כשהמשק הישראלי נאבק לשרוד תחת עול המלחמה, הודעה אחת שגרתית, לכאורה, שהוציא משרד האוצר בשישי בבוקר, על מתווה הפיצויים לעובדי המגזר הציבורי, הבהירה את סדר העדיפויות האמיתי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הסיכום אליו הגיעה ההסתדרות הוא בשורה כלכלית משמחת, אבל גם מפגן בוטה של "הפרד ומשול" בשוק העבודה.
בעוד עובדי המגזר הציבורי זוכים לחסינות מהיום הראשון, עובדי המגזר הפרטי מופקרים לשבועיים של חוסר וודאות.
אם המעסיק שלך הוא המדינה, תקבל שכר מהיום הראשון שבו נעדרת מהעבודה. אבל אם אתה שייך למגזר הפרטי, זה שסוחב את הכלכלה הישראלית על הגב בימי שגרה ובחזית, תתכבד ותמתין 14 ימים לפני שתראה שקל אחד. למה? לסמוטריץ' פתרונים.
"נעלבתי", אומר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "שאלתי את עצמי, למה יש אפליה כזאת? אלה לא האחים שלנו, העם שלנו. זה לא יהודי להוציא מישהו מהמחנה. אני רוצה להדגיש שמתווה החל"ת במגזר הציבורי צודק, וכך טוב וראוי שתעשה מדינה שיצאה למלחמה. מצד שני, המתווה של השכירים במגזר הפרטי מוכיח שאנחנו חיים במדינה עם שני עמים: השכירים במגזר הציבורי מוגנים ואלה שבמגזר הפרטי מופקרים.
"לא יכול להיות שתהיה כזו אפליה. הרי מי נותן לצבא את היכולת להילחם, מספק את החוסן הכלכלי של העם הזה? המגזר העסקי. אז למה לוקחים אותו ואת העובדים שלו ומפלים אותם באופן חסר תקדים, לא הגון ולא מוסרי? עובדים במגזר הציבורי, שלא באו שמונה או תשעה ימים לעבודה מקבלים מאה אחוז שכר. עובד מקביל במגזר הפרטי מקבל אפס. מצד אחד המעסיק גם לא חייב ולא יכול לשלם לו, כי המחזורים שלו ירדו ממאה לשום דבר וההוצאות ממשיכות לרדת.
"אני רק מזכיר שהעסקים הפרטיים לא פוצו על אובדן רווחים או על ההפסדים שנגרמו להם מהקורונה דרך המבצעים ובכל המלחמות. מה שהם קיבלו אלה מענקים של השתתפות בחלק מההוצאות ובחלק מהשכר ששולם. את ההפסדים ואובדן הרווחים הם נושאים על כתפיהם בלבד, וגם את הכלכלה הישראלית.
"אני מבין שאי אפשר לפצות על אובדן רווחים כי המדינה תפשוט רגל, אבל לייצר מצב שבו עסק לא מסוגל לשלם שכר לעובדים והמדינה לא תומכת בו, כשהוא רואה שהיא תומכת בשכירים במגזר הציבורי, זה הרי לא ייתכן. הרי גם להם יש משכנתא, שכר דירה, ארנונה, חלומות".
אז מה קרה לאוצר?
"אני חושב שהם בטוחים שאם ישלמו את זה, אנשים ישארו בבית ונפסיד תוצרת. אני גם לא יודע עד כמה מאמינים שם במגזר העסקי. פוחדים שאם יתנו חל"ת גמיש, יעשו טריקים וקומבינות".
ובמגזר הציבורי לא יעשו קומבינות?
"לא בטוח שזה נכון".
אולי סמוטריץ' חושש שארנון בר דוד ישבית לו את המשק.
"חייב להגיד שהוא עושה עבודה מצוינת. ארנון מאוד אחראי, ומצד שני, כן, הוא הצליח להביא אותם להבנה שאנחנו לא הצלחנו. יכול להיות שמפחדים ממנו, אבל זה לא העניין. אני חושב שהאוצר טועה כלכלית. הם לא מבינים שבכך שלא נותנים שכר מהיום הראשון, מביאים אנשים להישאר בבית לארבעה עשר יום. המדינה תשלם יותר חל"ת וגם תפסיד ייצור והכנסות ממסים".
תפנו לבג"ץ?
"בפעם הקודמת שפנינו לבג"ץ בקורונה על אפליית העצמאים, הוא אמר שהוא לא מתערב. אנחנו צריכים לשכנע את חברי הכנסת של ועדת הכספים שטובת מדינת ישראל היא לשמור על זכויות העובדים ולא לייצר אפליה בין דם לדם. אני לא יודע אם נצליח. פעם קודמת הצלחנו להוריד מארבעה עשר ימים לעשרה ימים, אבל הייתה התחייבות שזה מתווה חד פעמי. עכשיו אנחנו במצב שונה. הפעם אנחנו נמצאים במלחמה כבר שלושה שבועות ולא רואים את הסוף. מה גם שהאפליה הזאת יוצרת מתח בין העובדים במגזר הפרטי למעסיקים, כי המעסיקים הרי רוצים לשמור על העובדים שלהם ולא רוצים לפגוע בהם. זו פגיעה קשה במגזר שמניע את הכלכלה. חוסר הערכה פוגעני".
נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן תקף את סמוטריץ' בעקבות המתווה: "לא יהיה מצב שבו יש אבחנה בין עובד במגזר הציבורי לפרטי. יושבים עובדים במגזר הציבורי במשרד האוצר, גובים כספים מהמגזר הפרטי ובכסף הזה מרפדים את עצמם. הם נמצאים בניגוד עניינים חריף מבחינה משפטית. אני מזהיר את האוצר - לא נאפשר את זה הפעם, גם אם נגיע להשבתת המגזר העסקי. נעתור לבג"ץ. שר האוצר יכול לרשום ברזומה שלו - 'מחריב המגזר העסקי בישראל'. אני מזהיר את חברי הכנסת, כל מי שירים את ידו בעד המתווה ההזוי הזה, אני אזכיר לציבור בקמפיין אגרסיבי - מי היה בעד ומי נגד".