האמת היא שרותם סלע היא שחקנית טובה. מעולה אפילו. בביקורות טלוויזיה זה תמיד מגיע עם איזו כוכבית מכוערת. "היא שחקנית טובה למרות ש". אבל האמת היא שלאורך השנים ראינו אותה נכנסת לשלל דמויות, והיא כבר הרבה אחרי שלב ההוכחות. יש לה את היכולת הנדירה הזו, את החן הטבעי והבלתי מתאמץ שגורם לך להאמין לה, לא משנה מה היא מוכרת לך על המסך באותו רגע - לכן מעבר לקריירת משחק היא נכס גדול לכל חברה מסחרית שיכולה להשתמש בה כפרזנטורית. אם זה מרגיש לכם שהיא מופיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה, זאת הסיבה. מה ששלה שלה כפי שאומרים.
אלא שכישרון המשחק שלה לא מספיק כדי למכור את הסטורי האחרון שלה באינסטגרם, שבו היא מודה מכל הלב לחברת התעופה "אל על", כאילו הייתה לקוחה תמימה, מתרגשת ואסירת תודה בצורה אותנטית. גם תצוגת משחק ברמת אוסקר לא הייתה עוזרת למכור את הבולשיט הזה.
סטוריז נמחקים אחרי 24 שעות, אבל הזיכרון של הציבור הישראלי לא נמחק כל כך מהר. כשרותם סלע מחמיאה לאל על, לרגע אפשר לחוש בגאווה לאומית. ציונית. לאיזו עוד מדינה יש חברת תעופה שמתגייסת כדי להחזיר הביתה את בניה הפזורים בגולה? מצד שני, לאיזו עוד מדינה יש צורך כמה פעמים בשנה לחלץ את האזרחים שלה בגלל מלחמות? ובכל זאת, החיבוק הלאומי היה יכול להיות נעים אם הוא היה אמיתי, ומבוסס על חוויות של לקוחות אמיתיים, ולא של מישהי שרק באוגוסט האחרון גויסה לככב בסרטוני הבטיחות של אל על. במילים אחרות: זה לא חיבוק, זו חגורת הצלה תדמיתית.
ולמה חברת תעופה צריכה בכלל שירותי תדמית כאלה כרגע? כי מתחת לשמיכה המלטפת והיקרה של משרדי היח"צ, מסתתרת מציאות מכוערת, כואבת ובעיקר יקרה של 121 מיליון שקלים. זה הקנס חסר התקדים שרשות התחרות מבקשת להטיל על חברת התעופה. הרשות קבעה באופן חד משמעי את מה שכל מי שניסה לחזור לישראל בחודשים הראשונים של המלחמה בעזה הרגיש היטב על בשרו ועל חשבון הבנק שלו - אל על פשוט ניצלה את המצב.
למעשה: רשות התחרות פנתה לאל על כבר ב-10 באוקטובר 2023 והזהירה אותם מפורשות לא לנצל את המצב. ב"חברה הלאומית" פשוט צפצפו על האזהרה. בזמן שהשמיים התרוקנו מחברות זרות, החברה הפכה למונופול דה פקטו בלפחות 38 מתוך 53 קווים שונים. ובמקום להושיט יד לישראלים שתקועים מעבר לים, היא הכניסה יד עמוק אל תוך הכיס שלנו, עם עליות מחירים מקוממות של עד 31%, ולפעמים - בשיא החוצפה - גם בטיסות שלא היו מלאות, מחירי הכרטיסים נותרו גבוהים ב-25% מהרגיל.
אז עכשיו, אחרי שהקנס העצום והמהדהד הזה הוצג לראווה, הוריד את המסכות והציג את החברה במערומיה בפני כל הציבור הישראלי, פתאום דברים מתחילים להשתנות. פתאום, בסבב הנוכחי של טיסות החילוץ שאנחנו חווים, החליטו באל על לקחת מחירים "שפויים" (הכל יחסית).
הסטורי של סלע מופיע בלי גילוי נאות, כך שכביכול אפשר לטעון שהיא לא קיבלה עליו תשלום. אלא שגם אם היא באמת קיבלה שירות מדהים והחליטה לפרגן ללא תמורה - היא עדיין לא הישראלי הממוצע. גם מכיוון שיש לה היסטוריה עם אל על (אחד מההיילייטס שלה באינסטגרם פשוט נקרא "אל על" והוא כולל רק תמונה שלה מחזיקה דגם מטוס של החברה) וגם מכיוון שכמו כל סלב ישראלי, היא מקבלת יחס טוב יותר ממסעודה משדרות. מעניין אם היא יודעת את זה. אני לא יודע למה כל כך חשוב לי שהיא תדע את זה. ובכל מקרה, הסטורי שלה הוליד זעם דווקא בגלל הניתוק הזה.
הישראלים שנתקעו בחו"ל עדיין מספרים על שירות לקוחות לא מתפקד באל על. אנשים שהחזיקו בכרטיסי טיסה באל על קיבלו הודעת דחייה לתאריך אחר, רק כדי לגלות באתר החברה שמוכרים כרטיסים לטיסה שהם היו אמורים להיות עליה מלכתחילה. זו סתם דוגמה אחת לכך ש"הכי בבית בעולם" זה לא יותר מסלוגן. וכל זה עוד לפני שדיברנו על כך שזו החברה היחידה שמסרבת להטיס בשבת אנשים לטיסות "חילוץ". כי זה לא חילוץ, זה ביזנס. גם במחלקת תיירים זה ביזנס.
כשראיתי את המחירים "השפויים" (אפשר להתווכח על זה, אבל זו לא המטרה) לא הרגשתי טיפה של הכרת תודה. הרגשתי בעיקר צריבה קשה של עלבון עמוק. העובדה שדווקא עכשיו, תחת איום של קנסות וזכוכית מגדלת ציבורית, אל על סוף סוף מתנהגים "בסדר". רגע, אפשר שאלה? ממתי לא להכפיל את מחירי הטיסה לאנשים שאין להם ברירה אלא לטוס אתכם זה "בסדר"? זה לא המובן מאליו האנושי? וזה עוד לפני שהכנסנו מילים לא קשורות כמו "בית" או "ציונות" לתמונה.
ברגע האמת שלנו, כשכולנו היינו מדממים, שבורים, חרדים ומחפשים נואשות דרך הביתה למשפחות שלנו - באל על הסתכלו על עם ישראל כערימת מזומנים שמנה. הציבור הישראלי גרוע במחאות צרכניות. אפשר לקנות אותנו עם שיר יפה של חנן בן ארי ואיזו תשורה נאה למילואימניקים. אבל בסוף, במקום להשקיע במעטפת הנוצצת, אפשר גם להשקיע פשוט בשירות. במטוסים מתקדמים יותר. כדי שבפעם הבאה שנתלבט בין אל על או חברה זהה נבחר באל על בגלל שהיא החברה היותר טובה, ולא בגלל שהיא מוציאה טיסות חילוץ בזמן מלחמה. לא בשבת, כמובן.