שוקלים למשוך את הפנסיה? זאת כנראה ההחלטה הכי גרועה שתקבלו

יוקר המחיה, ההלוואות, המשכנתא וההוצאות השוטפות, גורמים ליותר ויותר ישראלים להסתכל על קרן הפנסיה שלהם ולחשוב: "זה הכסף שלי, אולי כדאי למשוך חלק ממנו". זו בדיוק הסיבה שרשות שוק ההון הודיעה לאחרונה על שורת הוראות חדשות שנועדו להקשות על משיכה מוקדמת של כספי פנסיה.

מעתה, לפני אישור בקשת משיכה, יידרשו הגופים המוסדיים לוודא שהבקשה אכן הוגשה ביוזמת החוסך, להסביר לו את ההשלכות הכלכליות והביטוחיות שלה ולקבל את אישורו מחדש.

ההחלטה הזו אינה מקרית. היא מגיעה בעקבות התרבות המקרים שבהם חוסכים שודלו למשוך את כספי הפנסיה באמצעות הבטחות ל"כסף זמין", מבלי שהבינו את המחיר האמיתי של ההחלטה. במקרים מסוימים אף עלה חשש להטעיה, לזיוף מסמכים ולהסתרת מידע מהותי, כמו גובה המס שישולם או הפגיעה בזכויות הפנסיוניות.

אבל הסיפור הגדול אינו ההוראות החדשות. הסיפור הוא מה שהן מלמדות אותנו: משיכת כספי פנסיה היא הרבה יותר מהחלטה פיננסית רגעית. היא עלולה להשפיע על רמת החיים של החוסך ושל משפחתו לשנים רבות.

רבים רואים בקרן הפנסיה חיסכון שניתן לפתוח כשצריך כסף. בפועל, הפנסיה נועדה למטרה אחרת לגמרי - להחליף את המשכורת ביום שבו נפסיק לעבוד. אבל היא עושה הרבה יותר מזה. קרן הפנסיה מעניקה גם הגנה כלכלית במקרה שאדם מאבד את יכולתו לעבוד בגלל מחלה או תאונה, ובמקרה של פטירה היא עשויה להבטיח הכנסה חודשית לבני המשפחה. לכן, כשמושכים כספים או מפסיקים את החיסכון לאורך זמן, לא נפגע רק הסכום שיישאר לגיל הפרישה עלולות להיפגע גם ההגנות שנבנו במשך שנים.

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שרשות שוק ההון מבקשת לוודא שכל חוסך מבין היטב את משמעות ההחלטה לפני שהוא חותם על בקשת המשיכה.

נניח שמשכתם היום 100 אלף שקל מקרן הפנסיה. נדמה שהרווחתם 100 אלף שקל, אבל בפועל ויתרתם גם על כל התשואה שהכסף הזה יכול היה לצבור במשך השנים. לשם המחשה, סכום כזה, אילו היה נשאר מושקע במשך כ-25 שנים בתשואה שנתית ממוצעת של 4%, עשוי היה לצמוח לכ-266 אלף שקל. המשמעות היא שהפגיעה אינה מתבטאת רק בכסף שנמשך היום, אלא גם בקצבת הפנסיה החודשית שתהיה נמוכה יותר בעתיד.

לכך מצטרפת לעיתים גם חבות מס משמעותית, כאשר המשיכה אינה עומדת בתנאי הפטור הקבועים בדין. לא פעם חוסכים מגלים בדיעבד שהסכום שנכנס לחשבונם נמוך בהרבה מזה שציפו לקבל.

הפגיעה אינה מסתיימת בגובה החיסכון. כל עוד אדם ממשיך להפקיד לקרן הפנסיה, הוא נהנה בדרך כלל גם מכיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה ובנוסף מקצבת שארים לבני משפחתו במקרה של פטירה, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.

כאשר מפסיקים להפקיד לקרן לאורך זמן, הכיסוי הביטוחי עלול להיפגע, בהתאם לכללי הקרן זה בדיוק סוג המידע שרבים מגלים רק כשהם או בני משפחתם זקוקים לו ואז כבר מאוחר מדי.

גם משיכת פיצויים מחייבת מחשבה. לא מעט עובדים מושכים את כספי הפיצויים בכל פעם שהם מחליפים מקום עבודה. הכסף נכנס לחשבון, והתחושה היא שמדובר במענק שמגיע להם. אלא שבפועל, כספי הפיצויים הם חלק מהחיסכון הפנסיוני. משיכה שלהם עלולה להקטין את הקצבה החודשית בעתיד, ובמקרים מסוימים גם להשפיע על הטבות המס שניתן לקבל בפרישה.

לכן, גם אם המשיכה אפשרית מבחינה חוקית, חשוב להבין את המשמעות שלה לפני שמקבלים החלטה
החלטה של היום יכולה להשפיע גם בעוד עשרים שנה. יש מי שמניחים שאם בעתיד יחזרו להפקיד, הכול יסתדר. בפועל, לא תמיד אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.

חזרה לקרן פנסיה לאחר תקופה ממושכת עשויה להיות כרוכה בתקופת אכשרה ביחס למצבים רפואיים מסוימים, בהתאם לכללי הקרן. בנוסף, אי אפשר להשיב בדיעבד כיסוי ביטוחי שלא היה קיים בזמן שבו התרחש אירוע ביטוחי.

במילים פשוטות: גם אם אפשר להתחיל לחסוך מחדש, לא תמיד אפשר להחזיר את כל מה שאבד בדרך
לעצור רגע לפני שמושכים.

המהלך של רשות שוק ההון לא נועד למנוע מחוסכים להשתמש בכספם. הוא נועד לוודא שהם מבינים את המשמעות של ההחלטה לפני שהם מקבלים אותה.

לפני שמושכים כספי פנסיה, כדאי לעצור ולבדוק: כמה מס צפוי להיות משולם? בכמה תקטן הקצבה העתידית? האם תהיה פגיעה בכיסוי הביטוחי? והאם קיימות חלופות אחרות, כמו פריסת חובות, הלוואה בתנאים סבירים או שימוש בחיסכון נזיל אחר.

לפעמים אין ברירה, ומשיכת כספי פנסיה היא הפתרון היחיד. אבל ברוב המקרים היא צריכה להיות האפשרות האחרונה שנשקלת, ולא הראשונה.

כי הפנסיה היא הרבה יותר מכסף שמחכה לגיל הפרישה. היא המשכורת של העתיד, והיא גם אחת מרשתות הביטחון החשובות ביותר של המשפחה כאשר החיים לא מתנהלים לפי התכנון.

הכותבת היא מתכננת פרישה מקבוצת יו פירסט סוכנות לביטוח פנסיוני