"רוצים לעשות קופה כמו זיני": הנהירה של הסוחרים הישראלים לשוק הממתקים בעזה

א, יצרן ממתקים גדול, רגיל לגלי ביקושים גדולים לפני חגים ונערך מראש. אבל את מה שקורה בשוק בשבועות האחרונים הוא לא ראה מעולם.

"כבר לפני חודשיים וחצי התחלתי לקבל טלפונים מכל מיני מעכרים, שחיפשו סחורה לשלוח לעזה. בהתחלה זה היה בכמות סבירה, אבל זה הלך והתגבר", הוא אומר לוואלה. "בעבר עבדתי עם מזרח ירושלים והשיטה אותה שיטה. קודם עושים העברה בנקאית ואחר כך באים לאסוף את הסחורה. אני לא יכולתי לעזור להם, כי אנחנו גם מייצרים וגם כי אין לי סחורות לפני פורים.

"ואז הבנתי שמה שקורה בשוק מטורף. אחת הרשתות הערביות ביקשו ממני שלוש משאיות מלאות למחר. כמויות הזויות מכרגע לכרגע. אנשים לא רואים בעיניים. מתקשרים ואומרים, תביא כל מה שיש לך, לא משנה מה המחיר. ואלה אנשים שפה בארץ רבים איתך על כל אגורה. כל אחד רוצה לעשות קופה כמו בצלאל זיני על קרטון שוקולד".

אתמול פרסמנו לראשונה בוואלה, שלבקשת הממשל האמריקאי, המדינה אישרה הכנסת ממתקים, ומשקאות מוגזים, ממותקים ומשקאות אנרגיה לעזה. כ־700 משאיות ביום, שבעבר היו מובילות לרצועה סיוע הומניטרי, מגיעות כעת מלאות פינוקים כמו קינדר בואנו, פררו רושה ורד בול.

לפי גורמים בענף, הביקוש בשוק העזתי גדל במהירות, וסוחרים ישראלים מקבלים הזמנות בהיקפים עצומים גם לסחורה עם תוקף קצר של שבועיים־שלושה, וללא מיקוח על המחיר, כיוון שהתשלום שהם מקבלים מהסוחרים העזתים גבוה ממחיר השוק בארץ.

הסחורה, שמגיעה דרך סוחרים פרטיים, נמכרת במחירים גבוהים משמעותית לעומת השוק המקומי והופכת למוקד רווח עבור שורה של שחקנים לאורך שרשרת האספקה. עם כניסת המשאיות לרצועה מועברת הסחורה לידי סוחרים מורשים שמוכרים אותה בשוק המקומי, וכך נוצר מנגנון שבו המדינה מפקחת על הכללים, אך הפעילות הכלכלית עצמה מתבצעת בידי גורמים פרטיים משני צדי הגבול.

מאז כניסת התקנות לתוקף בדצמבר, כל רכש שמוגדר כסיוע חייב לעבור דרך מאגר מצומצם של חברות ישראליות שקיבלו מעמד של "ספק מאושר", מהלך שהפך את השרשרת למרוכזת ומפוקחת יותר, אך גם יצר צינור מסחרי ברור. הספקים המאושרים גובים כ־10,000 שקל עבור פיקוח ובדיקה של כל משאית, ובנוסף עמלת תיווך של כ־5% מערך הסחורה, המוערכת בכ־5,000 שקל נוספים בממוצע. בסך הכול מדובר בכ־15 אלף שקל לכל משאית שנכנסת לרצועה, עלות שמתווספת למחיר הסחורה.

"אחד הסוחרים סיפר לי שכבר שבוע אין לו ברשת קולה אדומה, כי רוקנו לו הכל", מספר א'. "הוא הלך לחברת המשקאות ולחץ שיספקו סחורה, אחרת יפוצץ את הסיפור. התקשרו אליי גם חלק מהסוחרים המאושרים של המתפ"ש, אלה שרק מעבירים את הסחורה, וביקשו מאה משטחים מהיום למחר. ניסיתי להסביר שאין לי".

לאנשים אין ייסורי מצפון, שהם מוכרים ממתקים למחבלים בעזה?
"אני לא הייתי עושה את זה ישירות. אבל בסוף הסחורה מתגלגלת. יום אחד התקשר אליי סוחר שאני עובד איתו בשטחים ואמר לי שראו את הסחורה שלי בעזה. מה שמדהים אותי זה שפעם כדי להכניס משאית לעזה היה צריך לבקש חודש מראש, והנהגים היו ישנים ליד מעבר הגבול כדי להספיק לחצות אותו והיום נדמה שאין סוף משאיות נכנסות בלי בקרה לשם.

"זה הגיע לזה שמשווק של בשר אמר שיש לו שלוש משאיות והוא רוצה למלא אותן בסחורה, וזה שווה להם כי בארץ הם ימכרו במחיר השוק ועל הסחורה בעזה יקבלו עוד שלושים או ארבעים אחוז".