המעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים הופך מתופעה ניסיונית למגמה עולמית, עם תוצאות חיוביות מובהקות ברמת העובד, החברה והמשק. בעוד שככל הנראה לא נראה את המהלך קורה בקרוב בישראל, מדינות רבות כבר מיישמות או בוחנות את המודל, ומדינות נוספות שוקלות לאמצו, תוך התאמות תרבותיות ורגולטוריות.
גאווין ארם וברט דה ויט היו החלוצים של הרעיון בהולנד והנהיגו שבוע עבודה של ארבעה ימים בעסק שלהם כבר ב-2019. ההולנדים אהבו את הרעיון וחברות רבות נוספות אימצו אותו, אך לא בטוח שזו מדיניות שיכולה להחזיק מעמד.
ארם ודה ויט הם המייסדים של חברת Positivity Branding, חברה המייעצת לחברות בנושאי זהות מותג ושיווק, שפועלת באמסטרדם. לפני שבע שנים הם החליטו להעביר את עצמם ואת הצוות שלהם לשבוע עבודה של ארבעה ימים בלבד. בשיחה עם ה-BBC, הם הסבירו על העקרון שהוביל אותם לבצע את השינוי. "הילדים שלכם צעירים רק פעם אחת. רוב האנשים שמנהלים חברה משקיעים את כל כולם ועובדים ללא הפסקה כדי להצליח. הם כנראה עושים את זה למען הילדים שלהם, אבל אז כשהם מביטים לאחור כשהם מבוגרים יותר הם אומרים 'פספסתי את החלק הזה בחיים שלהם', וזה נורא. אנחנו לא רוצים להיות כאלה", אומר ארם.
שכרם של העובדים נותר ללא שינוי, והעובדים לא הגדילו את שעות העבודה היומיות שלהם. ויט מוסיף שההחלטה התקבלה מתוך הרצון למצוא איזון בין עבודה לחיים, וחולק על הטענה שהצוות שלו עושה כעת פחות עבודה עבור אותו סכום כסף. במקום זאת, הוא מתייחס למסגרת העבודה כך: "עבודה חכמה יותר, לא קשה יותר". הוא מוסיף: "במדינות אחרות אולי מבלים הרבה זמן בעבודה, אבל זה לא אומר שעובדים הרבה. שינוי התרבות וצורת החשיבה הוא האתגר הגדול ביותר".
פחות שעות, יותר תפוקה
עבודה של ארבעה ימים בשבוע מקובלת בהולנד כבר מספר שנים, כשאפילו החברות הגדולות ביותר הצטרפו למגמה. איגוד העובדים הגדול במדינה, ה-FNV, ממשיך ללחוץ על הממשלה להפוך זאת להמלצה רשמית למקומות העבודה במדינה. בנוסף, כבר קיים בהולנד חוק הנותן לעובדים את הזכות לבקש שינוי בשעות ובימי העבודה שלהם לאחר תקופת ותק מסויימת.
"אנחנו אוהבים שיש לנו זמן לנקות את הראש. הרעיונות הכי טובים שלי מגיעים כשאני מטיילת עם הכלב שלי" אומרמת מריקה פפרס, מנהלת כוח אדם בחברת התוכנה ההולנדית Nmbrs. פפרס ושאר עובדי החברה עובדים ארבעה ימים בשבוע בלבד, היא מספרת על ההשלכות של יותר זמן חופשי: "אני שואבת יותר השראה, המצב הנפשי שלי טוב יותר, וכך גם החברה כולה במצב טוב יותר". פפרס מוסיפה שמאז השינוי הופחתו ימי המחלה בחברה, וכן החברה מצליחה להפחית את תחלופת העובדים.
הנתונים הרשמיים תואמים את המגמה המתוארת: הולנדים עובדים בממוצע 32.1 שעות בשבוע, הנתון הנמוך ביותר באיחוד האירופי, בו בממוצע עומד על 36 שעות. במקביל, התוצר המקומי הגולמי לנפש בהולנד מהגבוהים באירופה, מה שמאתגר את התפיסה המקובלת שמדינות עשירות זקוקות לשעות עבודה מרובות כדי להישאר בתחרות.
יתרה מכך, איגודים מקצועיים טוענים כי הורדת יום עבודה יכולה להיות טובה לאנרגיה, לפרודוקטיביות ולחברה, וכי נרמול דפוסי עבודה של ארבעה ימים יכול להשאיר אנשים בעבודה שאחרת היו עלולים לפרוש ממנה.
האם המודל בסכנה?
למרות ההצלחה, כלכלנים מזהירים מפני העתיד הצפוי להולנד אם תמשיך לעבוד ארבעה ימים בשבוע. דניאלה גלוקר, כלכלנית באיגוד הכלכלי האירופאי OECD, מציינת כי אמנם הייצור גבוה, אך הוא לא צמח משמעותית ב-15 השנים האחרונות. "אם ההולנדים רוצים לשמור על איכות חייהם, הם חייבים להגדיל את הייצור או את כמות העובדים בשוק", ובכך היא מתכוונת להגדלת כמות התוצרים והשירותים המופקים במדינה, וכן עידוד כניסת מהגרים לשוק העבודה.
עם העלייה בתוחלת החיים, הולנד מתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת, מה שאומר שפחות אנשים נמצאים בשוק העבודה. "ההולנדים עשירים והם עובדים פחות, אבל השאלה היא כמה זמן זה יחזיק מעמד?" אומר ניקולס גון, גם הוא מאיגוד ה-OECD.
בנוסף, בהולנד יש את שיעור העובדים במשרה חלקית הגבוה יותר ב-OECD, כשכמעט מחצית מהעובדים עובדים במשרה שאינה מלאה.
פתרון אפשרי
אחת הדרכים להגדיל את כמות העובדים במדינה היא לעודד יותר נשים לעבוד במשרה מלאה. למרות ששיעור התעסוקה בקרב נשים גבוה, יותר מחצי מהן עובדות במשרה חלקית - פי שלושה מהממוצע ב-OECD.
חוקר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד (CBS) מצביע על "שמרנות ממוסדת" בחברה ההולנדית המהווה מחסום. מחקר מ-2024 מצא כי אחד מכל שלושה אנשים בהולנד חושב שאימהות לילדים צעירים מאוד לא צריכות לעבוד יותר מיום אחד בשבוע.
בחזרה ל-Positivity Branding, בעוד שלא ברור לגבי עתיד כלכלת הולנד לנוכח מגמת השינוי במספר ימי העבודה, דה ויט סבור ששבוע עבודה של ארבעה ימים הופך את העבודה לאטרקטיבית יותר. שותפו ארם מסכם: "האם אתה מאושר יותר? האם אתה נהנה מהחיים שלך יותר? זה באמת מה שחשוב".