האם נסבול משיבושים ועיצומים בנתב"ג ובחברות התעופה הישראליות דווקא לקראת פסח, אחד משיאי עונת הטיסות לחו"ל? ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בענף התעופה הישראלי, הכרזה שמאפשרת לה להתחיל בעיצומים ושביתות בעוד שבועיים מהיום.
סכסוך העבודה הוכרז בעקבות הכוונה להקים בסיס פעילות של חברת וויז-אייר בישראל, וזאת ללא כל היוועצות, שיתוף או תיאום עם העובדים ועם נציגותם - צעד המהווה פגיעה ישירה בביטחון התעסוקתי שלהם וביציבות הענף כולו. שרת התחבורה מירי רגב כבר העניקה לחברת הלואו קוסט ההונגרית אישור עקרוני למהלך, וכעת מנהלת עימה מו"מ על הפרטים בניגוד לעמדת אנשי המקצוע ברשות התעופה האזרחית שמתנגדת למהלך.
הסכסוך חל על חברות אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה, המפעילה את נמלי התעופה בן גוריון, רמון, חיפה, והמנחתים בהרצליה וראש פינה. בסך הכול הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בענף.
רגב טוענת שבסיס מקומי יאפשר לוויז להגדיל דרמטית את מספר הטיסות הזולות מישראל לחו"ל, אך בגלל שנתב"ג עמוס כבר כעת ובניית שדות התעופה המשלימים לו מתעכבת בין השאר בגלל מהלכיה של שרת התחבורה, היא מבקשת שוויז תפעל משדה רמון המרוחק ותפעיל אליו טיסות פנים.
חברות התעופה הישראליות טוענות שהמהלך יפגע בהן משום שהן מחויבות להעסיק צוותים ישראלים יקרים יותר, מה שלא ייצור תחרות שווה. אל על, ארקיע וישראייר הבטיחו את הקשר של ישראל עם העולם במלחמה, בזמן שוויז הפסיקה את טיסותיה לארץ.
כחברה הונגרית, ווייז מחויבת להוראות האיחוד האירופי שעצר את הטיסות, והבהירה בשיחות עם רגב שגם בפעם הבאה שהאיחוד יחליט שמסוכן לטוס לארץ היא תצטרך לציית להוראה. במקרה כזה, החברות הישראליות שיקוצצו, ואולי לא ישרדו כולן את כניסת וויז, יתקשו לספק לה תחליף.
בהסתדרות דורשים ממשרד התחבורה לנהל משא ומתן קיבוצי על השלכות פתיחת בסיס פעילות של וויז בישראל על תנאי העבודה, השכר וזכויות העובדים, לרבות ביטחונם התעסוקתי של העובדים, ודיון בהשפעת המהלך על איתנותן הפיננסית של חברות התעופה ורשות שדות התעופה ועל עבודת התפעול בקרקע נמל התעופה.
השבוע נערך דיון מיוחד בהשתתפות בכירי ההסתדרות, ראשי הוועדים ובכירים בענף התעופה, בו נשקלו שורה של צעדים שיינקטו בתקופה הקרובה. בהסתדרות מדגישים כי כל פעולה תיעשה באחריות לאומית מלאה, מתוך כוונה ברורה שלא לפגוע בציבור הרחב. בדיון הועלו חששות מקצועיים בנוגע להחלטה על הכנסת בסיס של מפעיל זר לנתב"ג, אשר התקבלה ללא עבודה מטה מעמיקה ותוך הסתייגות מקצועית של בכירים בענף, כולל בכירים במשרד התחבורה - זאת בין היתר בשל ההשלכות החמורות, הכלכליות והביטחוניות, שיפגעו באינטרסים של מדינת ישראל.
נציגי העובדים הבהירו כי על הפרק יעמדו צעדים נרחבים, וגם הם, כמו כלל אזרחי ישראל, "מעוניינים בתחרות אמיתית והורדת יוקר המחייה, אך לא תוך מתן סיסמאות וזריית חול בעיני הציבור". עוד הוסיפו כי "המהלך מהווה זלזול בוטה באלפי עובדים שפעלו תחת איומי מגיפה וטילים, דאגו שהשמיים יישארו פתוחים ולא השאירו אף ישראלי מאחור".
מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב: "בעולם יחסי העבודה אין דבר כזה החלטות חד־צדדיות, לרבות בענף התעופה, בו נדרש תיאום לאומי רחב. הקמת בסיס של מפעיל זר בישראל ללא בחינה מערכתית מעמיקה ומבלי להתייחס להשלכות העלולות להיגרם מכך, תפגע לא רק בביטחון התעסוקתי של העובדים, אלא גם ביציבות הענף ובאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. ההסתדרות תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לעצור את הפגיעה בעובדים ובאינטרס הציבורי".
