"היום, יותר מתמיד, ילדינו נדרשים ללמוד הרבה יותר מכפי שאנו למדנו אי־פעם - ומהר. הם נדרשים ללמוד הרבה יותר מכפי שבתי הספר מוכנים ללמד אותם. חינוך פיננסי וכישורי חיים מעשיים בענייני כספים חיוניים כדי להבטיח שילדינו ייהנו מכל סיכוי אפשרי לעתיד יצרני ומספק".
במילים אלה פותח רוברט קיוסאקי את ספרו "משפחה עשירה, משפחה חכמה" - כך תגדילו את ה-IQ הפיננסי של משפחתכם ותשלטו בעתידכם (מטר הוצאה לאור). את הספר מקדיש המחבר להורים ומשפחות ברחבי העולם, וכפי שהוא מסביר בראיון מיוחד, "הספר מוקדש לכל מי שנמצא בעמדה להשפיע על חייהם ועל תפיסת עולמם של צעירים".
קיוסאקי, 79, הוא יזם ומשקיע הנחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם בתחום החינוך הפיננסי. לאחר שירותו כקצין וכטייס מסוקי קרב בחיל הנחתים האמריקאי במלחמת וייטנאם, הוא נכנס לעולם העסקים והקדיש את חייו להנגשת הידע הפיננסי לציבור הרחב. ספרו "אבא עשיר, אבא עני" הוא מספרי הכלכלה האישית המצליחים והמשפיעים ביותר שנכתבו אי פעם.
הספר מציג את השוני בגישות הכלכליות דרך השוואה בין שתי דמויות אב בחיי המחבר - "האבא העני" (אביו הביולוגי, אדם משכיל הדוגל במסלול המסורתי של השגת תואר, עבודה כשכיר בחברה יציבה וחיסכון כספי) ו"האבא העשיר" (אביו של חברו הטוב, איש עסקים שלא סיים תיכון, שדוגל בעצמאות פיננסית, יזמות, השקעות ובגרימה לכסף לעבוד עבורך).
מאז ראה אור לראשונה ב־1997, נמכר ספר זה ביותר מ־46 מיליון עותקים ברחבי העולם, תורגם ליותר מ־51 שפות והפך לרב מכר בינלאומי. הצלחתו הולידה את סדרת הספרים "אבא עשיר", שהשפיעה על מיליוני קוראים ושינתה את הדרך שבה אנשים חושבים על כסף, השקעות, יזמות ובניית נכסים.
כיום ממשיך קיוסאקי להרצות, לכתוב ולפתח תוכניות ללימוד חינוך פיננסי, מתוך אמונה כי חינוך פיננסי הוא המפתח לעצמאות כלכלית, לחופש אישי ולהצלחה בין־דורית.
הספר "משפחה עשירה, משפחה חכמה" (RICH FAMILY SMART FAMILY) יצא באנגלית לפני שנה. בימים אלה הספר יצא לאור בארץ בעברית (תרגום: שאול לוין, עריכה: רותי חזנוביץ), וניתן להשיגו ברשתות הספרים. באמצעות סיפורים אישיים, שאלות מעוררות מחשבה, כלים מעשיים ואבני יסוד לבניית IQ פיננסי, מראה קיוסאקי כיצד הורים יכולים להעניק לילדיהם ידע שבתי הספר כמעט אינם מלמדים, וכיצד גם הם עצמם ממשיכים ללמוד תוך כדי ההוראה. לדבריו, "המתנה הגדולה ביותר שהורים יכולים להעניק לילדיהם אינה כסף - אלא דרך החשיבה שתאפשר להם לייצר אותו".
"ההבדל העיקרי בין הספרים", מסביר כעת קיוסאקי, "הוא שב'אבא עשיר, אבא עני' חלקתי את הניסיון שלי מתוך כך שגדלתי עם 'שני אבות' וההשפעה הבלתי רגילה שהייתה לעובדה זו על אופן החשיבה שלי על כסף. ואילו הספר 'משפחה עשירה, משפחה חכמה' עוסק באינטליגנציה הפיננסית (Financial IQ) שלנו ואיך כל אחד מאיתנו, כולל אותי, יכולים להפוך לחכמים יותר בכל הנוגע לכסף ואיך אנחנו יכולים לגרום לו לעבוד בשבילנו".
