1.
המשק הישראלי עובר תהליך של פולריזציה. שוק הדיור בצרות גדולות, בעיקר עבור קבלנים שרכשו קרקעות במחירים מטורפים ועתה מלקקים את פצעיהם, ושוק ההיי־טק, למרות הקשיים הנערמים, עדיין נושם ובועט, לפי שעה. מחירי הקרקעות לבנייה למגורים ירדו מאז 2022 ועד 2025 בכרבע, וליתר דיוק בשיעור של 24.9%. מי שהחזיק קרקע בשלוש השנים האחרונות הפסיד רבע מההון שהשקיע בה.
הירידה במחירי הקרקעות מקיפה בשיעור דומה גם את הבנייה הרוויה וגם את הבנייה לצמודי קרקע. חגיגת הנדל"ן הסתיימה בכאב אדיר שטרם בא לידי ביטוי בהתמוטטות חברות קבלניות ויזמיות.
תל אביב, העיר ללא הפסקה, הופכת לעיר עם הפסקות כואבות. תחילה הייתה זו הירידה מישראל, ההגירה לחו"ל בעיקר מאזור המרכז, בשיאו של גל המחאות נגד הממשלה, מה שהפחית את הביקוש להיות תל אביבי או לגור במרכז. בהמשך, שינויים טכנולוגיים בעולם, ובעיקר תעשיית הבינה המלאכותית, מפחיתים את הביקוש לעובדי הייטק, ובעיקר למתחילים, ג'וניורים. המכה החדשה הזו מביאה לגלי פיטורין בההיי־טק הישראלי, הנאבק למצוא מסלול חדש ויציב בתעשייה המחזיקה את ישראל על כתפיה מזה דור.
פיטורין, וגרוע מכך - חשש לפיטורין, גוררים מיד ירידה בביקוש לנדל"ן למגורים בתל אביב ובמחוז המרכז, שם מרוכזת תעשיית ההיי־טק. התוצאה מיידית: ירידה במחירי הנדל"ן במרכז והתעצמותה של התפוצצות בועת הנדל"ן, עליה דיווחתי כבר לפני שנה. הישראלים כבר לא רוצים נדל"ן - זה פשוט יקר מדי עבור הצעירים, משלהי דור ה-Y בואך תחילת דור ה-Z, שלא מעוניינים בהשתעבדות לאורך שנים למשכנתא, הפוגעת במרקם המשפחתי. עדיף לשכור דירה קטנה, עד יעבור זעם, או לברוח לחו"ל.
התוצאה: רכישת דירות יד שנייה בשליש הראשון של השנה באזור תל אביב - בהתרסקות.
באפריל נרשמה ירידה של 59% לעומת אפריל אשתקד, ל-86 דירות בלבד. רכישת דירות בשליש הראשון של השנה, הכולל כמובן את תקופת המלחמה, ירדה ב-34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתל אביב שיעור הירידה בשליש הראשון של השנה במכירת דירות יד שנייה הוא המרבי בכל ישראל, לעומת ירידה ממוצעת של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, באפריל אשתקד שיעור ההייטקיסטים מכלל רוכשי דירות יד שנייה באזור תל אביב היה 26%; בשליש הראשון של השנה היוו המועסקים בהיי־טק רק 11%, נתונים המצביעים על עומק המשבר.
2.
בכלל ישראל, מכירות הדירות על ידי הקבלנים ממשיכות לצנוח. באפריל השנה נמכרו 5,081 דירות - צניחה של 19% לעומת אפריל אשתקד, ובהשוואה למרס מדובר בהתרסקות של 31%. בניכוי המכירות בסבסוד ממשלתי, כגון דיור למשתכן, היו רק 4,340 דירות שנמכרו באפריל, ירידה של 20% לעומת אפריל אשתקד וירידה של 36% בהשוואה למרס השנה.
הפחד משוק הדירות המידרדר, שהפסיק לקרוץ לישראלים שחשבו כי מחירי הנדל"ן רק עולים, בא לידי ביטוי גם בנפילות במכירות במרכז הארץ בשיעור של 45% לעומת אפריל אשתקד, ובנפילה של 30% ברחובות לבדה. כ-21% מהרוכשים זכו להטבות אצל הקבלנים, לעומת 38% באפריל אשתקד.
גם לקבלנים נמאס - הם מפסידים לא רק בגלל צניחת מחירי הקרקע, אלא גם בגלל ההטבות שהם מעניקים לרוכשי הדירות כדי לפתות את הרוכשים. קבלנים שוויתרו על הצמדת מחירי הדירה למדד מחירי התשומה לבנייה כואבים את העובדה שמדד זה עלה בשנה האחרונה ב-3.5%. פיצוי להם, אין - פגיעה בכיס, יש ויש.
