אפשר לדמיין את הרגע הזה: חברה ישראלית צריכה לשלם לספק בחו"ל, אבל הבנק אינו יכול לבצע את ההעברה. לכאורה, כאן נכנס הקריפטו לתמונה. שולחים מטבעות מארנק לארנק, והכסף מגיע. אלא שכדי להבין אם זה פתרון למדינה שלמה, צריך להמשיך את הסיפור - האם הספק רשאי לקבל את התשלום, האם יוכל להשתמש בו, והאם מישהו יבטח וישלח את הסחורה לישראל?
השאלות האלה נמצאות בלב ההצעה שהציג בנימין נתניהו בריאיון לערוץ הכלכלה. ראש הממשלה אמר כי הורה להכין תוכנית שתיעזר בקריפטו ובבלוקצ'יין להתמודדות עם סנקציות בנקאיות אפשריות. בדברים ששודרו לא הוצג מודל מפורט שיאפשר לבחון כיצד המערכת תפעל.
כמי שעוסק בתחום מעל ל-8 שנים, אני רואה היגיון ואף צורך בבחינת תשתיות תשלום נוספות. מדינה צריכה להיערך לפגיעה במערכות חיוניות. כדי להעריך את הרעיון ברצינות, צריך להבין איזו פעילות תוכל להימשך בזכותו, ובאילו תנאים. שיחות שערכתי עם שלושה מומחים בתחום - בן סמוחה, ניר הירשמן ועו"ד טל הפלינג - מחדדות את המרחק בין האפשרות להעביר ערך לבין היכולת להמשיך לנהל משק פתוח ומשגשג.
מה קריפטו כבר מאפשר לעשות בלי הבנקים?
"היתרון של הקריפטו מגיע עם העצמאות שהוא מביא", אומר בן סמוחה, מייסד ומנכ"ל קריפטו ג'ונגל ומכללת BDCC. "ברשת כמו ביטקוין ניתן להעביר ערך ישירות בין משתמשים, בלי שבנק יאשר כל העברה. זו יכולת משמעותית כאשר ערוץ בנקאי אינו זמין, והיא יכולה לשמש גם מסחר חוקי לחלוטין".
סמוחה מפרש את דברי נתניהו כהיערכות לערוץ גיבוי לשעת חירום. עם זאת, הוא מזהיר שהפעלתו בנסיבות של בידוד כלכלי רחב "תהיה כרוכה בשינוי עמוק ולרעה בתנאים שבהם פועלת הכלכלה הישראלית".
חשוב להבין שפעילות כלכלית באמצעות קריפטו כבר קיימת בקנה מידה גדול. ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה־Web3 בישראל, מדגיש: "קריפטו זה טוב. מטבעות דיגיטליים הם העתיד". מבחינתו, השימוש בהם כחלק מהמערכת הפיננסית אינו חזון רחוק.
הירשמן מפנה להיקפי ההעברות במטבעות יציבים, שנועדו לשמור על ערך הצמוד, למשל, לדולר. דוח a16z שפורסם באוקטובר 2025 העריך את המחזור השנתי המתואם שלהם בכ-9 טריליון דולר, לאחר ניסיון לסנן פעילות מלאכותית. זהו נתון משמעותי, אך הוא כולל העברות פיננסיות מגוונות ואינו מדד לקניות של צרכנים, ולכן ההשוואה לוויזה מחייבת זהירות.
גם ארצות הברית מקדמת את התחום. חוק GENIUS, שנחתם ביולי 2025, קבע מסגרת להסדרת מטבעות יציבים לתשלומים, ובה דרישות הנוגעות למניעת הלבנת הון ולעמידה בסנקציות. ההסדרה נועדה לאפשר פעילות בתוך כללים פיננסיים, והטכנולוגיה עצמה אינה מעניקה פטור מהם.
מי יסכים למכור לנו חיטה?
כאן נחוצה הבחנה שהדיון הציבורי מטשטש. סנקציות הן שם כולל למגבלות שונות. חסימה של בנק מסוים אינה זהה לאיסור על רכישת מוצרים ישראליים. אם עסקה מותרת לשני הצדדים והקושי הוא בערוץ התשלום, תשתית חלופית עשויה לסייע. אם נאסר על הספק לסחור עם הלקוח, החלפת אמצעי התשלום אינה מבטלת את האיסור. גם משרד האוצר האמריקאי מבהיר שחובות הציות חלות על מי שכפוף לסמכותו, בין שהעסקה נקובה בכסף רגיל ובין שבקריפטו.
נניח שיבואן ישראלי מבקש לקנות חיטה במיליון דולר. ספק שמוכן ורשאי לקבל תשלום דיגיטלי עשוי לאפשר את העסקה גם כשערוץ בנקאי מסוים סגור. אבל הספק זקוק לכסף שיוכל להשתמש בו. היבואן עשוי להזדקק לאשראי, והמשלוח דורש ביטוח והובלה. כל אחד מהגורמים בשרשרת צריך להיות מוכן ומורשה להשתתף בה.