הספר החדש, הוא מדגיש, "מעודד משפחות ללמוד ולצמוח יחד ולקחת שליטה על העתיד הפיננסי שלהן. הוא מלמד על הכוח של מילים ועל למידת השפה של הכסף. האם אתה מבין את אוצר המילים, את המושגים של הכסף? אם לא, האם אתה מוכן ללמוד? אם כן, אז אתה יכול להיות בטוח שהאינטליגנציה הפיננסית שלך תלך ותעלה".
לכסף אין גיל
מתוך הספר: "מערכת החינוך שלנו מתמקדת בראש ובראשונה באוריינות מילולית. IQ גבוה פירושו אדם מוכשר באוריינות מילולית. לרוע המזל, מערכת החינוך שלנו אינה מציעה כמעט דבר בתחום האוריינות הפיננסית. נעשתה התקדמות מסוימת במישור הזה, אבל נותרה עדיין עבודה רבה בכל הנוגע להנחלת אוריינות פיננסית לתלמידים. לדעתי, שני סוגי האוריינות חשובים. עובדים רבים כיום הנם אדונים לעצמם (free agents) יותר מאשר שכירים לטווח ארוך. ובעולם של אדונים לעצמם, נודעת חשיבות לאוריינות מילולית ולאוריינות פיננסית גם יחד".
כיום, מציין קיוסאקי, "בבתי הספר כמעט ואין חינוך פיננסי. חלק מבתי הספר בודקים את השטח ואפילו משתמשים במשחק CASHFLOW שפיתחנו כדי ללמד ילדים על כסף. בין אם אנחנו אוהבים זאת ובין אם לא, כסף משפיע על כל אחד מאיתנו בחיי היומיום בעשרות דרכים שונות: במכולת, בקניית ציוד לבית הספר, בתשלום חשבון הטלפון, בתשלום שכר דירה או משכנתא, ובבניית תקציב להוצאה בלתי צפויה. זאת גם הסיבה שנשיק בהמשך שני ספרים לתלמידי חטיבת ביניים העוסקים בכסף. מתוכנן לנו גם ספר המיועד אפילו לקוראים צעירים יותר".
החל משנת הלימודים הנוכחית הפך החינוך הפיננסי למקצוע חובה בישראל, והוא נלמד החל מכיתה ט'. האם לדעתך נכון להנגיש תכנים אלו כבר בגילים צעירים יותר?
"ילדים מגלים עניין בכסף מגיל מוקדם מאוד, מוקדם הרבה יותר מכיתה ט'. הייתי בן תשע כשהתחלתי לשאול את אבא שלי ואת המורים שלי: 'מתי נלמד על כסף?'. יש מושגי יסוד כמו 'חליפין', 'ערך' ו'עלות', שגם תלמידי כיתה א' יכולים להבין אם מלמדים אותם בדרכים מהנות, עם דוגמאות שהם מסוגלים להבין. לדעתי, אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל ללמוד את היסודות".
יש לו גם עצה להורים: "קחו את הילדים שלכם לקניות איתכם בסופרמרקט כדי שיוכלו להתחיל להבין מחיר וערך. תוכלו להשוות מותגים, מחירים וכמויות. שבו עם הילדים כשאתם משלמים את החשבונות החודשיים שלכם כדי שיבינו את התהליך, את האחריות ולאן הולך הכסף שאתם מרוויחים. כמו כן, חשבו על קיומן של שלוש קופות חיסכון משפחתיות: אחת לחיסכון, אחת להשקעה ואחת לצדקה. לכל אחת מהן, לדעתי, צריך להיות תפקיד ב'חיי הכסף' שלנו. את רוב המבוגרים - הורים, מורים, מטפלים - לימדו מעט מאוד על כסף. לכן גם לפעמים קשה להורים לעזור לילדיהם לראות את התמונה הגדולה יותר, לראות עולם של הזדמנויות".
