בכוונה בחרתי באופציה העדינה יותר של כלי סניטציה מחרסינה).
עכשיו נקרב את פתח השרוול לדלת המטוס וננסה להיכנס פנימה, בעובי הקורה, כי מועטים המותגים הישראלים שיש להם יחסי אהבה-שנאה עם לקוחותיהם כמו אל על, כל פלג בציבור הישראלי וסיבותיו עמו.
נתחיל בעובדות: אל על אינה חברה לאומית אלא פרטית. כלומר, בעולם מושלם המדינה לא אמורה להציל אותה בשעת הפסד או לקנוס אותה על שקבעה מחירים בהתאם לשינויים בביקוש ובהיצע.
הבעיה היא שהעולם שלנו לא מושלם. בעת הקורונה, כשעולם התעופה כמעט קרס, "חילצה" המדינה את אל על בסכום עתק של 210 מיליון דולר. אמנם החילוץ היה בתמורה לכרטיסי טיסה עתידיים שתרכוש המדינה מהחברה, אבל הכסף שאל על הייתה זקוקה לו כאוויר לנשימה, הועבר במזומן.
לעומת זאת, כשאל על סיימה את 2024 עם רווחי שיא של כ-545 מיליון דולר, היא מיהרה לחלק דיבידנדים. כלומר - הכסף מקופת המדינה זורם רק בטיסת "הלוך"...
אולי תחליטו?
ייאמר מיד: למדינת ישראל יש אינטרס גדול שאל על תהיה רווחית וחזקה: זה היה נכון בשנת הקורונה, זה היה נכון לאחר 7 באוקטובר וזה בוודאי היה נכון גם בעת מבצע "עם כלביא", עת חדלו כמעט כל חברות התעופה לטוס לישראל.
בימים שכאלה אל על היא צינור חמצן חיוני למדינת ישראל. העניין הוא שהמדינה צריכה להחליט: אם מחלצים את אל על כשרע לה, איך מאפשרים לה להפקיע מחירים בשעת חירום, כולל אלפי דולרים שנדרשו למושב במטוס למי שמיהרו אל יחידות המילואים שלהם, לאחר 7 באוקטובר או ממי שנתקעו בחופשות בחו"ל והשאירו בישראל ילדים ללא סידור הולם?
מצד שני, אם רוצים חברת תעופה שלא צריך לחלץ בעת צרה, למה לא לאפשר לה לפעול כחברה מסחרית רגילה ולגבות איזה מחיר שהיא רוצה - והרי טיסה לחו"ל אינה לחם אחיד, חלב וביצים: מי שידו משגת, ישלם - ומי שלא, יחכה עד לחידוש טיסות הלואו-קוסט.
בכל מקרה יש כאן היגיון כלכלי מעוות: המדינה שהחזיקה פעם את אל על כחברת תעופה לאומית, הפריטה אותה, אבל לא מסוגלת לשחרר. היא מכריזה עליה כמונופול, רצה לחלץ אותה בשעת משבר, עכשיו היא מכריזה עליה כמפקיעת מחירים ורוצה לקנוס אותה.
יש ישראלים שמתים על אל על. מבחינתם החזרה הביתה מתחילה עם התחקיר הביטחוני בעברית בשדה התעופה בחו"ל. אחרים מתעבים אותה מאותה הסיבה ממש - מבחינתם החופשה מתחילה ברגע שבו קברניט זר מדבר אליך בשפה זרה.
אלה גם אלה מצאו את עצמם תלויים יותר ויותר בחברה היחידה שלגביה היה ברור שכל עוד אין מתקפת טילים על נתב"ג, תטוס לישראל וממנה בכל רגע נתון - מה שרק הגביר את האמוציות. ובכן, הגיע הזמן להתבגר, הגיע הזמן לשחרר: אל תמהרו לחלץ את אל על כשהיא מפסידה ואל תמהרו להכריז עליה כמונופול ולקנוס אותה כשהיא חוגגת.
אל על עשקה לכאורה את מי שביקש ליהנות משירותיה בעת חירום? תנו לציבור להחליט מה הוא חושב על זה. אם לא אכפת לו, הרי שהיא זכאית. אם זה מעצבן אותו, הרי שהיא תאבד - בסופו של דבר - הרבה יותר מ-121 מיליון שקלים, סכום הקנס שאותו לא תשלם לעולם.