היום זה קורה: הנפקה ציבורית בבורסה של ענקית הטכנולוגיה והחלל SpaceX, לאחר שעברו 69 שנה מאז שבריה"מ שיגרה את הלוויין המלאכותי הראשון בהיסטוריה האנושית ב-4 אוקטובר 1957. השיגור הסובייטי הדהים את העולם המערבי והיווה את יריית הפתיחה הרשמית למרוץ שהוביל לפני 57 שנים לשיגור החללית המאוישת אפולו 11 של נאס"א, שביצעה את הנחיתה הראשונה אי פעם על גרם שמימי מחוץ לכדור הארץ. האסטרונאוט ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שדרך על אדמת הירח. ארה"ב, שנדהמה מההישג הסובייטי נמצאת מאז במרוץ אינסופי לתפוס את החלל לצרכי צבא, תקשורת, ריגול והכשלת יריבים בחלל.
בריה"מ נותרה למעשה ללא מקורות משקיים מספיקים והתמוטטה לאחר שהנשיא האמריקאי רונלד רייגן הקדיש הון עתק בשנת 1983 בתוכנית "מלחמת הכוכבים", שמטרתה הייתה לפתח מערכת הגנה הרמטית, כולל לווייני חלל ולייזרים, שתוכל ליירט טילים גרעיניים סובייטיים בעודם בחלל, ובכך להגן על שטחה של ארה"ב. הסובייטים ניסו להתחרות, ובמקום זה התמוטטו כלכלית - ומדינית - בשנת 1991. הדגל הסובייטי האדום-עז ירד בדצמבר אותה שנה מעל הקרמלין. ישראל שיגרה את הלווין הראשון שלה, אופק 1, בספטמבר 1988 באמצעות טיל שביט של התעשייה האווירית בשיתוף משרד הביטחון.
שוק ההון הגלובלי ניצב כיום בפני אחת מנקודות המפנה המרתקות ביותר במאה ה-21. שילוב של תעשיית חלל, בינה מלאכותית ושבבי זכרון בגודל 2 ננומטר, שבבים סופר חכמים, המשוחחים ביניהם כבני אנוש ובעתיד אף יבנו ויתכננו בעצמם את הבינה המלאכותית של הדור הבא. אם בעשורים הקודמים טכנולוגיית המידע והאינטרנט היו מנועי הצמיחה, הרי שבמחצית השנייה של המאה הנוכחית, שני וקטורים טכנולוגיים עצומים מתלכדים ויוצרים אפקט סינרגטי חסר תקדים: הבינה המלאכותית היוצרת - Generative AI- וכלכלת החלל החדשה. New Space.
ההנפקות הציבוריות הצפויות והמדומיינות של ענקיות הטכנולוגיה והחלל SpaceX של הטריליונר הראשון בעולם אילן מאסק, ובהמשך של אנתרופיק המובילה בתחום הבינה המלאכותית, וכן OpenAI - כל אלה אינם סתם אירועים פיננסיים גדולים. הם מקבעים את עליונותה של ארה"ב בדור הבא לפחות בתחום הטכנולוגיה של המהפכה התעשייתית הרביעית. עליונות זו בתחום הצבאי כבר באה לידי ביטוי בשימוש של הצבא האמריקאי בתוכנות של אנתרופיק בכיבוש סטרילי של ונצואלה ומיטוט המשק והכח האירני, למרות התנגדות מנהלי אנתרופיק לשימוש בתוכנות שלהם לצרכים צבאיים.
ההנפקות, שיחלו כאמור היום, מהוות "יריית הזינוק" לשינוי דרסטי ומקיף של זרימת ההון העולמית. מאמר זה ינתח לעומק את השפעתן של הנפקות אלו על שוק ההון האמריקאי והעולמי וישווה את מוכנותן והשפעתן על המשק האמריקאי, המשק האירופי ומדינות דרום-מזרח אסיה, תוך מענה על השאלה: האם אנו בפתחה של מהפכה אדירה?
1.