גם שכירים יכולים
מתוך הספר: "אבי המשכיל, אבי העני, אמר לא פעם, 'לך ללמוד, תקבל ציונים טובים ותמצא עבודה בטוחה עם משכורת טובה והטבות מצוינות'. אבי העשיר השיא עצה אחרת. הוא היה אומר, 'אני ממליץ שתלמד לבנות עסקים, אבל חשוב יותר, תלמד להיות משקיע'".
"אני אוהב לומר ש'הבנקאי שלי מעולם לא ביקש לראות את תעודת הציונים שלי'", מסביר קיוסאקי את דבריו. "במקום זאת, הוא מבקש לראות את הדוח הפיננסי שלי. אם ציונים באמת משקפים את הלמידה וההבנה שלנו, אז יש להם ערך. אבל אני נוטה לייחס משקל רב יותר להבנת מושגים וליישום מה שלימדו אותנו ומה שלמדנו. לפעמים ציונים משקפים רק את היכולת של תלמיד לשנן ולחזור על המידע - מידע שאולי הוא אפילו לא מבין עד הסוף. זה לא עוזר לאף אחד. לפי תפיסתי, הבנה ויישום והיכולת לרתום את מה שלמדת כדי שיעבוד בשבילך - מנצחים את הציונים בכל יום מחדש".
בספרך אתה כותב שאביך העני האמין בערכי מעמד הביניים - עבודה קשה בחברה גדולה וטיפוס בסולם הדרגות, בעוד אביך העשיר עודד אותך להיות הבעלים של הסולם. אני בטוחה שישנם אנשים רבים שדווקא הגישה של אביך העני מתאימה יותר לאישיותם.
"זוהי בהחלט בחירה אישית. להקים, לקנות או להחזיק בעסק זה לא דבר שמתאים לכל אחד. אנשים רבים מתאימים מאוד להיות שכירים, אך אין פירוש הדבר שהם אינם יכולים לקחת שליטה על העתיד הפיננסי שלהם. אין שום סיבה שכל עובד שכיר לא יוכל להיות גם משקיע - בנדל"ן, בסחורות, במטבעות. הטכנולוגיה העניקה לכולנו נגישות מדהימה למידע. ישנם כלים רבים מספור הזמינים עבור אלו שרוצים ללמוד להשקיע".
לאחרונה דווח ב"ניו יורק פוסט" על חוב של 1.2 מיליארד דולר הקשור להשקעות הנדל"ן הנרחבות של קיוסאקי. הוא עצמו נקב בסכום זה בפודקאסט "Get Rich Education", תוך כדי הצגת חוב ככלי לרכישת נכסים מניבי הכנסה. בעקבות הפרסומים האחרונים, מטעמו של קיוסאקי נמסרה לנו התגובה שנשלחה ל"ניו יורק פוסט": "אחד מעקרונות היסוד שרוברט מלמד במשך עשרות שנים הוא שלא כל החובות זהים. כשרוב האנשים שומעים 'חוב של 1.2 מיליארד דולר', הם עשויים לחשוב על חובות בכרטיסי אשראי, הלוואות סטודנטים, הלוואות לרכב או חובות צרכניים אחרים המשמשים לרכישת התחייבויות. לא לכך רוברט מתכוון. החוב שרוברט דיבר עליו קשור בעיקר לנדל"ן מניב שנרכש יחד עם שותפים… הנתון של 1.2 מיליארד דולר מייצג חוב המוחזק יחד עם שותפים כנגד פורטפוליו של כ-1,500 יחידות דיור. אין לפרש זאת כחוב צרכני אישי של 1.2 מיליארד דולר שרוברט חייב.
"הבחנה זו נוגעת ישירות לעיקרון יסוד של 'אבא עשיר': ההבדל בין חוב טוב לחוב רע. רוברט מלמד כבר זמן רב את השימוש ב-OPM - כסף של אנשים אחרים (Other People's Money) - ככלי לרכישת נכסים… המטרה היא להשתמש בחוב באופן אסטרטגי ואחראי כדי לרכוש נכסים שמייצרים תזרים מזומנים, כאשר ההכנסה מאותם נכסים תומכות בהחזר החוב ובהוצאות התפעול.