"צריך להבין, זה לא שלא נוכל להעביר מטבעות, פשוט לא נוכל לקבל תמורתם כלום", מזהיר ניר הירשמן בהתייחס לתרחיש של סנקציות משתקות. זו אזהרה מפני פגיעה ביכולת לקנות ולמכור, ולא תיאור של התוצאה ההכרחית של כל סנקציה נקודתית.
מי יכול להקפיא את הכסף בארנק שלכם?
גם לבחירת המטבע יש מחיר. סמוחה מצביע על ביטקוין ועל מטבעות יציבים כאפשרויות להעברת ערך, ומזהה קושי מרכזי בנקודת ההמרה. "הבעייתיות שלו מגיעה, בעולמות הסחר, כאשר רוצים להמיר את הקריפטו לכסף מסורתי כגון הדולר", מסביר בן.
ביטקוין מאפשר החזקה עצמאית ללא מנפיק מרכזי, אך מחירו תנודתי. מטבע יציב דולרי מצמצם את החשיפה לתנודות במחיר הביטקוין, אבל מוסיף תלות במנפיק, ברזרבות וביכולת הפדיון. Tether, מנפיקת USDT, פרסמה מדיניות להקפאת ארנקים הקשורים לגורמים ברשימת הסנקציות האמריקאית. לכן גם שמירת מטבע כזה בארנק עצמאי אינה מבטלת בהכרח את יכולת ההקפאה של המנפיק.
הרישום הפומבי ברשתות רבות מספק גם כלי לחקירה ולאכיפה. כתובת ארנק אינה בהכרח שם מזוהה, אך אפשר לנתח העברות ולעיתים לקשור אותן לאנשים ולארגונים. לצד זאת, כללי זיהוי ודיווח חלים על נותני שירות מפוקחים בהתאם לדין החל עליהם. אין פירוש הדבר שכל העברה בכל ארנק מזוהה אוטומטית; פירוש הדבר שהמערכת אינה חסינה מאכיפה.
האם החזקת נכסים בחו"ל מגינה על הכסף?
עו"ד טל הפלינג, חוקרת עצמאית בתחומי הפיננסים ולשעבר בכירה בפיקוח על נותני שירותים בתחום הקריפטו ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מציעה לבחון גם את הסיכון ברמת החוסך. היא מבחינה בין חשיפה לירידה בערך הנכסים לבין פגיעה ביכולת לגשת לכסף ולהשתמש בו.
החזקת נכסים זרים דרך מוסד ישראלי יכולה להפחית חשיפה לשקל ולשוק המקומי. אבל אם הבעיה תהיה מגבלה על העברת הכסף מהמוסד, החשיפה לחו"ל לבדה לא תפתור אותה. "זה פתרון משלים ולא יחיד", מדגישה עו"ד טל הפלינג. גם חשבון במוסד זר עשוי לספק ערוץ נוסף כשהגישה לבנק המקומי נפגעת, אך אינו מעניק חסינות מהגבלות שחלות על בעליו.
הפלינג מעלה גם אפשרות של החזקת ערך מחוץ למוסדות פיננסיים, ובה קריפטו במשמורת עצמית. אלא שהשליטה בנכס והיכולת לממש אותו הן שתי שאלות שונות. "הכניסה למערכת המסורתית לא תהיה קלה", מזהירה עו"ד טל הפלינג. בארנק עצמאי יש גם אחריות לשמירת הגישה לנכסים, ובמטבעות מסוימים נותרת תלות במנפיק.
מה יקרה למשכורת ולמחירים בסופר?
עבור רוב הישראלים, ההשפעה האפשרית של סנקציות רחבות תורגש קודם במחירים ובפרנסה.
סמוחה מעריך שמשכורות וקניות מקומיות יכולות להמשיך להתנהל בשקלים, בזמן שהפגיעה בסחר תייקר אנרגיה ומזון ותצמצם את מבחר המוצרים. פגיעה ביצוא ובהשקעות עלולה להקטין גם את הפעילות העסקית ואת הכנסות המדינה. חומרת התוצאה תלויה בהיקף המגבלות ובתגובה להן; היא אינה נובעת מעצם השימוש בקריפטו.
מה צריך כדי להפוך את הרעיון לתוכנית שעובדת?
בעיניי, יש מקום לבחון תשתית גיבוי כזאת, בתנאי שמגדירים לה מטרה שאפשר לבדוק. תוכנית מעשית צריכה להציג עסקאות מותרות שהיא מאפשרת, שותפים בחו"ל, מקורות נזילות ומנגנוני אבטחה. היא צריכה להסביר כיצד נשמרים האשראי והיכולת להמיר כסף, ולהציג תקציב, לוח זמנים וניסוי מדיד.
הפוטנציאל של קריפטו עבור ישראל רחב בהרבה מאשר הדיון על סנקציות - תשלומים זמינים יותר, אפשרויות נוספות לעסקים ותלות פחותה בערוץ יחיד. כדי לממש אותו דרושים כללים ברורים וממשק עובד עם הכלכלה הקיימת.
ההצלחה תימדד ביכולת של חברות להמשיך לקבל תשלום, לרכוש חומרי גלם ולהעסיק עובדים. על היכולות האלה צריכה תוכנית לאומית להתחייב, ולגביהן היא צריכה לספק הוכחות.