נבחן את המשקל הסגולי של החברות הללו עוד בטרם הופכות לחברות ציבוריות. SpaceX מהווה את השער לכלכלת החלל. זו אינה רק חברת טילים חכמים והראשונה שבידה טילים שאפשר לשגרם יותר מפעם אחת - היא תשתית התקשורת והלוגיסטיקה העתידית של כדור הארץ ומעבר לו. באמצעות פרויקט Starlink, "תקשורת כוכבים", החברה יצרה רשת אינטרנט לוויינית חובקת עולם המשנה את חוקי המשחק עבור אזורים מרוחקים, תעשיות ביטחוניות וספנות עולמית. בנוסף, פיתוח ה-Starship מבטיח להוריד את עלות השיגור לחלל ליחדת משקל ברמות שיאפשרו כריית מחצבים בחלל, הקמת תחנות חלל מסחריות ומחקר מתקדם.
ההנפקה של SpaceX יחד עם Starlink לחברה ששוויה בין 1.3-1.7 טריליון דולר, תהפוך אותה מיידית לאחד העוגנים החזקים ביותר בבורסות בארה"ב. חלק מהתנודות החדות בשערי המניות בשבוע החולף מיוחס לפינוי הון עולמי בכדי להשתתף בהנפקה האדירה.
ענקיות הסופר בינה מלאכותית OpenAIואנתרופיק מגדירות מחדש את מושג פריון העבודה האנושי, הייצור, הפיתוח, התעבורה, הרפואה, הצבא, המחקר, התקשורת, ולמעשה כל תחומי החיים. מודלי השפה הגדולים, LLMs, דוגמת GPT וקלוד, הפכו מתתי-מערכות ניסיוניות לכלי עבודה קריטיים במגזר הפיננסי, המשפטי, הרפואי והטכנולוגי. המעבר מחברות בכל העולם הנתמכות על ידי ענקיות טק, כמו מיקרוסופט ואמזון, לחברות ציבוריות נסחרות, יחייב שקיפות פיננסית ויפתח את הברזים לזרמי הון אדירי ממדים מהציבור ומקרנות פנסיה מוסדיות, שעד כה היו חסומות להשקעות בתחומים אלה.
הנפקות בסדר גודל כזה פועלות כ"מגנטים של נזילות": הן משנות את הרכב המדדים המובילים, כמו S&P 500 ונאסד"ק, ומכתיבות מחדש את אסטרטגיות הקצאת הנכסים של חסכונות והשקעות הציבור באמצעות מנהלי קרנות בכל העולם - או ישירות על ידי השחקנים בשווקי ההון.
2.
ארה"ב מחזיקה ביתרון הבית. הבורסות בניו יורק הן היעד הטבעי להנפקות אלו. כניסתן של חברות אלו לשוק הציבורי תייצר אפקט עושר משמעותי; הצפת ערך למקורבים שזכו לשים יד על מניות שהוקצו להם לפני ההנפקות, למשקיעים מוקדמים, עובדים ומומחים של החברות, מייסדים וקרנות הון-סיכון נבחרות. אם אכן תהיה הצלחה אדירה בהנפקות, זה יכול להניע מחדש הזרמת הון לסטארטאפים. היות וישראל נחשבת "סטארטאפ ניישן", חלק אפילו די משמעותי במונחי המשק הישראלי יוזרם לשוק ההייטק הישראלי.
משקיעים מכל רחבי העולם יזרימו דולרים לארה"ב כדי להשיג חשיפה ישירה לליבת מהפכת ה-AI והחלל, והתוצאה המיידית תהיה התחזקות הדולר האמריקאי וחידוש מעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי, למורת רוחם של הסינים. הנפקות אלה יביאו למכפילי רווח גבוהים בשוק האמריקאי, שכבר היום מאוד גבוהים.
מנגד, עבור שוקי הון מחוץ לארה"ב, ההנפקות הללו מהוות אתגר מורכב. הבורסות בלונדון, פרנקפורט, טוקיו והונג קונג עלולות לסבול מבריחה פיננסית. כאשר חברות העתיד נסחרות כולן בארה"ב, למשקיעים גלובליים יש פחות תמריץ להחזיק במניות של חברות תעשייה מסורתיות באירופה, המידרדרת משנה לשנה מבחינה עסקית, כלכלית וטכנולוגית, תוך איבוד שיירי ההגמוניה שהיו לה. אירופה, צרכנית קצה, מובילה ביישומים תעשייתיים מסורתיים, ואפילו תעשיית הרכב העולמית נלקחה ממנה בשנתיים האחרונות ע"י סין.
באירופה שוק הון מבוזר, הסתמכות על אשראי בנקאי שמרני, מחסור בקרנות ענק, עם מבנה שוק הון מיושן של המאה ה-20. באירופה המזדקנת רגולציה קשיחה ומחמירה הגנה קפדנית על פרטיות חסמי כניסה לחברות חלל פרטיות.
