קרן המטבע חוזה לנו צמיחה מטורפת? אל תתבלבלו

"אף אחד לא רוצה לשמוע על ישראל" הסביר לי ח', שהמוצרים שלו, עד לא מזמן מהסוג שאותו ניתן לכנות "גאווה ישראלית", הולכים ויורדים מהמדפים בעולם.

במיוחד אמורים הדברים במדינות צפון אירופה ומערבה, שם הסנטימנט האנטי ישראלי עובד שעות נוספות. ח' אינו לבד: מתוצרת חקלאית ועד מוצרים בתחום הלייף-סטייל, יש לו אחים רבים לצרה.

במשך שנים הם טסו לתערוכות ולכנסים, קשרו קשרים ופתחו שווקים למוצרים ישראלים. עכשיו הם מביטים בעיניים כלות בחורבן. לפעמים מדובר בטעם הקהל, כלומר הצרכן הסופי, שלא רוצה להחזיק עוד "מייד אין יזראל" בבית. בפעמים אחרות מדובר על פלטפורמות הפצה שנכנעות לאיומים.

"בעלי רשתות שהפכו לחברים, משפילים מבט ומודים שאינם יכולים עוד להחזיק את המוצרים שלנו, בגלל איומים מצד ארגונים פרו-פלסטינים" אומר ח' ומסביר: "על חלונות ראווה אין בכלל מה לדבר, אפילו המדפים בחנויות הפכו ללא נגישים, אבל הכי גרוע הוא שזה הגיע גם לאונליין.

מישהו שהציע למכירה מוצרים שלנו, קיבל אלפי תגובות שהוא משתף פעולה עם רצח עם. בסוף הוא נשבר ואני מבין אותו - אני לא מצפה ממנו שיספוג נזק בגללי".

בצד השני של קשת הייצוא מישראל נמצאת קרן המטבע הבינלאומית. זו העלתה את תחזית הצמיחה שלנו ל-4.5% בשנת 2026.

מדובר בנתון מטורף אבסולוטית - ועוד יותר מכך, כאשר משווים אותו לתחזיות לגבי המדינות המפותחות בעולם. אם ישראל הקטנה עוקפת את כולן - ועוד אחרי שלוש שנים של מלחמה - אז המצב טוב, לא?

אז זהו, שתלוי את מי שואלים. לייצוא הישראלי יש שלושה קטרים שלא ספגו כמעט נזקים במלחמה שבה מעורבת ישראל, אבל נהנו מאוד מהמלחמות האחרות שמתנהלות ברחבי העולם:

הראשונה היא מלחמת רוסיה-אוקראינה - שהכפילה את תקציבי הביטחון ברבות ממדינות אירופה וגורמת לפריחה בתעשיות הביטחוניות שלנו.

שנייה היא המלחמה במפרץ הפרסי. אנו נוטים לראות אותה בהקשר האיראני-ישראלי, אבל היא מערבת את רוב מדינות המפרץ וכמובן, את ארה"ב. השורה התחתונה שמלחמת ההתשה במפרץ העלתה את מחירי האנרגיה בעולם, בתזמון מושלם עבור ישראל, שהפכה לשחקנית בתחום.

החזית השלישית היא גלובלית יותר וסמויה מן העין, אבל מתחוללת מעין "מלחמת עולם קטנה": הכוונה היא למלחמת הסייבר, שהפכה את היצוא הישראלי בתחום לנחשק כל כך.

בשלוש הזירות האלה לא צריכים אנשי השיווק להתמודד עם הצרכן הסופי ועם דעת הקהל שמושפעת מתקשורת עוינת ומתעמולה במימון קטארי. כאן רוב ההסכמים וחוזי הרכש נחתמים מול ממשלות או צבאות (למעט תחום הסייבר שפועל גם בשוק האזרחי).

הפריחה של התעשיות והענפים האלה עומדת בבסיס עדכון תחזית הצמיחה של ישראל, אבל מה מכל אלה מחלחל למטה, אל כלל רבדי החברה הישראלית?

בגדול, לא מעט. הצרכן הישראלי אולי לא מתוגמל ישירות על מכירות של מוצרי אבטחה בתחום הסייבר, אבל בעקיפין הוא מתוגמל דרך מיסים שמשלמות החברות האלה בישראל, שלא לדבר על עסקאות יוצאות דופן של מכירה, שמכניסות מיליארדי דולרים במיסים (ע"ע וויז).

הוא הדין גם לגבי הייצוא הביטחוני. שם אולי לא מוכרים חברות, אבל המדינה היא שותפה שנהנית מהרווחים.

גם בשוק האנרגיה, שנשלט בידי גורמים פרטיים, יש תמלוגים למדינה. כלומר, מדינת ישראל נהנית מהפריחה כתוצאה מהעלייה בביקוש ובמחירים.

אפשר כמובן להלין על מה שהממשלה עושה עם הכסף, כלומר על הדרך שבה היא מחלקת אותו. די אם נתבונן למשל בתמיכה בחינוך החרדי שמדיר את לימודי הליבה מתכנית הלימודים שלו.

שימו לב לאבסורד: המגזר שפורח בזכות לימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים - ומשתלם בצה"ל, כמו ענף הסייבר, מממן את המגזר שמשתמט הן מחזית ההשכלה והן מחזית המלחמה.

מדובר בפשע שעם השלכותיו ניאלץ להתמודד בדור הבא, אבל אי אפשר לטעון שאזרחי ישראל לא נהנים, לפחות על הנייר, מהצמיחה המואצת.

ומה באשר לח' וחבריו, היצואנים ה"מסורתיים" יותר? אותם הפקירה מדינת ישראל לגורלם. אפשר היה לצפות שתעשה יותר בחזית ההסברה, שתקיים ירידי סחר, שתפגיש את דעת הקהל והצרכנים בעולם גם עם הישראלי היפה - ולא רק עם הפורעים מהגבעות.

רק שלצפות מהממשלה הנוכחית, שלא מסוגלת לארגן אפילו טיול בית ספר, שתעשה את הדבר הנכון, יהיה קצת נאיבי.

נסיבות גלובליות זימנו לישראל פרנסה בשפע דווקא כשבעולם (בהכללה) מהדקים את החגורה. מה עשתה ממשלת ישראל עם הפרס הראשון בלוטו? בזבזה אותו על שטויות, על שוחד פוליטי וטובות הנאה.

פוצצה את הקופה על מגזרים שבמקרה הפחות גרוע אינם שותפים לעשייה (אבל חוגגים על הרווחים!) ובמקרה הרע יותר - אינם מכירים כלל במדינת ישראל ("נמות ולא נתגייס", מישהו?). וכן, גם על זה הבחירות.