הוצאות התא המשפחתי עולות באופן ניכר במהלך חג הפסח ומציבות בפני הורים רבים אתגר כלכלי בלתי מבוטל והכרח לגייס מקורות מימון נוספים. אחד ממקורות המימון הזמינים לעובדים היא נטילת הלוואה מהמעסיק. על מנת לבחון את היקף התופעה, ביצעה לאחרונה חברת עוקץ מערכות סקר מקיף בנושא ממנו עולה כי 6.25% מהעובדים נטלו הלוואה לקראת חג הפסח. במסגרת הסקר, נבדקו כ 13,120 תלושי שכר של עובדים המועסקים ב- 305 חברות במגזר הפרטי. בבדיקה נערכה השוואה של הנתונים שהופיעו במסגרת התלושים שהתייחסו לשכר אפריל 2016 ובהשוואה לנתוני 2015.
מהסקר עולה עלייה בשיעור של כ- 5% במספר העובדים שנטלו הלוואה ממעבידם לקראת חג הפסח הקרוב בהשוואה לשנה שעברה. השיעור הגבוה ביותר של נוטלי ההלוואת נמצא בקרב מקבלי השכר שבין 7,501- 9,500 שקל. העלייה המשמעותית ביותר, בשיעור של 11% בשכיחות נוטלי ההלוואה, נמצא דווקא בקרב מקבלי השכר שבין 9,501 -15,000 שקל. רק 0.1% מקרב העובדים שמרוויחים שכר שגובהו מעל 27,000 שקל נטלו השנה הלוואה מהמעסיק.
לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות העוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם הנתונים מטרידים ומלמדים על העמקת דשדושם של עובדים רבים בבוץ הטובעני של נטילת הלוואה ומשקפים את יוקר המחייה שהולך וגובר בישראל". ברגמן מספק מספר סיבות אפשרויות לעלייה בנטילת ההלוואות מהמעסיק. ראשית, בשל מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק ו/או חברות האשראי, לא אחת, הלקוח אינו עומד בקריטריונים או לחילופין, נתוני החשבון לרבות הלוואות קודמות שנטל, אינם מאפשרים לו ליטול הלוואה חדשה. לצד זאת, המעביד לרוב אינו מבקש מהעובד לגבות את ההלוואה בהצגת בביטחונות או ערבים. בנוסף, מדובר בהליך פרוצדוראלי פשוט יותר והמעסיק בדרך כלל גובה ריבית נמוכה יותר ומעניק תנאים טובים יותר להחזר ההלוואה.
ומה אומר החוק?
עו"ד יעל זמשטיין, מנהלת מחלקת שכר בחברת פתרונות אפקטיביים מסבירה כי נכון להיום אין בישראל חוק שעוסק בקביעת תנאיה של הלוואה שנותן המעסיק לעובדיו. תנאי ההלוואה, ובכלל זה גובה הריבית ותקופת ההחזר של ההלוואה, נקבעים על-ידי המעסיק. לדבריה, "ההיבט היחידי שהחוק מתייחס אליו בהקשר זה הינו החיוב במס בגין ההלוואה שנתן המעסיק לעובד.
בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה נקבע כי במקרה שעובד קיבל ממעבידו הלוואה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה מזו שקבע שר האוצר, יחשב הפרש הריבית כהכנסת עבודה בידי העובד. הפרש הריבית הינו ההפרש בין הריבית שנצברה בפועל על יתרת ההלוואה לבין הריבית שהיתה נצברת אילו חושבה לפי שיעור הריבית שקבע שר האוצר כאמור.
בתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה-1985, קבע שר האוצר כי שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה יהא, להלוואות מעל 7,320 שקל (נכון לשנת 2011) שיעור עליית המדד בתוספת ריבית ריאלית של 4% לשנה. הלוואות נמוכות מ-7,320 שקל יחויבו בשיעור עליית המדד בלבד".
כל מעסיק יכול לקבוע את הקריטריונים שלו למתן הלוואות לעובדים?
עו"ד יעל זמשטיין : לרשות המעסיק הזכות לקבוע את הקריטריונים למתן ההלוואה , אולם בו בעת, לא אחת, ניתנת ההלוואה ללא כללים מוגדרים מראש, בעקבות בקשה ספציפית של עובד שנקלע למצוקה כלכלית. המציאות מלמדת כי במקרים רבים, ההלוואות ניתנות באמצעות בחינה של שורת קריטריונים בהם צריך לעמוד העובד, כגון המטרות או המצבים בהם העובד יכול לבקש לקבל הלוואה, הוותק המינימלי במקום העבודה הנדרש לקבלת הלוואה או הזמן שצריך לחלוף מתום החזרת ההלוואה הקודמת.