אירופה נמצאת בעמדת נחיתות מבנית. חוק הבינה המלאכותית האירופי, EU AI Act, מציב חסמים כבדים על פיתוח מודלים מתקדמים, מה שגורם לחברות כמו אנתרופיק או OpenAI להסס לפני השקת שירותים מלאים ביבשת הישנה. בתחום החלל, אירופה עדיין נסמכת במידה רבה על פרויקטים ממשלתיים איטיים כמו אריאן-ספייס, ואינה מצליחה (ואולי אף לא מנסה) לייצר מתחרה פרטי בקנה מידה מול מאסק.
המשמעות היא שהמשק האירופי מסתכן בלהפוך ל"לקוח שבוי" של טכנולוגיות אמריקאיות, תוך זליגת הון החוצה לתשלום דמי מנוי ושירותי ענן לחברות האמריקאיות - ובהמשך לשרותי תעשיית החלל והבינה המלאכותית. הכעס האירופי שמובילה צרפת, בראשותו של עמנואל מקרון, ילדותי ולא יועיל.
3.
גם אסיה תיפגע, אם כי פחות מאירופה, שתפארתה מאחוריה. הפגיעה בעיקר ביפן ובמדינות אחרות, אולי מלבד קוריאה הדרומית שקפצה על עגלת הטכנולוגיה בזמן, במהירות וביעילות. סין, שבמהותה סגורה בתחומים רבים, יריבה לארה"ב כיורשתה של בריה"מ, לא תוכל לעמוד בקצב הפיתוח והיקף ההון שיש בארה"ב.
הכסף יזרום לארה"ב של דונלד טראמפ, המעודד תעשיות בכל התחומים ובעיקר בהייטק, לעבור לארה"ב ולזכות בהטבות. סין, הנבלמת ע"י טראמפ ככל שהוא יכול, עסוקה בתפיסה ישנה של השאלה מהי מעצמה: סין חושבת במונחי המאה ה-19 וה-20 - לכבוש שטחים קטנים של הודו, להשתלט ולמחוק את התרבות של העם הטיבטי, לדכא את העם הטורקי המקורי במחוז סינג'יאנג, שנקרא גם האוּיְגוּרִים ולתכנן לכבוש את טאיוואן, שמעולם לא הייתה סינית אלא במקור פולינזית. עם ירידה בשעור הילודה, סין כבר אינה יכולה לייצר מספיק מהנדסים לדור הבא, והמחסור בולט.
אבל מלבד סין יש מדינות נוספות באסיה. קוריאה הדרומית, טאיוואן, סינגפור, מלזיה באופן חלקי ובשנים האחרונות ווייטנאם - כל אלה הן יצרנית חומרה, שבבים, מרכז הרכבה ולוגיסטיקה. אלה עמים המאמצים טכנולוגית מהירה. הממשלות באסיה מציגות השקעות ממשלתיות ממוקדות וזרמי השקעות זרות ישירות בשיעור גבוה. האסייתיות האמורות הן עם רגולציה דינמית וגמישה, דגש על שיפור פריון העבודה.
עבור מדינות דרום-מזרח אסיה, המהפכה הזו היא חרב פיפיות - אך עם פוטנציאל אדיר. הגידול המטורף בביקוש לבינה מלאכותית מחייב כוח מחשוב עצום. מדינות אלו הן ספקיות חומרה, מוליכים למחצה, חומרי גלם, הרכבות אלקטרוניות. ההנפקות החדשות בארה"ב יבטיחו הזמנות רכש בהיקפי עתק ממפעלים במדינות אלה. הן אינן מנסות לפתח את ה-LLM הבא, אלא ליישם אותו במהירות כדי לייעל את מגזרי הפינטק, הלוגיסטיקה הימית והחקלאות.
הנגישות הגלובלית של מערכת טלפוניה מכל מקום לכל מקום על פני כדור הארץ באמצעות Starlink היא קריטית עבור מדינות ארכיפלג אדיר, כמו אינדונזיה והפיליפינים, לחיבור מאות מיליוני אזרחים, כולל כפריים נבערים, לכלכלה הדיגיטלית. כן, לפנינו מהפכה אדירה משנה עולם באמצעות הבינה המלאכותית ותעשיית החלל. לא מדובר רק במהפכה טכנולוגית, אלא במהפכה תודעתית עמוקה ומהפכה מבנית של הכלכלה, המשק העולמי, הסחר, הקישור, החיבור, האינטראקציה העולמית. מי שנשאר מאחור, סיכוייו בהמשך נמוכים.