יו"ר איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים, עו"ד אייל ידין: "מה שמנסים לעשות כאן הוא לא תחרות הוגנת, אלא מהלך חד צדדי שמעניק יתרון בלתי סביר למפעיל זר על חשבון העובדים, החברות הישראליות והאינטרס הלאומי. בענף רגיש כמו התעופה, אי אפשר לקבל החלטות שמערערות את היציבות התפעולית והביטחונית של המדינה. אנו נעמוד על כך שכל שינוי ייעשה בשיתוף פעולה, בתכנון מקצועי ובהגנה על העובדים שהם עמוד השדרה של הענף".
רגב, שסירבה עד כה לנהל מו"מ עם החברות הישראליות, האשימה אותן: "החברות מנסות להפעיל עלי לחץ בכדי לעצור את רפורמת 'צדק תעופתי' שנועדה להגביר את התחרות, להוזיל את מחירי כרטיסי הטיסה, לשפר את השירות ולהרחיב את מגוון היעדים. בשנים האחרונות הפכנו לבני ערובה. נעשינו בעל כורחנו ללקוחות שבויים של חברות התעופה הישראליות, ונוצלנו על ידן באופן מכפיר. כעת, החברות ממשיכות ומנצלות גם את העובדים שלהן, שלא קיבלו אגורה שחוקה מרווחי העתק שנגרפו על גב האזרחים בתקופת המלחמה. אין זה סוד שחברות התעופה הפקיעו מחירים ברגעים הקשים ביותר לאזרחי ישראל, וזו מציאות שאי אפשר לקבל".
רגב, שביקרה מספר פעמים בהונגריה בשנתיים האחרונות לסדרת פגישות שלא כולן פורסמו, נמנעה בכל הזמן הזה מלהפעיל את סמכויותיה מול החברות הישראליות להורדת מחירי הטיסה, סירבה להתערב כאשר אל על סירבה להטיס מילואימניקים בשבת עם פרוץ המלחמה, ואף טרם מילאה את הבטחתה לפצות את הישראלים שנתקעו בחו"ל בעת מבצע עם כלביא בגלל הפסקת הטיסות לארץ. המהלך שלה נתפס בעיני רבים בענף התעופה כהבטחת בחירות, שנועדה לטשטש את חוסר המעש שלה בתחום התעופה.
רגב הוסיפה כי "אנו עדים בשעות אלו לקמפיין שיימינג נגדי. ככה זה כשמזיזים את הגבינה, שלא לומר אפילו שמנת, של בעלי השליטה הטייקונים. אני מודעת לכוונה לנקום בי באמצעים פוליטיים, אך אזרחי ישראל חשובים לי יותר. חשוב שתדעו- אף עובד לא צפוי להיפגע מכניסת וויז ודומיו ארצה, גם לאף חברה לא נשקפת סכנה. התנגדות לתוכנית "צדק תעופתי" תותיר את תושבי ישראל נסחטים. אני כאן כדי לשמור על האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל, חברות התעופה הישראליות, תוך שמירה על האיזונים המתבקשים".
מוועד עובדי אל על נמסר בתגובה כי "מירי רגב היא שרת התחבורה הכושלת ביותר מקום המדינה. במשמרתה נרשם כישלון חרוץ במאבק בתאונות הדרכים, שהוביל לעלייה דרסטית במס הנפגעים. בתקופתה לא ניתן מענה אמיתי למשבר הפקקים ההולך ומחריף, נרשמו כשלים בכל הענפים שבאחריותה. במקום להתמודד עם הכשלים הללו, בוחרת השרה להסית את הדיון ולנהל מאבק מתוקשר נגד חברות התעופה הישראליות מהלך ציני שמטרתו להסיט את השיח הציבורי. גם בתוך משרדה נשמעים קולות מקצועיים הטוענים כי המהלך מול וויז הינו פופוליסטי ואינו ישים בפועל.
"השרה רגב מתעלמת ערב פתיחת מערכה אפשרית עם אירן מחשיבותן האסטרטגית של חברות התעופה הישראליות, ובפרט של אל על, בשעת חירום, ובתקופת מלחמה. במשך שנתיים כאשר טילים נורו לעבר מדינת ישראל וחברות זרות ברחו והפסיקו את פעילותן, היו אלה החברות הישראליות שהחזיקו את הקשר האווירי של מדינת ישראל לעולם".