עפ"י הכלכלן הראשי באוצר, תזרים המזומנים של הקבלנים בחודש אפריל היה מינוס 200 מיליון שקל. תזרים זה אינו כולל הוצאות מימון. גם ציבור המשקיעים אינו יכול להושיע: באפריל רכשו משקיעים 751 דירות, ירידה של 43% לעומת מרס. המשקיעים הפחיתו את השקעותיהם בנדל"ן במרבית ישראל, למעט תל אביב. כלל מלאי הדירות בידי משקיעים, כלומר בניכוי מכירות, ירד באפריל ב-170 דירות. בעוד הרווחים בשנה האחרונה בשווקי המניות בתל אביב היו אדירים, מחירי הדירות בישראל ירדו בשנה האחרונה ב-1.2% ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.8%, כאשר 29% מהדירות החדשות שנמכרו מסובסדות ע"י הממשלה.
3.
למשק הישראלי יש חשש נוסף, הנובע מצירוף של כמה כוחות הפועלים בו-זמנית ליטול מהכלכלה הישראלית את היתרונות האדירים שהיו לה בשנים האחרונות, שבהן צמחה בשיעור מעולה למרות המלחמה המתמשכת. חלק ממדינות העולם מחרימות את ישראל, בהן טורקיה, שאוסרת כמעט לחלוטין את היצוא לישראל; ספרד, המקשה על הסחר עם ישראל בגלוי; צרפת, המצרה את רגליה של ישראל במעשים כגון דחיקת רגליה של ישראל מהשתתפות בירידי ביטחון, צבא וחימוש; ועד גרמניה, המצרה את רגליה של ישראל בצורה סמויה יחסית ומונעת רכש מתכות חיוניות לתעשיית הביטחון הישראלית. ספרד ובלגיה מגבילות את יכולתן של מפעלים ביהודה ושומרון ליצא אליהן. ישנו גם סירוב לא גלוי של ספקים בחו"ל ליצא לישראל מכונות ותוכנות נלוות בשל תירוצים לוגיסטיים.
הצרות המיובאות מחו"ל הן נדבך נוסף לצרות מתוצרת מקומית. חוזקו של השקל בשנים האחרונות עושה שמות בתעשייה הישראלית. בשנה האחרונה, עד חודש מאי, השקל התחזק בממוצע בשיעור של 12.3% לעומת ממוצע השנה הקודמת. מי שעוד קיוו לשינוי במדיניות הבנק המרכזי התאכזבו. מפעל הלהבים בנהריה סוגר למעשה את שעריו אחרי 50 שנה; לפחות 450 עובדים יפוטרו מיד, באזור הרגיש שבלאו הכי מתקשה לייצר מקומות עבודה בשל הסמיכות לגבול לבנון. הקונצרן האמריקאי פראט אנד ויטני, שהמפעל בבעלותו, רכש אותו בזמנו מהמייסד סטף ורטהיימר והחל במשלוח מכתבי פיטורין.
הלהבים לתעשיית המנועים המיוצרים בנהריה כבר אינם בקו הראשון של הלהבים הנדרשים למנועי סילון חדישים העושים שימוש בלהבי טיטניום. החברה ראתה כי המפעל פחות רלוונטי לעסקיה, מה עוד ששער הדולר ממש הכניס אותו להפסדים בתחום הספציפי הזה. חייבים לציין שהמשבר במפעל היה עוד טרם הייסוף האגרסיבי. החברה האמריקאית מרכזת את הייצור במרכזים גלובליים אחרים, שבהם עלות הייצור נמוכה משמעותית מזו הישראלית. במשך השנתיים האחרונות ייסוף השקל היה 21% מול הדולר האמריקאי. זה היה כבר הקש ששבר את גב הגמל.
נרגיע. למרות הבקיעים האמורים, המשק הישראלי עדיין חזק. ברבע הראשון של השנה הסתכם יצוא השירותים של ישראל ב-24.6 מיליארד דולר, עלייה של 12.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה אדירה של 23.2% לעומת הרבע הראשון של 2023, טרם המלחמה. יצוא השירותים העסקיים, שהוא המנוף האדיר של המשק בשל הערך המוסף הגבוה שלו, הוא חלק מכלל יצוא השירותים, והגיע ברבע הראשון של השנה ל-21.4 מיליארד דולר, עלייה של 15.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה של 31.5% לעומת הרבע הראשון של 2023, הרבע הראשון שלפני המלחמה.