4.
זרימת ההון לשוק האמריקאי עלולה להוביל להרחבת פערי התמחור בין וול סטריט לשאר העולם. ארה"ב חלוצה, מפתחת טכנולוגיית ליבה ובעלת תשתית השיגור והמחשוב יחד עם שפע של קרנות הון-סיכון ובורסות תומכות וקולטות, ועם תמיכה ממשלתית מסיבית, בעיקר עכשיו אצל טראמפ - גם לצרכים הביטחוניים. בכלל, הגישה האמריקאית המסורתית מעודדת תחרותיות, הגבלים עסקיים ממוקדים, אך מעודדי חדשנות.
המשק האמריקאי נהנה מסינרגיה מושלמת. השילוב של אינטרנט לווייני מהיר מבית SpaceX יחד עם יכולות הבינה המלאכותית שיכולותיה עולות בטור הנדסי, מאפשר אוטומציה והחלקה של תהליכים עסקיים, ניהול שרשראות אספקה חכמות ואפילו תשתית חסינה מפני אסונות טבע או סכסוכים גיאו-פוליטיים. חברות אמריקאיות יהיו הראשונות להטמיע את הטכנולוגיות הללו, ובכך יגדילו את פריון העבודה שלהן בקצב מהיר יותר מכל מתחרה גלובלי, גם היום פריון העבודה האמריקאי כפול משל האירופאי.
העתיד כאן והיום באמריקה ובישראל. עתיד מתהווה של עיבוד נתונים מהחלל, לוויינים המייצרים כמות עצומה של נתוני הדמיה, אקלים ומיקום. המוח האנושי אינו מסוגל לעבד זאת בזמן אמת, וכאן נכנסת הבינה המלאכותית, שמנתחת את המידע ומנפקת תובנות לחקלאות ולביטחון. זה יכלול ניהול והפעלת עשרות אלפי לוויינים במסלול נמוך, זה מחייב מערכות אוטונומיות לחלוטין מבוססות בינה מלאכותית. הדורות הבאים של הלוויינים יכללו שבבי AI שיאפשרו עיבוד המידע בחלל עצמו, ומשלוח רק של התוצאות המזוקקות לכדור הארץ, מה שיחסוך רוחב פס קריטי. מהרבה בחינות, מהפכת ה- AIוהחלל דומה להנפקת חברות הרכבת במאה ה-19 או חברות האינטרנט בסוף שנות ה-90. הן יוצרות תשתית חדשה שעליה ייבנו כל שאר העסקים בעולם ב-50 השנים הבאות.
ההנפקות יסמנו את סיומו של עידן ה"כסף הזול" של תחילת העשור ויפתחו עידן חדש הממוקד בפריון מבוסס בעומקי טכנולוגיה. בעוד שוק ההון האמריקאי צפוי לבצר את מעמדו כמוביל הבלתי מעורער של מהפכה זו, המשק האמריקאי ייהנה מיתרון ראשוני מובהק ביצירת ערך וביעילות. מדינות דרום-מזרח אסיה ימשיכו לשגשג כספקיות החומרה הפיזית וכמאמצות גמישות, בעוד שאירופה תצטרך לבצע חשיבה מחדש לגבי אסטרטגית המודל הרגולטורי שלה כדי לא להישאר מאחור כתפאורה היסטורית בעולם המנוהל על ידי אלגוריתמים ולוויינים. אנו לא עומדים בפני "בועה" חולפת, אלא בפני שינוי קבוע בפרדיגמה הכלכלית. החברות הללו אינן מייצרות מוצרי צריכה - הן מייצרות את העתיד.
איך ישראל נכנסת לתמונה? היא כבר עשתה שימוש במלחמותיה מול האיראנים במערכות בינה מלאכותית, עם ממשק לוויני, כלי טייס בלתי מאוישים ולוויינים המקיפים את כדור הארץ בהתמדה ונמצאים כל העת למעשה מעל אויבותיה שלישראל, ובעיקר איראן. מאז שיגור השביט עשינו דרך ארוכה, אולי פרט למעקב אחר התקשורת הפקיסטנית. אולי הגיע העת ללמוד גם את הפקיסטנים, המתיימרים כעת להיות מתווכים.