בסדר היום של ישיבת הממשלה ב-10 במאי הופיעה ההצבעה על חוק מימון המשכנתאות, חוק אותו הוביל היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופסור אבי שמחון. החוק נועד להעניק סיוע כספי ישיר למשפחות שנטלו משכנתאות לפני סוף 2022, ונאנקו תחת הזינוק החד בעלות ההחזרים בעקבות העלאות הריבית האגרסיביות של בנק ישראל. לפי המתווה, המדינה הייתה אמורה להשתתף בעד 75% מההתייקרות הריאלית של ההחזר החודשי, בסכום שיכול היה להגיע לכ-1,200 שקל בחודש למשפחה, מהלך שהיה מיטיב עם נוטלי משכנתאות רבים.
אלא שבסופו של דבר, החוק שאמור היה להיטיב עם נוטלי המשכנתאות, וזכה לביקורת קשה מצד משרד האוצר ובנק ישראל, לצד תמיכה נלהבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נקבר קבורת חמור שקטה מחוץ לגדר. הדיון שהיה אמור להתקיים בנושא בוטל, והצעת החוק לא תחזור עוד לסדר היום של הכנסת הנוכחית. באופן רשמי איש לא הכריז על ביטולה, אבל במערכת הפוליטית והכלכלית כבר ברור: החוק מת.
מקורות המעורים בפרטים אמרו לוואלה, שהסיבה המרכזית לקבורתו של החוק היתה החלטתו של נתניהו לא לעסוק בו כרגע. "ראש הממשלה הבין שהדיבידנד הציבורי של מימון המשכנתאות לא מצדיק את העליהום שיקבל אם יעבור. לא היה לו עניין גם לחטוף אש וגם לא לקבל דבר בתמורה, ולכן הורה לא להעלות אותו להצבעה".
מהצד השני, טוענים גורמים בקואליציה, שהסיבה לעצירת התהליך כרגע היא פרוצדוריאלית, שכן לא ניתן להעביר חוקים שאינם בקונצנזוס לאחר הנחת החוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה.
ואכן, המסמר האחרון בארון הגיע עם המהלך להקדמת הבחירות ושירת את נתניהו היטב. לאחר שיו"ר הקואליציה אופיר כץ הניח את הצעת החוק לפיזור הכנסת, לוח הזמנים של הכנסת התקצר משמעותית, והיכולת לקדם חקיקה ממשלתית מורכבת התאדתה כמעט בן לילה. אלא שהבחירות הן רק התירוץ הנוח. בפועל, החוק הזה החל לגסוס הרבה קודם.
הצעת החוק נולדה על רקע הזינוק החד בריבית, שהקפיץ באלפי שקלים את ההחזרים החודשיים של מאות אלפי משקי בית. במשרד ראש הממשלה ניסו להציג אותה כמהלך חברתי שיקל על מעמד הביניים, אבל כבר מהרגע הראשון היא נתקלה בהתנגדות חריגה בעוצמתה מצד כל הדרגים המקצועיים במדינה.
בכירי משרד האוצר הזהירו כי מדובר במהלך חסר אחריות תקציבית, ללא מקור מימון ברור, שעלותו הכוללת עלולה להגיע לעשרה מיליארד שקל בתוך חמש שנים. מבחינתם, מדובר היה בעוד הבטחה פופוליסטית שמתחלקת יפה בכותרות, אבל משאירה את החשבון לדורות הבאים.
אם זה לא הספיק, בבנק ישראל החליטו להסיר כפפות. בנייר עמדה חריג ותקיף במיוחד תקפו את היוזמה והגדירו אותה כ"חסרת היגיון כלכלי". בבנק הזהירו כי החוק עלול לפגוע באמינותה הפיסקלית של ישראל מול השווקים הבינלאומיים, לשדר שהממשלה מסבסדת סיכוני אשראי פרטיים, ולייצר תקדים מסוכן של התערבות פוליטית בשוק המשכנתאות.
גם במערכת המשפטית נדלקו כל הנורות האדומות. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה התריעה כי החוק מעורר קושי מהותי מבחינת עקרון השוויון, שכן הוא מעניק הטבה כספית נדיבה רק לקבוצה מסוימת של בעלי משכנתאות, בעוד אוכלוסיות אחרות שנפגעו מיוקר המחיה נותרות בחוץ.
אבל הבעיה הגדולה ביותר הייתה העיתוי. קידום חוק שמחלק מענקים ישירים לציבור רגע לפני מערכת בחירות נראה לרבים כמו ספר לימוד ל"כלכלת בחירות". במערכת המשפטית הבהירו כי מהלך כזה עלול לעמוד בניגוד להנחיות המחמירות החלות בתקופת בחירות, במיוחד כשמדובר בהעברות כספיות רחבות היקף לציבור. כל זה הספיק כדי לגדוע את המהלך השנוי במחלוקת, עוד לפני שנכנס לצנרת החקיקה הרשמית של הכנסת.