מסכום זה של יצוא שירותים עסקיים, יצוא שירותי ענפי ההיי־טק עלה ברבע הראשון של השנה ל-17.1 מיליארד דולר, עלייה של 15% לעומת הרבע המקביל אשתקד ועלייה של 33.5% לעומת הרבע הראשון של 2023 - פנטסטי, לא ייאמן. יצוא שירותי התיירות, שנפגעה קשה, היה רק 1.6 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה, ירידה של 22% לעומת הרבע המקביל אשתקד וכבר עלייה של קרוב ל-9% לעומת הרבע הראשון של 2023.
בחודשים האחרונים נרשמה תפנית חיובית גם ביצוא סחורות, אולי בזכות התגברות היצוא הביטחוני של חברות ישראליות שמוכרות ציוד שנעשה בו שימוש מעשי בשדה הקרב. אין פירוט בסוגייה. למרות הסנקציות והחרמות הבינלאומיות בתחום הסחר, ישנה התאוששות ביצוא סחורות, עלייה בשיעור שנתי של 9.1% בשלושת החודשים מרס-מאי, לאחר קיפאון בשלושת החודשים שקדמו להם.
היצוא לאירופה עלה בשיעור שנתי של 7.8%, בהמשך לעלייה של 6.6% בשלושת החודשים שקדמו להם; לארצות אסיה נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 17.8%, לאחר ירידה בשיעור שנתי של 12% בשלושת החודשים שקדמו להם; היצוא לאמריקה עלה בשיעור שנתי של 16.4%, לאחר עלייה של 9.8%; לארה"ב נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 15.3%, בהמשך לעלייה של 13.7% בשלושת החודשים דצמבר-פברואר האחרונים.
היצוא בשלושת החודשים האחרונים לכלל העולם ירד בשיעור שנתי של 10.7%. בתוצאות הסחר, בחמשת החודשים הראשונים של השנה, הגירעון בחשבון הסחורות של ישראל עלה ל-58.2 מיליארד שקל, עלייה של 6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
4.
לראשונה זה שנים ארוכות היה לישראל גירעון בחשבון השוטף בשיעור של 0.1 מיליארד דולר, לאחר עודף של 3.83 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2025 ועודף של 4.11 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2025. במשך ארבע שנים, בין 2022 ל-2025, ישראל צברה עודף בחשבון השוטף של 55 מיליארד דולר, כמעט חסר תקדים בעולם למדינה בגודל זה. עיקר הירידה בחשבון השוטף ברבע הראשון של השנה, נקווה שזמנית, נבעה מירידה בהכנסות המשק הישראלי מהשקעות ישירות בחו"ל, בעוד שהייתה עלייה אדירה בהכנסות של הזרים מהשקעות ישירות בישראל.
ייסוף השקל, כמובן, עזר לזרים להגדיל את הכנסותיהם במונחי דולר מהשקעותיהם בישראל. הזרים ככל הנראה התלהבו מהשקל החזק, המלווה ברווחיהם מהשקעותיהם בישראל, ומימשו השקעות זרות ישירות בישראל בהיקף של 11.7 מיליארד דולר, לאחר שבמשך ארבע שנים רצופות הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-43.3 מיליארד דולר.
רק נקווה כי אין נטישה של ישראל בתחום ההשקעות הזרות הישירות מפני שסר חינה של ישראל ברחבי העולם ובגלל ייסוף השקל. השקעה זרה ישירה, Foreign Direct Investment, היא השקעה אסטרטגית וארוכת טווח שבה אדם או חברה ממדינה אחת רוכשים שליטה או השפעה מהותית בעסק הנמצא במדינה אחרת.
על חוזקה של ישראל אפשר ללמוד גם מכך שעדיין, בסוף הרבע הראשון של השנה, העולם חייב למשק הישראלי, נטו, במכשירי חוב כמו אג"ח או הלוואות, סכום של 325 מיליארד דולר, ירידה של 5 מיליארד דולר לעומת סוף 2025. השאלה היא האם הממשלה, תהיה אשר תהיה גם לאחר הבחירות, תשכיל למנוע תהליך אפידמי במשק הישראלי של "הידבקות" ענפים במשק כתוצאה מהמשבר בנדל"ן. דווקא בימים אלה חייבים לשוב ולהתחזק משקית לקראת הסיבוב הבא מול אויבינו, שבוא יבוא בעוד מספר חודשים או שנים.
לערבים ולמוסלמים מותר להפסיד ולנסות שנית להשמיד את ישראל; ישראל אינה יכולה להפסיד אפילו פעם אחת. זאת כל התורה של העם היהודי היושב בציון. ולמי שעדיין שואל את עצמו: הפולריזציה בחברה הישראלית מסוכנת הרבה יותר מהפולריזציה במשק.