פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל וחתן פרס ישראל, שוחח הבוקר (שני) עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי בתוכנית "שבע תשע" ברדיו 103FM, והתייחס לאמירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר הצורך בהיערכות כלכלית חלופית המבוססת על מטבעות דיגיטליים לנוכח אפשרות של סנקציות בינלאומיות על ישראל.
בפתח דבריו, הבהיר פרופ' פרנקל כי המדיניות הכלכלית של ישראל לאורך השנים התבססה על השתלבות במערכות המרכזיות בעולם: "במשך שנים האסטרטגיה של ישראל לא הייתה לעקוף אלא להיכנס בדלת הראשית. בסופו של דבר אנחנו מדינה מאוד קטנה, אנחנו צריכים להצטיין ולהיות יותר בחזית הידע והמצוינות מהמתחרים שלנו. הדרך היא הדרך הראשית ולא - 'תמצא חרך בקיר ותיכנס דרכו'. פה מדובר על קשרים ארוכי טווח עם שוק ההון, עם שרשראות אספקה, עם ידע ושיתופי פעולה בין לאומיים, ועם מערכת תשלומים שצריכה לבוא לצידם ולתמוך בהם".
פרנקל הסביר את ההבדל המהותי בין סנקציות בתחום המסחר בסחורות לבין סנקציות פיננסיות: "המילה סנקציות כשלעצמה צריכה להרתיע אותנו מאוד. מה זה 'סנקציות'? כשמישהו אומר שאתה לא רשאי לעשות דבר מסוים שאתה רוצה לעשות, הוא חוקי, אבל אתה לא עושה את זה בגלל סיבות כאלה או אחרות. כשמדובר על סנקציות בסחר, אומרים לך: 'אתה לא יכול להביא נעליים מהסוג הזה ממקום זה וזה'. אתה מחפש תחליפים. זה לא תענוג גדול אבל זה פתיר. כאשר אנחנו מדברים על סנקציות לא בשוק המוצרים, אלא בשוק ההון, שם הדברים הרבה יותר נזילים. אין היום שום פעולה כלכלית שאיננה עוברת ונתמכת דרך שוק ההון ומערכת הבנקאות".
הוא הוסיף והדגיש את התלות המוחלטת של הפעילות הכלכלית השוטפת במערכת הסליקה והפיננסים הבינלאומית: "אתה יוצא היום בבוקר ומשלם בכרטיס אשראי. כרטיס האשראי הזה הוא בעצם קשר בינך לבין הבנק שהנפיק את הכרטיס. זה שמקבל את התשלום יודע שהוא יוכל לקבל את התשלום למרות שאתה לא נותן לו את זה ביד כי יש מערכת סליקה. רוב מערכות הסליקה לא סגורות תוך החנות. הן עוברות דרך כל העולם. לזה קוראים מערכת פיננסית בין לאומית. אם יש לך סנקציות ואתה לא יכול להשתמש בכל השלבים הללו אז אתה בחוץ".
בהתייחסו להתנהלותו של ראש הממשלה, ציין פרנקל: "אני מכיר את נתניהו היטב. נתניהו שאני הכרתי היה מאוד אחראי. אבל אני זוכר שבאותה עת אם ראינו סכנה בדרך לא היינו מכריזים שיש סכנה בדרך, היינו נערכים מראש איך למנוע אותה. זאת הנקודה עצמה".
הוא הוסיף כי אינו יודע מה השתנה בתפיסתו של ראש הממשלה, אך הדגיש את מגבלותיו של משק בגודל של ישראל: "ישנו דבר אחד שאי אפשר לשנות: אם אתה קטן, ואתה קטן מאוד, אין לך את המותרות לבוא ולהיות עוד יותר קטן ולהיות מצורע ולהיזרק החוצה מכל מערכת שהיא. ואין מערכת יותר טובה בקשרים כלכליים מאשר המערכת הפיננסית".
הראשון לזהות?: "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת לסנקציות בנקאיות, הבלוקצ'יין הוא חלופה, ביקשתי להכין תכניות לזה". נתניהו בראיון לערוץ 10 על ההיערכות לחרם כלכלי בינלאומי וסנקציות כלכליות על ישראל https://t.co/UJbZ8y7Sbh
— Roy Katz רועי כ"ץ (@roy_katz) October 23, 2026
ההשפעה על שוקי ההון וחברות הדירוג
בהתייחסו לעיתוי ההצהרות על רקע מערכת הבחירות, אמר פרנקל: "כולם יודעים שיש מערכת בחירות ושהיא תתקיים מחר. אני מקווה שיא גם תוכרע, אחרת ניכנס ללופ נוסף. במובן הזה, פחות או יותר, מתמחרים את זה. אומרים 'לא ניקח את זה יותר מדי ברצינות'. זה בכל אופן מעלה שאלה. אתה לא יכול להתעלם מראש ממשלה".
עוד הוסיף כי לאמירות מדרג מדיני בכיר יש משקל משמעותי מול משקיעים ושווקים בינלאומיים: "אם ראש ממשלה אומר דבר כזה מוכרחים לתת לזה משקל. לי נותר לקוות שזה יוגדר כאופרציה שקשורה למערכת הבחירות, ולא בדיוק הכי אחראית. אם ישנו דבר אחד שמאפיין את שוקי ההון בעולם זה שיש להם זיכרון. לשוקי ההון והכספים בעולם יש זיכרון של פיל. והם יימצאו את כל הדברים שהיו בעבר ויחפשו חוסר עקביות. חוסר עקביות היא הדבר שהכי מפחיד שווקים, כי מה זה חוסר עקביות? אמינות. אמינות חשובה כי השידור של עושה המדיניות לשווקים על ידי דיבורים משפיע על השווקים רק אם מאמינים לו. אם לא מאמינים בו אז זה לא רלוונטי וחבל לברבר".
"צריך לשאול איזו עבודת מטה עומדת מאחורי ההצהרה"
לקראת סיום דבריו, הדגיש נגיד בנק ישראל לשעבר את הצורך באחריות בהצגת תוכניות כלכליות ובשמירה על קשר רציף עם המערכת הגלובלית: "אני מקווה שהסיפור יהיה שייך להיסטוריה. ברור שמשק קטן כמו שלנו לא יכול להרשות לעצמו להיות במשטר של סנקציות. אנחנו תלויים בעולם. ומוכרחים לעכל את העובדה שיש לנו מגבלות של כוח והכוח הוא מוגבל. אם אנחנו תלויים בעולם אנחנו צריכים לבנות דרך להשתלב בו ולא לצאת ממנו. לא לשאול איך אנחנו שורדים כשהעולם נסגר לנו, אלא איך אנחנו פותחים לפני שהעולם נסגר".
"קל מדי לבוא ולהגיד 'אנחנו ערב בחירות - ניתן הנחות לחוסר ההיגיון בהצעות כאלה ואחרות'", סיכם פרנקל. "כשמוסרים הצהרה צריכים לשאול מי המומחים שעמדו מאחוריה? מה עבודת המטה שעומדת בתפיסה? אחרת האזרח לא יגיב בצורה נכונה. מה המסר לאזרח? מה המסר לשווקים ולמשקיעים? מה המסר לרשויות הדירוג העולמיות? מה המסר למערכת הדירוג הבנקאית? התשובה בגוף השאלה. המסר הוא או של פאניקה או של זלזלול בתבונה: 'אל תיקחו אותי ברצינות כי אני רץ לבחירות'. כל המסרים הללו לא הגיוניים".
