נושאים חמים

דו"ח המבקר: תכנית קציר המלח מתעכבת - המדינה מפסידה

הממשלה אישרה תכנית לקציר מלח מים המלח על מנת להגן על מלונות האזור מהצפה. התכנית היתה אמורה לצאת לפועל עד 2017 אך על פי דו"ח מבקר המדינה חברת מפעלי ים המלח עיכבה אותה - ללא עדכון הממשלה

מפעלי ים המלח (GettyImages , דיויד סילברמן)
מפעלי ים המלח (צילום: GettyImages - אימג'בנק)

ביצוע פרויקט קציר המלח, שנועד להציל את רצועת המלונות באזור ים המלח מהצפה, נדחה בעשר שנים, בניגוד להחלטת הממשלה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. לפי הדו"ח השרים הממונים על המיזם לא קיבלו על כך דיווח. כתוצאה מהשינוי מרוויחה חברת מפעלי ים המלח מקבוצת כיל מאות מיליוני שקלים על חשבון המדינה.

לקריאה נוספת:

השעון הוא בשבילכם? רק שליש מהעובדים מגיע בזמן לעבודה
הבוס עולה על העצבים? לא בטוח שעצמאות זה יותר טוב
האח הגדול כבר כאן מזמן: מישהו עוקב אחריכם

פרויקט קציר המלח נועד להסיר את סכנת ההצפה של מלונות יום המלח והסביבה במים. עלית מפלס המים מול המלונות נגרמת בגלל הצטברות שכבת מלח בקרקעית הבריכה שמול המלונות (ברכה מס 5). ככל ששכבת המלח בקרקעית הברכה מתעבה, עולים פני הבריכה ומאיימים להציף את המלונות. כדי למנוע את הסכנה, החליטה הממשלה, לאחר התדיינות ממושכת עם מפעלי ים המלח שפעילות ההפקה שלהם גורמת לשינויים בפני הים, על מיזם ענק ל"קציר" שכבת המלח שהצטברה בקרקעית הבריכה. עלות הפרויקט היתה אמורה להיות 3.8 מיליארד שקל כשעיקר ההוצאה, 3.04 מיליארד שקל, הוטלה על מפעלי ים המלח. לאחר החלטת הממשלה שונתה חלוקת העלויות בין הממשלה לחברה: החברה טענה שעלויות הפרויקט צריכות להיגרע מהתשלומים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה על הזיכיון להפקת אשלג ומינרלים אחרים מים המלח. המדינה טענה שמדובר בהוצאה שאינה נכללת בחשבון לצורך גביית תמלוגים, ובהסדר הפשרה, נקבע שחלקה של המדינה במיזם יעלה ל-20%.

המבצע כולו אמור היה להסתיים בינואר הקרוב (2017) במועד זה, נקבע בהחלטת הממשלה, אמור היה גבה מפלס המים בבריכה להיות 15.1 מטרים. דו"ח המבקר קובע שלמרות שהפרויקט אמור היה להסתיים בעוד כשבעה חודשים, רק חלק זעיר מהעבודות, כאחוז אחד מההשקעה המתוכננת, יצא עד כה לפועל. מתברר ששנה לאחר החלטת הממשלה, בפברואר 2013, נפגשו אנשי מפעלי ים המלח עם נציגי וועדת התכנון לתשתיות לאומיות (ותמ"ל) והחברה הממשלתית לים המלח (חל"י) והציגו תכנית שונה לחלוטין לביצוע העבודות. הם הסבירו שעבודת החברה ההנדסית, שנשכרה לתכנון העבודות, תסתיים רק בעוד שנה, והציגו תכנית ביצוע חדשה, בת שלושה שלבים: בשנים 2015-2018 יבוצע קציר המלח, בשנים 2019-2022 תבוצע העברת המלח שהוצא מהבריכה לאזור אחר ובשנים 2019-2022 יועבר המלח שייקצר לאגן הצפוני של ים המלח. השינוי הדרמטי בתכנית לא הובא כלל לידיעה ואישור שרי הממשלה, שהחליטו על תכנית שונה באופן מהותי.

חברת מפעלי ים המלח מרוויחה

מבדיקת המבקר עולה עוד שיעד המפלס שנקבע בהחלטת הממשלה - 15.1 מטרים, אינו רלבנטי כי ממילא, על פי קצב עליית המים בברכיה, לא יגיעו המים לגבה כזה גם אם לא יבוצע הפרויקט. יתר על כן: המבקר מעיר שלא נקבעו למפעלי ים המלח, המבצעת את הפרויקט, כל אבני דרך אחרות לביצוע העבודות, ולכן מתקשה הממשלה לפקח על ביצוע הפרויקט.

תחשיבים שהציגה החברה הממשלתית לים המלח מראה שהשינויים בתכניות יגרמו למדינה חיסכון של 246 מיליון שקל. המשמעות היא חיסכון של מיליארד שקל לחברת מפעלי ים המלח. אבל השינוי בלוח הזמנים יסב לחברה רווח גדול הרבה יותר: זיכיון מפעלי ים המלח מסתיים בשנת 2030. במועד זה אמורה המדינה לרכוש את כל הציוד שבידי החברה על מנת להעביר את הזיכיון לגורם אחר או להשאיר את המפעלים בידיה. הדחיה בביצוע הפרויקט, שיסתיים להערכת המבקר רק באמצע שנות העשרים של המאה במקום במועד שקבעה הממשלה, 2017, תחייב את הממשלה לשלם למפעלי ים המלח עבור ציוד חדיש יותר, ולכן יקר יותר. עלפי פי חישובי המבקר מדובר בהפרשים של 623 מיליון שקלים. המשמעות היא שעלות פרויקט קציר המלח למדינה תזנק מ-1.3 מיליארד שקל ל-1.923 מיליארד שקל.