"פילוסופיית ההשקעות של רוברט נותרה עקבית: חינוך פיננסי עוסק בהבנת נכסים, התחייבויות, תזרים מזומנים, חובות, מיסים ואיך כסף באמת עובד… האסטרטגיה היא רכישת נכסים מניבים והבנה כיצד להשתמש בכלים פיננסיים, כולל חוב, בצורה אחראית. הנתון של 1.2 מיליארד דולר עשוי לשרת כותרת מושכת תשומת לב, אך השאלה החשובה יותר - זו שרוברט מעודד משקיעים לשאול - היא: למה מחובר החוב, והאם הנכס הזה מייצר הכנסה? הבחנה זו היא מרכזית בפילוסופיה של 'אבא עשיר'".
קיוסאקי, כאמור, מאוד מאמין בהשקעות. לדבריו, כל אחד יכול להיות משקיע ו"אני מעודד צעירים להתחיל בקטן וללמוד. אני מעודד ילדים להסתכל על מניות של דברים שמעניינים אותם - צעצועים ומשחקים, דיסני, או האוכל האהוב עליהם - ולבדוק מה המחיר של המניות האלה. אולי אפילו לקנות מנייה ולעקוב אחרי המחיר והערך שלה כשהם עולים או יורדים. זה כיף 'להיות במשחק'".
נכס או התחייבות?
בספרו החדש קיוסאקי מתייחס גם לרצון של רבים מאתנו לרכוש בית, להיות בעלי נכס. הוא כותב: "בבית שגדלתי בו, אבי העני תמיד אמר, 'הבית שלנו הוא נכס וההשקעה הגדולה ביותר שלנו'. בביתו של אבי העשיר, הוא תמיד אמר, 'הבית שלך איננו נכס. ואם הוא ההשקעה הגדולה ביותר שלך, אתה בצרה כספית גדולה'....".
לתהיה שלי האם המרוץ של חלק גדול מאתנו אחר רכישת דירה והשתעבדות למשכנתאות היא בעצם טעות, עונה קיוסאקי ש"בארה"ב בעלות על בית תמיד הייתה קשורה ל'חלום האמריקאי'. הגאווה שבבעלות והפוטנציאל לעליית ערך ולרווח הון הם תמריצים חזקים. אבל בעולם של 'אבא עשיר' הבית שלך הוא לא באמת 'נכס' עד שאתה מממש רווח, ובסופו של דבר מוכר אותו במחיר גבוה יותר ממה ששילמת עליו. עם זאת, הבית הזה כן מספק לך קורת גג ונותן לך ולמשפחתך מקום לחיות בו. ישנן הוצאות - מיסים, תחזוקה וביטוח - שצריך לשלם, וזו הסיבה שאנחנו קוראים לבית לעיתים קרובות 'התחייבות' ולא 'נכס'. האם הוא יכול להפוך לנכס? בהחלט".
בספרך אתה מביא את גישתו של אביך העשיר, לפיה "מה שעושה אדם עשיר או עני הוא לא השאלה כמה כסף הוא מרוויח. מה שקובע אם אדם יהיה עשיר או עני הוא השאלה מה הוא עושה עם הכסף הזה". האם אתה באמת מאמין שלכל אדם יש סיכוי להפוך לעשיר?
"אני בהחלט מאמין בכך, אבל זו לא תמיד דרך קלה. אתה חייב להיות מחויב ללמוד על כסף ועל איך לגרום לו לעבוד בשבילך ובשביל המשפחה שלך. עם כל דולר שאנחנו מרוויחים, יש לנו בחירות שקשורות למה שאנחנו עושים עם הכסף הזה. קל להוציא אותו על דברים כמו בגדים, חופשות ומכוניות, וקשה יותר להשקיע בהתפתחות האישית ובחינוך הפיננסי שלך, שיעניקו לך כוח ויעצימו אותך כשתגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך. אני חוזר כאן למודל 'שלוש קופות החיסכון' שדיברתי עליו קודם: אנחנו צריכים תמיד להפריש חלק ממה שמרוויחים להשקעות. ההחלטה הזו, לאורך חיים שלמים, יכולה לקבוע אם תהיה עשיר או עני. שם טמון הכוח שלנו".